גזירת גילוח הזקן. מה הדין?

[יאיר1]

ביום שלישי יפוג תוקפו של אישורם של חיילים רבים שלא לגלח את זקנם.
הרב אבינר אמר שיש לסרב פקודה.
כל המידע הנ"ל מאדם שמשרת כעתודאי [עדיין לא קצין].
הוא שאל לעצתי, ואני תמה מה להשיב לו, האם לגלח או לא.
יש כאן כמובן ענין השקפתי, אבל אני רוצה לחלק את הדיון בין הענין ההשקפתי לבין הענין ההלכתי.
האם ניתן לומר שיש בזה ענין של שעת השמד? האם כיון שגילוח במכונה יש בו מח' פוסקים יש כאן שיקול נוסף.

מצפה לדברי חכמתם.

[יאיר]

חוץ ממה שיש הרבה מה לדון אשמח לקצת רקע לגבי החוק וסיבת התפוגגותו.

[יאיר1]

אינני יודע יותר מידי הרבה פרטים.
חילוני הגיש בג"ץ והסמכות עברה מהרב למישהו אחר.... קיצר בג"ץ קלאסי נכנס ראש בראש, מקווה שההפסד ממתין לו מאחורי הסיבוב.
אם הרב אבינר שהוא ממלכתי אומר לסרב פקודה מצבם אנוש.... שתבין שבהיתנתקות הוא אמר לא לסרב...

[יאיר]

מה העונש? מחבוש (כלא)?

אם כולם לא יגלחו אני לא מאמין שיתנו איזה עונש למאות/אלפי חיילים.

פה צריכים צבא חזק!!!

[עקביה]

אינני מכיר את המקרה ואת פרטיו, ואני רחוק מן הנידון ומן הנידונים.

לאחר הסתייגות זו -

אף שלא נ"ל שמקרה זה דומה לשעת השמד, שכן אין כאן כוונת העברה על דת אלא כוונת הקפדה על הופעה נאותה של החיילים, ברור לכאורה שהמצב הרצוי הוא סירוב פקודה כללי. מן הסתם שלטונות הצבא ייאלצו להיכנע.

לשאלת השימוש במכונה - מכונה בעלת הכשר של מכון צומת בלבד, לענ"ד השימוש בה בעייתי מאד מבחינה הלכתית. ישנה מכונה בהכשר הרב גרוס, המשאירה שערות קצרות, והשימוש בה מותר, ואפשר כמובן לגלח בסם.

[עקביה]

קראתי כעת כתבה על הנושא. נראה שמדובר בהתנכלות מכוונת של קצין מרושע אחד. אעפ"כ לא נ"ל שאפשר להגדיר מקרה זה כשעת השמד. ובכל זאת ודאי נאה ויאה יעשו אלה שיעדיפו עונש על פני גילוח הזקן.

[נהר שלום]

ביום שלישי יפוג תוקפו של אישורם של חיילים רבים שלא לגלח את זקנם.
הרב אבינר אמר שיש לסרב פקודה.
כל המידע הנ"ל מאדם שמשרת כעתודאי [עדיין לא קצין].
הוא שאל לעצתי, ואני תמה מה להשיב לו, האם לגלח או לא.
יש כאן כמובן ענין השקפתי, אבל אני רוצה לחלק את הדיון בין הענין ההשקפתי לבין הענין ההלכתי.
האם ניתן לומר שיש בזה ענין של שעת השמד? האם כיון שגילוח במכונה יש בו מח' פוסקים יש כאן שיקול נוסף.

מצפה לדברי חכמתם.

כדאי הוא הגרצ"פ פראנק שיסמכו עליו.

[מבקש תורה]

גזירת הגילוח היא פחותה הרבה מגזירת הגיוס, ואין איסור חל על איסור ואכמ"ל.
מי שמוצא את מקומו במקום שמעבירין על הדת ועלולים להכשל בחמורות, שלא יתמה מדוע אין נותנין לא לגדל זקנו........

[יאיר1]

ביום שלישי יפוג תוקפו של אישורם של חיילים רבים שלא לגלח את זקנם.
הרב אבינר אמר שיש לסרב פקודה.
כל המידע הנ"ל מאדם שמשרת כעתודאי [עדיין לא קצין].
הוא שאל לעצתי, ואני תמה מה להשיב לו, האם לגלח או לא.
יש כאן כמובן ענין השקפתי, אבל אני רוצה לחלק את הדיון בין הענין ההשקפתי לבין הענין ההלכתי.
האם ניתן לומר שיש בזה ענין של שעת השמד? האם כיון שגילוח במכונה יש בו מח' פוסקים יש כאן שיקול נוסף.

