סעדיה כתב:אוצר החכמה כתב:(ואולי הדין של פותח טפח זה דוקא אם יש גג משותף?) הסברא הזו היא סברת הפ"י בתשובה. וכבר האריכו בזה להתווכח בנושא.
הועתק בנחל אשכול סוף הל' טומאת כהנים
תודה.
מתוך האנצ"ת ערך טומאת אוהל:
ביב, שבו יוצאים השופכים מן הבית לחוץ1340, שהוא קמור - מקורה1341 - תחת הבית, ויש בו פותח טפח, ויש ביציאתו - היינו בפתחו שהוא חוץ לבית1342 - פותח טפח, אם הטומאה בתוכו הבית טהור, וכן אם הטומאה בבית מה שבתוכו טהור1343, שדרך הטומאה לצאת ואין דרכה להכנס1344, שכיון שיש בו חלל טפח, יש כאן אוהל החוצץ בפני הטומאה1345, ואפילו יש לו פתח לבית ויש בו טפח, אין הטומאה באה דרך הפתח לבית וכן מהבית אל הביב, כיון שהפתח מכוסה1346, היינו שיש בפתחו סריגים, ואין באויר שביניהם טפח, שחוצצים בפני הטומאה1347, אבל אם אינו מכוסה ויש בו פותח טפח, הטומאה עוברת דרכו מהביב לבית ומהבית לביב1348. ויש שכתבו שלעולם אין הטומאה עוברת מביב לבית ומבית לביב1349, שאין הטומאה עוברת ממקום למקום אלא בענין שנעשה הכל אוהל אחד, כגון על ידי דין גוד-אחית* וחבוט-רמי*1350, וכאן לא [טור קלו] שייך לומר גוד אחית וחבוט רמי1351 - ויש שכתבו שהדברים אמורים, לדעה זו, שהביב הוא גבוה מקרקע הבית ופתחו הוא מן הצד, ונמצא שאין תקרת הבית מאהלת על פתח הביב, ולכן אין הטומאה נכנסת מהבית לביב ומהביב לבית1352 - ועוד שאין הטומאה עוברת מחדר לחדר דרך חלון אלא במקום שראוי להצניע את המת או חלק ממנו דרך חלון זה עד שעת הקבורה, מה שאין כן בביב שעשוי לשפיכת מים, שאין דרך להכניס בו טומאה בשום ענין, שכן המים ישטפוהו, וגם אין עשוי להצניע בו שום דבר, אין הטומאה נכנסת בו1353.
הערות:
1340 . פיהמ"ש ור"ש ורא"ש אהלות פ"ג מ"ז. ועי' במים טהורים שם חרד"ן א ואילך, שלד' הרמב"ן ב"ב ק ב יש לביב פתח לבית אלא שאין בו פותח טפח, ועי' להלן.
1341 . פיהמ"ש ור"ש ורא"ש שם, ועי' בתוי"ט שם.
1342 . עי' רמב"ם פ"כ ה"ז, וכעי"ז בר"ש ורא"ש ורע"ב שם.
1343 . אהלות שם; רמב"ם שם.
1344 . אהלות שם, והובא ברמב"ן שם, ועי' ציון 1353. הרמב"ם השמיט, ובמשנה כת"י פרמא אין, ועי' במלאכ"ש בשם ה"ר יהוסף שבס"א אין, ועי' פתח האהל כלל ב סי' ח שכ"נ מהרמב"ם שהשמיט ומתוס' ב"ב ק ב ד"ה ורומן, ועי' במשנ"א שם שכ"נ ברא"ש אהלות פ"ד מ"ב, ועי' במים טהורים אהלות שם חרד"ן ד.
