מנין היו דגן תירוש ויצהר לעבודת המשכן בדור המדבר?

[ניים ושכיב]

נשאלתי:
לעבודת המשכן נצרכו לדגן תירוש ויצהר [כגון ללחם הפנים ונסכים והדלקת המנורה].
הדברים הללו אינם גדלים במדבר, וא''כ מנין היו לישראל במדבר?
וא''ת שהביאו ממצרים כדרך שהביאו עצי שיטים, הרי אינם משתמרים ארבעים שנה.

זכורני שכתוב איפשהו שסוחרים נכרים היו סוחרים איתם במדבר.
אולם איני זוכר היכן זה כתוב ובאיזה הקשר.

[אריך]

ראה מנ"ח מוסך השבת חרישה אות [ו] בענין אם היה חרישה וזריעה במדבר. ולענין סממני המשכן.

[חכם באשי]

עי' יומא עה ע"ב: "אף דברים שתגרי אומות העולם מוכרין להן - מן מפיגן". עיי"ש.

[שש ושמח]

וע"ע תוס' מנחות מ"ה ב' ד"ה קרבו: קרבו כבשים בלא לחם - פי' בקונטרס שלא היה להם אלא מן, וקשה דבפ"ב דיומא (עה:) מוכח דאומות העולם היו מביאין להם מיני מאכל, ובפ' שתי הלחם (לקמן צה.) נמי מוכח שהיה עמהם לחם הפנים במדבר והיו מקריבין מנחת העומר, ואומר ר"ת כו', עכ"ל,

[קוויטל]

זכורני מדרש שמאשכול ענבים שהמרגלים הביאו למדבר היו להם יין לנסכים (לקידוש וארבע כוסות וכו') כל ארבעים שנה.

[יבנה]

זכורני מדרש שמאשכול ענבים שהמרגלים הביאו למדבר היו להם יין לנסכים (לקידוש וארבע כוסות וכו') כל ארבעים שנה.

נס זה גדול מנס בארה של מרים [אם יש אכן יש כזה מדרש].

[סיפרון]

מדרש שיר השירים רבה [ד כז]: שלחיך פרדס רמונים שלחיך עתיד הקב"ה לעשותך כפרדס רמונים לעתיד לבא, ואיזה זה זה הבאר, מאן היו ישראל מנטרים כל ארבעים שנה שעשו במדבר, רבי יוחנן אמר מן הבאר וממנו היו רוב הנייתן, דאמר רבי יוחנן הבאר היתה מעלה להם מיני דשאים מיני זרעונים מיני אילנות, תדע לך שהוא כן שכיון שמתה מרים ופסקה הבאר מהן היו אומרים (במדבר כ') לא מקום זרע ותאנה וגפן, רבי לוי אמר מן האשכול על שם (שם י"ג) ויכרתו משם זמורה ואשכול ענבים אחד. אפשר כן אמר רבי אבא בר כהנא פירות היו גסין באותה שעה. ורבנן אמרין ממה שהיו תגרי עובדי כוכבים מוכרין להם לישראל. תני ר' ישמעאל עדיין לא נאסר יינם של עובדי כוכבים לישראל. הרי מפורש במדרש. וראה גם תרגום שיר השירים.

[אבא יודן]

מדרש שיר השירים רבה [ד כז]: שלחיך פרדס רמונים שלחיך עתיד הקב"ה לעשותך כפרדס רמונים לעתיד לבא, ואיזה זה זה הבאר, מאן היו ישראל מנטרים כל ארבעים שנה שעשו במדבר, רבי יוחנן אמר מן הבאר וממנו היו רוב הנייתן, דאמר רבי יוחנן הבאר היתה מעלה להם מיני דשאים מיני זרעונים מיני אילנות, תדע לך שהוא כן שכיון שמתה מרים ופסקה הבאר מהן היו אומרים (במדבר כ') לא מקום זרע ותאנה וגפן, רבי לוי אמר מן האשכול על שם (שם י"ג) ויכרתו משם זמורה ואשכול ענבים אחד. אפשר כן אמר רבי אבא בר כהנא פירות היו גסין באותה שעה. ורבנן אמרין ממה שהיו תגרי עובדי כוכבים מוכרין להם לישראל. תני ר' ישמעאל עדיין לא נאסר יינם של עובדי כוכבים לישראל. הרי מפורש במדרש. וראה גם תרגום שיר השירים.

ובזה פירש רח"ק שליט"א בטעמא דקרא סמיכות פרשת נסכים לפרשת מרגלים כמין חומר!