מצפה לדברי חכמתם.

כדאי הוא הגרצ"פ פראנק שיסמכו עליו.

מה ענין ר' צבי פסח?

[יאיר1]

גזירת הגילוח היא פחותה הרבה מגזירת הגיוס, ואין איסור חל על איסור ואכמ"ל.
מי שמוצא את מקומו במקום שמעבירין על הדת ועלולים להכשל בחמורות, שלא יתמה מדוע אין נותנין לא לגדל זקנו........

צדקו דבריך, ואין אני ח"ו בא להיות לפה למי שגדל על מבועי התורה והלך לחפש לו בורות נשברים.
יש מי שהצבא הוא בית גידולו הטבעי, ובכגון זה עסקינן השתא, ויש גם בעלי תשובה שאינם אשמים בכך, וצריך להורותם עצה ותבונה [על אף שכידוע יש שם בעיית עריות לא פשוטה, ואולי היה צריך לסרב פקודה עד עזיבת הצבא, אך לא זה מה שעומד כרגע על הפרק].

[איש-אחד]

גזירת הגילוח היא פחותה הרבה מגזירת הגיוס, ואין איסור חל על איסור ואכמ"ל.
מי שמוצא את מקומו במקום שמעבירין על הדת ועלולים להכשל בחמורות, שלא יתמה מדוע אין נותנין לא לגדל זקנו........

"חזקה על תעמולה שאינה חוזרת ריקם"

[יאיר1]

ביום שלישי יפוג תוקפו של אישורם של חיילים רבים שלא לגלח את זקנם.
הרב אבינר אמר שיש לסרב פקודה.
כל המידע הנ"ל מאדם שמשרת כעתודאי [עדיין לא קצין].
הוא שאל לעצתי, ואני תמה מה להשיב לו, האם לגלח או לא.
יש כאן כמובן ענין השקפתי, אבל אני רוצה לחלק את הדיון בין הענין ההשקפתי לבין הענין ההלכתי.
האם ניתן לומר שיש בזה ענין של שעת השמד? האם כיון שגילוח במכונה יש בו מח' פוסקים יש כאן שיקול נוסף.

מצפה לדברי חכמתם.

על פי פרסומי התקשורת, כרגע הענין נגנז, אך הדיון ההלכתי במקומו עומד.

[אריך]

שמד הכוונה גזירה שאסור לקיים את התורה, ו'שעת' השמד היינו תקופה שאוסרים לקיים את התורה, וכמו בזמן מלכות רומי. מה הקשר לכאן?

[יאיר]

הרי בגמ' אמרינן אפילו ערקתא דמסנא.

[אריך]

לא הובנתי. אני לא מדבר על מה שאוסרים לגלח את הזקן, אלא על ה"שעה". בודאי שא"א להגדיר אותנו היום כ"שעת השמד", וזה ברור לכל נורמלי.

[יאיר1]

שמד הכוונה גזירה שאסור לקיים את התורה, ו'שעת' השמד היינו תקופה שאוסרים לקיים את התורה, וכמו בזמן מלכות רומי. מה הקשר לכאן?

אם לא הייתי יודע את השתייכותך המגזרית, הרי הייתי סבור שהינך מתלמידי הגאון הרב טאו שליט"א.... :)
המצב היום שהשלטון בכל רגע יכול להוציא חוק שיפריע לנו לקיים את התורה, והמצב אינו שונה באופן מהותי ממה שהיה במלכות רומי, אלא שעד שאינו מוציא כזו גזירה אינו שעת השמד, אך ברגע שמוציא לכאורה הוא שעת השמד.
ולגופו של ענין, אני קצת תמה בענין הזה, ועל כן העלתי את השאלה כאן.
לכאורה אתה צודק.
אבל אם יש גזירה רק על ענין אחד, האם אינו שעת השמד.
אם הייתה גזירה שלא יילכו עם כיפה, כדי לבטל מנהג זה, האם היה מותר?
יתכן, וגם גזירה על דבר אחד הוי שמד.
במידה והסיבה שלהם היתה כדי לבטל מנהג גידול הזקן לכאורה הוא כן שעת השמד.
על זה אתה חולק?