1345 . ר"ש ורא"ש שם. ועי"ש בר"ש וברא"ש שכ' ע"פ תוספתא פ"ה (הובאה בר"ש שם), שאם היה בביב יותר מכזית, הבית טמא, עד שיהא בו ארבעה טפחים וביציאתו ד"ט, וע"ע סוף טומאה לצאת, שליותר מכזית, אומרים סוף טומאה לצאת כל שאין לו פתח ד"ט. ועי"ש בתוספתא שאם אין בו ד"ט וטומאה בבית, מה שבביב טמא, ותמהו ע"ז בחס"ד שם ובשו"ת חת"ס יו"ד סי' שמ ד"ה ומריש, שכל שיש בו טפח חוצץ אף למת שלם, ועי' בהגהות הגר"א שהגיה שמה שבביב טהור, ועי' בראבי"ה (כת"י) סי' תתקפה.
1346 . שו"ת חת"ס יו"ד סי' שמ ד"ה והטעם; תפא"י שם בועז אות יג; חזו"א אהלות סי' ה ס"ק ה.
1347 . עי' לעיל: אוהל המביא והחוצץ ציון 182 ואילך. חת"ס שם, ע"פ תוספתא פי"ח, הובאה בר"ש פי"ח מ"ז: ביבין היוצאים מארץ העמים עושים להם סריגות וממעטים עד פחות מטפח.
1348 . מלאכ"ש אהלות שם בשם הר"ס, ושכ"מ מסמ"ג עשין רלא, וכ' שמש"כ בפיהמ"ש שיש פו"ט בכניסתו הוא ט"ס, ועי' ציונים 1349, 2126, ועי' לעיל: התפשטות הטומאה ציון 1230; שו"ת חת"ס שם, ע"פ תוספתא שבציון 1347; משנ"א אהלות שם.
1349 . תשו' בעל פנ"י הובאה באשכול סוף הל' טומאת כהנים ובפתח הבית כלל ב סי' ז, ע"פ פיהמ"ש שם, הובא בציון 1348, ונקט שהפתח מגולה, ועי' שו"ת חת"ס שם, של"מ כן מסתימת שאר הראשונים, ואף כוונת פיהמ"ש הוא שהפתח מכוסה, עי' לעיל, ועי' פתח האהל כלל ב סי' ח ד"ה אמנם, שאף ברמב"ם טו"מ פ"כ ה"ז ל"מ כפנ"י. ועי' ישוע"י או"ח סי' שמג שהאריך.
1350 . עי' לעיל: התפשטות הטומאה ציון 1170 ואילך.
1351 . תשו' פנ"י שם, ועי' שו"ת חסד לאברהם (תאומים) מהדו"ת יו"ד סי' פג כמה טעמים של"ש כאן "חבוט רמי". ועי' בהגהות נחל אשכול על האשכול עמ' 188 אות ח שנקט שלד' הפנ"י אין הטומאה עוברת אלא כשהגגים בגובה שוה, ועי"ש עמ' 199 אות ט שהק' מבית ועלייה, וכעי"ז בחת"ס שם.
1352 . פתח האהל כלל ב סי' ח ד"ה והנה מה, בד' הפנ"י, שלכן ל"ק מבית ועלייה ומכלים שבחדות, עי' אהלות פי"א מ"ח.
1353 . תשו' פנ"י שם, ועי' פתח האהל שם סוס"י ח שכ"מ בספרי זוטא הובא בילק"ש שם רמז תשסב, ועי' זית רענן שם אות כג. ועי"ש בפתח האהל ד"ה והנה סברא, שכעי"ז כ' תשב"ץ ח"ג סי' א. ועי' שם ד"ה אמנם, שתמה בטומאה בביב למה לא נטמא הבית, והרי דרכה של הטומאה להיות בבית, ועי' חת"ס שם ד"ה ומ"ש פנ"י. ועי"ש בתשו' פנ"י שזהו מה ששנינו: שדרך טומאה לצאת ואין דרכה להכנס, עי' לעיל ציון 1343, ועי' פתח האהל שם שתמה.
ולפו"ר נראה שהתירוצים הם דחוקים, וצ"ע איך עוד לא עוררו בזמנינו לעשות איזה סורג כפול הצינורות הביוב.
(וצ"ע איך יקראו לאירגון, "משמרת בתי הכיסא"?).