[אריך]

שותא דמר לא ידענא.
וכי העובדה שהשלטון יכול לגזור, דיה כדי להפוך את השעה לשעת השמד??? (חוץ מזה, שבמדינה דמוקרטית זה לא פשוט בכלל לגזור גזירות על האנשים הפרטיים ולאסור עליהם לעשות כך וכך בחייהם הפרטיים.)

שוב: ברור ש'שעת השמד' הכוונה תקופה מסויימת שהשלטון אוסר בפועל לקיים את התורה, וכמו שהיה כמה פעמים בהיסטוריה. במצב כזה, אזי אפילו על ערקתא דמסאני צריך למסור נפש. מה הקשר אלינו?

[אריך]

גם אם לא צריך שיגזרו שמד על כל התורה, ודי בשמד על מצוה אחת, גם בזה אין אנו שייכים ב"ה. אין שום גזירה על יהודים שאסור לשמור אחד מדיני התורה, מצד שזה דיני התורה (יתכן ודיני התורה יתנגשו עם חוק אחר, ואז נהיה בבעיה, אבל זה כמובן היה בכל הדורות במלכי הגויים, ולא לזה התכוונו בשעת השמד, כמובן). זה שיתכן ובצבא לא מרשים לגדל זקן אינו גזירה לבטל מצוה, דמותר מן הדין לגלח את הזקן (שהרי למיטב ידיעתי לא חייבו לגלח בתער). ועוד חילוקים ואכ"מ.

[חוקר_ומקובל]

כבר היה דיון דומה לענין גזירת הלבוש ברוסיא ופולין והפסיקה הרווחת ידועה.

[יאיר]

גם אם לא צריך שיגזרו שמד על כל התורה, ודי בשמד על מצוה אחת, גם בזה אין אנו שייכים ב"ה. אין שום גזירה על יהודים שאסור לשמור אחד מדיני התורה, מצד שזה דיני התורה (יתכן ודיני התורה יתנגשו עם חוק אחר, ואז נהיה בבעיה, אבל זה כמובן היה בכל הדורות במלכי הגויים, ולא לזה התכוונו בשעת השמד, כמובן). זה שיתכן ובצבא לא מרשים לגדל זקן אינו גזירה לבטל מצוה, דמותר מן הדין לגלח את הזקן (שהרי למיטב ידיעתי לא חייבו לגלח בתער). ועוד חילוקים ואכ"מ.

לא לכל הפוסקים. יש האוסרים מצד 'לא ילבש' או מצד חוקות הגויים או מצד 'לא תשחית' ועוד.

עין בספר הרחב 'הדרת פנים זקן'.

[בברכה המשולשת]

גם אם לא צריך שיגזרו שמד על כל התורה, ודי בשמד על מצוה אחת, גם בזה אין אנו שייכים ב"ה. אין שום גזירה על יהודים שאסור לשמור אחד מדיני התורה, מצד שזה דיני התורה (יתכן ודיני התורה יתנגשו עם חוק אחר, ואז נהיה בבעיה, אבל זה כמובן היה בכל הדורות במלכי הגויים, ולא לזה התכוונו בשעת השמד, כמובן). זה שיתכן ובצבא לא מרשים לגדל זקן אינו גזירה לבטל מצוה, דמותר מן הדין לגלח את הזקן (שהרי למיטב ידיעתי לא חייבו לגלח בתער). ועוד חילוקים ואכ"מ.

יעויין אגרות הראי"ה אגרת רלז (למיטב זכרוני) שגם בגזירה על מצוה אחת שייך שמד וגם אם יגזרו עליו לנהוג כחד מ"ד המתיר כשהוא אוסר

[יאיר1]

הסיבה של הגזירה היא כנראה כיון שזה יותר מסודר ולא טוב להם מראה של חייל עם זקן.
וזו גזירת שמד, שהרי אדרבא מראה של חייל יהודי זה כן עם זקן.
ממ מצווים לשנות את הלבוש היהודי.

כיון שכמה מרבני הציונות הדתית יצאו בקריאה לסרב פקודה, אולי מי מהחברים יכול להעלות לכאן את הנימוקים על מנת שנוכל לדון בהם.

[נהר שלום]

ביום שלישי יפוג תוקפו של אישורם של חיילים רבים שלא לגלח את זקנם.
הרב אבינר אמר שיש לסרב פקודה.
כל המידע הנ"ל מאדם שמשרת כעתודאי [עדיין לא קצין].
הוא שאל לעצתי, ואני תמה מה להשיב לו, האם לגלח או לא.
יש כאן כמובן ענין השקפתי, אבל אני רוצה לחלק את הדיון בין הענין ההשקפתי לבין הענין ההלכתי.
האם ניתן לומר שיש בזה ענין של שעת השמד? האם כיון שגילוח במכונה יש בו מח' פוסקים יש כאן שיקול נוסף.

מצפה לדברי חכמתם.

כדאי הוא הגרצ"פ פראנק שיסמכו עליו.

מה ענין ר' צבי פסח?

מרן הרב עובדיה אמר שלא היה מתיר אם לא בשביל כך שהרב צבי פסח התיר.

[יאיר1]

כוונתך שמתיר מכונת גילוח?

[נהר שלום]

כוונתך שמתיר מכונת גילוח?

כן

[יאיר1]

כמובן שאפשר לסמוך, אך יש מספיק מי שאוסר.
כך, שמידי מח' לא יצא, ולהכניס עצמו במח' פוסקים בדבר שהוא דאורייתא ודאי חשיב כפייה לעבור עבירה.

[עקביה]

לפני זמן מה כתבתי על הכשרות הניתנת למכונות גילוח ע"י מכון צומת, שלענ"ד א"א לסמוך עליה. בקובץ המצו"ב.

[סתם יהודי]

כמובן שאפשר לסמוך, אך יש מספיק מי שאוסר.
כך, שמידי מח' לא יצא, ולהכניס עצמו במח' פוסקים בדבר שהוא דאורייתא ודאי חשיב כפייה לעבור עבירה.

אבל הגזירה אינה לגלח דווקא במכונה. יש סם, ויש מכונות כשרות לכו"ע.

[אוצר החכמה]

לפני זמן מה כתבתי על הכשרות הניתנת למכונות גילוח ע"י מכון צומת, שלענ"ד א"א לסמוך עליה. בקובץ המצו"ב.

אתה מתכוון לומר שמכון צומת התירו מכונת גילוח על סמך שטיקל תורה של מישהו?
(אמנם אפשר למצוא בגדולי האחרונים כגון הנו"ב דבר כזה שעל סמך תירוץ מסוג כזה שלהם יתירו דין אבל זו סמכותם וגדולתם)


בעניין ההיבט המיקרוסקופי, נראה לי שבעיקרון הרב ישראל רוזן צודק, שאם לפי הנראה לעין החיתוך נעשה בדרך של מספרים, אע"פ שהוידיאו מציג תמונה אחרת, מיקרי מספרים ולא תער. אבל אם השאלה היא האם הסכין יכול לחתוך ללא הרשת מדוע לא בודקים את זה בצורה פשוטה ומנסים לגלח ללא רשת?

אין לזה נפ"מ לעניין ההיתר כמו שביארת.

[עקביה]

[אתה מתכוון לומר שמכון צומת התירו מכונת גילוח על סמך שטיקל תורה של מישהו?

לא הבנתי את השאלה. הואל נא לפרש דבריך.

בעניין ההיבט המיקרוסקופי, נראה לי שבעיקרון הרב ישראל רוזן צודק, שאם לפי הנראה לעין החיתוך נעשה בדרך של מספרים, אע"פ שהוידיאו מציג תמונה אחרת, מיקרי מספרים ולא תער. אבל אם השאלה היא האם הסכין יכול לחתוך ללא הרשת מדוע לא בודקים את זה בצורה פשוטה ומנסים לגלח ללא רשת?

כוונתך שלוידיאו אין נאמנות של עד אחד באיסורים? ברגע שמתבררת המציאות, שהעין אינה יכולה להבחין בה והמצלמה כן, אנו יודעים שהסכין חותכת כתער, ומדוע מיקרי מספריים?

הרב רוזן מספר במאמר אחר שלו, שהוא והרב שבתי רפפורט (בעל ההיתר, שלדבריו אני מתייחס) והרב דסברג ז"ל, היו יושבים ובודקים את סכיני המכונות על ידיהם. והיה, אם הסכין חותכת שיער, המכונה פסולה, ואם אינה חותכת שיער המכונה כשירה, שכן זה מוכיח שהחיתוך נעשה כמספריים. בפועל, כנראה שבזכות מהירות הסיבוב, הסכין חותכת לבדה, כפי שמראה הוידיאו.

[אוצר החכמה]

אני משתומם על מכון צומת. לפי תיאורך היה למחבר המאמר קושיה על השו"ע ותירץ תירוץ שהשו"ע סבר הסבר מחודש. ועל סמך תירוץ כזה התירו איסור דאורייתא? אפילו אם התירוץ תירוץ נאה וללא טענותיך זה דבר מוזר לעשותו.

אין לזה קשר לשאלה אם לסמוך על הוידיאו כשני עדים או לא. השאלה היא האם דבר שנראה לעיניים באופן מסויים, אבל בדיקה שבודקת משהו שאין העיניים רואות, מראה אחרת. האם יש לאסרו על סמך הבדיקה או שנטען שהגדרת המציאות לעניין ההלכה תלויה במראה עיניים, כעין הטענה לגבי מיקרוסקופ.

אני לא בטוח שהסיבה בתיאור שתיארת את הוידיאו היא המהירות לבדה, זה ניתן לבדיקה ע"י נסיון לגלח ללא רשת כאשר המכונה עובדת (אולי זה מסוכן ולכן לא ניסו)
הסבר אפשרי אחר הוא שכיוון שהשערה נכנסה בחור היא עדיין במצב של התייצבות מהכניסה (כמו דבר שכופפו אותו והוא חוזר למקומו שתוך כדי החזרה יותר קשה לכופפו מאשר מעיקרא) ולכן יש לה התנגדות יתירה לסכין, ואם כן הוא יתכן בהחלט שגם זה נקרא מספרים כעין תער. האם עשו וידיאו מאותו סוג על מספרים ממש?

[עקביה]

א. מבחינה עקרונית, אינני יודע אם זה כ"כ נורא. בסה"כ הטענה היא שאת המהלך המחודש סובר בעל 'הכתב והקבלה', ומלבד זאת הוא מביא שתי ראיות לדבריו (הזכרתי ד"ז במאמרי, אך לא עסקתי באותן ראיות).

ב. לענ"ד יש חילוק פשוט בין מקום בו יש צורך בידיעת המציאות וידיעה זו מגיעה ע"י מיקרוסקופ, לבין מקום בו עצם הגדרת המציאות תלויה במיקרוסקופ.

ג. אין לי ידיעה על הסרטת וידיאו אחרת אם נעשתה. עכ"פ לא ממש הבנתי מדוע לפי ההסבר של התייצבות השערה זה נקרא מספריים ולא תער, הלא סוף סוף גם אתה מודה שהסכין חותכת לבדה (אם הבנתי אותך נכון).

[לעומקו של דבר]

אני משתומם על מכון צומת.

להשתומם לא צריך... כמובן

[סגי נהור]

אבל הגזירה אינה לגלח דווקא במכונה. יש סם, ויש מכונות כשרות לכו"ע.

אין שום מכונות הכשרות לכו"ע, כי יש האוסרים גילוח זקן אף במספריים. עיין שו"ת צמח צדק יו"ד סי' צג, דרכי תשובה ליו"ד סי' קפא סקי"ז-י"ט.

[אוצר החכמה]

א. מבחינה עקרונית, אינני יודע אם זה כ"כ נורא. בסה"כ הטענה היא שאת המהלך המחודש סובר בעל 'הכתב והקבלה', ומלבד זאת הוא מביא שתי ראיות לדבריו (הזכרתי ד"ז במאמרי, אך לא עסקתי באותן ראיות).

ב. לענ"ד יש חילוק פשוט בין מקום בו יש צורך בידיעת המציאות וידיעה זו מגיעה ע"י מיקרוסקופ, לבין מקום בו עצם הגדרת המציאות תלויה במיקרוסקופ.

ג. אין לי ידיעה על הסרטת וידיאו אחרת אם נעשתה. עכ"פ לא ממש הבנתי מדוע לפי ההסבר של התייצבות השערה זה נקרא מספריים ולא תער, הלא סוף סוף גם אתה מודה שהסכין חותכת לבדה (אם הבנתי אותך נכון).

א. גם אם הכתב והקבלה כתב את זה בפירושו לתורה, אי אפשר להסיק מזה מסקנה להלכה. וגם אם יש למחבר המאמר שתי ראיות, עדיין כיוון שברור שפירושו אחרת מההבנה המקובלת להוציא היתר על מכונה על בסיס זה קשה, בכל אופן הוא לא ר' משה פיינשטיין ומכון צומת לא מבהיר שמדובר בפסיקה חדשה של אחד מחברי המכון.

בץ אני לא מבין את ההבדל שציינת. מיקרוסקופ יכול להציג רק את המציאות. הוא לא יכול להגדיר אותה. אולי אתה מתכוון לטענה אחרת. שאם הדבר אינו נראה בכלל בעין רגילה על זה לא דיברה צתורה אבל אם נראה אבל פרטיו אינם נראים על זה אין היתר. אומרים בשם הגרשז"א שהתיר גם בדבר הנראה אבל אין נראה כבע"ח בעין בלתי מזוינת, וזה שלא כטענה הזו.

ג. הטענה של התיצבות השערה היא שכיוון שהשערה התייצבה על ידי המתכת והזמן והמרחק בין הפעולה הזו לחיתוך ובין השערה לברזל הם אפסיים הדבר נקרא שהברזל של הרשת הוא יוצר ההתנגדות שזו פעולת המספריים.

[עקביה]

ב. אני לא מבין את ההבדל שציינת. מיקרוסקופ יכול להציג רק את המציאות. הוא לא יכול להגדיר אותה. אולי אתה מתכוון לטענה אחרת. שאם הדבר אינו נראה בכלל בעין רגילה על זה לא דיברה התורה אבל אם נראה אבל פרטיו אינם נראים על זה אין היתר. אומרים בשם הגרשז"א שהתיר גם בדבר הנראה אבל אין נראה כבע"ח בעין בלתי מזוינת, וזה שלא כטענה הזו.

כשכתבתי שהגדרת המציאות תלויה במיקרוסקופ התכוונתי למקרה בו עצם מציאות הדבר אינה ידועה אלא ע"י המיקרוסקופ. כמו חיידקים, שאין איסור באכילתם. וכמו שכתבת, שאם הדבר אינו נראה לעין לא דיברה עליו התורה. אין לזה כלום עם בירור המציאות, כמו במקרה של סכין הגילוח במכונה.

[עקביה]

בשו"ת מנחת שלמה סי' ט דן הגרשז"א האם יוצאים ידי חובת שמיעה דרך רמקול, ומסיק שאין יוצאים, מפני שגלי הקול עוברים להיות, או להפעיל, זרם חשמל, המפעיל לאחר מכן ממברנה היוצרת שוב גלי קול. נמצא שהשומע אינו שומע את קול המדבר, או השופר, אלא את קול הממברנה.

בהמשך הוא כותב:

לאחר שכבר נדפס מאמר זה נזדמן לי לדבר עם מרן בעל החזו"א זצ"ל ואמר לי שלדעתו אין זה כ"כ פשוט, ויתכן דכיון שהקול הנשמע נוצר ע"י המדבר וגם הקול נשמע מיד כדרך המדברים "אפשר" דגם זה חשיב כשומע ממש מפי המדבר או התוקע,

האם יתכן שהחזו"א סבר כמו הרב רוזן וכמו הרב אוצר החכמה, שמה שאינו נראה לעין אין מתחשבים בו, אפילו כאשר אין זה אלא לצורך בירור המציאות?

ואין לי אלא לסיים בדברי הגרשז"א שם:

ולענ"ד הוא חידוש גדול מאד ואין אני מבין אותו.

[יאיר1]

כיון שמצוה ליישב את דעת החזו"א, אולי
ברמקול, יש מקום לדון שלמעשה הקול לא כל כך השתנה ממהותו.
שהרי מתחילה הם גלי קול ונהפכים לגלים אחרים ושוב נהפכים לגלי קול.
ואולי את זה צירף החזו"א.

[עקביה]

בין גלי הקול של המדבר לבין גלי הקול היוצאים מהרמקול בטל הקול לחלוטין ולא היה כאן אלא זרם חשמלי (כפי שמאריך שם הגרשז"א לבאר). אם כן היה כאן שינוי מהותי מאד.

[יאיר1]

אמנם יתכן, שגם החשמל יש בו ענין של גלים. אמנם חשמל פועל בצורה שונה באופן מהותי, אבל יש בו ארך וקצר...
שאלה לפיזיקאים...