פורום אוצר החכמה

עלתה לפני שאלה כזאת:

יהודי שיש לו בעיה רפואית, המונעת ממנו מלהוליד.
יש לו פתרון על פי דרכי הרפואה, לרפאותו. אולם הלה מסרב (מסיבותיו שלו, שאכ"מ).

אחד מנידונים שעלתה בשיחה עמו, האם יש חיוב 'הלכתי' להתרפאות בכדי לעסוק בפו"ר. או שמא מאחר שלפי מצבו של גופו הוא אינו ראוי למצוה, אינו בכלל החיוב כלל.

מצד הסברא הדבר פשוט. אמנם אני מחפש מקורות כתובים בענין.

מה פשוט לך מסברא שחייב או שפטור?

במה כרוכה הרפואה? בניתוח? בסיכון כלשהו?

למיטב זכרוני היה על כך יותר ממאמר אחד של מכון פוע"ה שפורסם בקובץ אמונת עתיך

חבר שלי שאל את הגראי"ל שטיינמן והוא אמר לו שאין חובה. כרצונו.

האם יש סכנה בהטיפול, והוא הצלחתו מובט בודאי. לכאורה אין חיוב להכניס עצמו לידי סכנה כדי לקיים פו"ר, ויתכן שאין חיוב לעשות טיפול מספק. אבל בלי זה לכאורה פשוט שיש חיוב לעשות טיפול כדי לקיים מצותו. ויתכן דמה שאמר הגראי"ש לחברו של שומע ומשמיע היה בא' האופנים הראשונים.

מה שהיה שהיה כבר ילד אחד וחיכו כמה שנים לעוד.
לא היה סיכון רק הוא לא רצה להשתגע עם הורמונים וכו'

יצ"ל לאחרונה ספר חדש; רלוי"צ בניאל, רפואה כהלכה, ירושלים תשעה. מברר בהרחבה לגבי שאלה זו.

שומע ומשמיע כתב:חבר שלי שאל את הגראי"ל שטיינמן והוא אמר לו שאין חובה. כרצונו.

אני שמעתי שענה באופן הפוך, שזו השתדלות מחויבת!
אלא ודאי שתלוי בכל מקרה לגופו, ויש בזה אינספור וריאציות הדורשות תשובה ספציפית.

ישנה שמועה, שהגרש"א נהג בעצמו שלא לטפל, כיון שאמר שפטור, ואינו חפץ במה שיגרום לו ביטול תורה. אם הסיפור נכון מלבד מה שהוא מדהים בעוצמות שלו, הוא עוד יותר מדהים בעוצמות של אשתו....
אבל את ההלכה ניתן ללמוד מכך, במידה והוא נכון, ויבוא תלמידיו ויעידו אם כך אמר.

זכורני שפעם אחת צצתי בקונטרסו של הג"ר חיים לייב כ"ץ נגד טיפולי פוריות (והוא מגדולי המתנגדים לטיפולים אלו, כידוע), והעדר החובה להשתדל בזה הוא אחת מטענותיו.

מבלי להכניס ראשי בין ההרים הגדולים אי מחוייב מדינא או לא, אעיר מ"מ דלפ"ו יש גדר אחר משאר מצות שבתורה דיש צד דאינו מחוייב להכניס עצמו לידי חיוב, מצות פ"ו שאני דגם אונס יש חיוב שישתדל לקיימה, משום קיום רצונו ית' לא תוהו בראה לשבת יצרה וכו' (כן משמע בתוס' גיטין לח ע"ש).

הסרפד כתב: הג"ר חיים לייב כ"ץ

אולי יספר לנו מע"כ כבודו על מעלת החכם הנ"ל?

על השמועה על הגרש"א, יש גם שמועה מוזרה על גיסתו ע"ה אשת יבל"ח הגרע"א, שידעה קודם השתדכותה על עקרותו ואמרה אם אינני מחוייבת בפו"ר רצוני בבעל ת"ח אפילו הכי

לעומקו של דבר כתב:

הסרפד כתב: הג"ר חיים לייב כ"ץ

אולי יספר לנו מע"כ כבודו על מעלת החכם הנ"ל?

על השמועה על הגרש"א, יש גם שמועה מוזרה על גיסתו ע"ה אשת יבל"ח הגרע"א, שידעה קודם השתדכותה על עקרותו ואמרה אם אינני מחוייבת בפו"ר רצוני בבעל ת"ח אפילו הכי

למה מוזרה?!
אם זה נכון זו רמה של עוצמות נפש, שניתן אכן לדמיין שלבת הגריש"א יהיו כאלו ילדים, שכל חייו ומהותו הוא כפייה מוחלטת של הרגשות אל האמת ועבודת ה'.
וכפי שידוע ממעשים רבים...
אם זה נכון ניתן לומר 'רחילא בתר רחילא אזלא'.

לעומקו של דבר כתב:

הסרפד כתב: הג"ר חיים לייב כ"ץ

אולי יספר לנו מע"כ כבודו על מעלת החכם הנ"ל?

רב חשוב מזקני ההוראה בברוקלין. ידוע במלחמתו נגד הארגונים מסוג בוני עולם וכדו' שלדעתו ממהרים לעסוק בטיפולים מפוקפקים עפ"י דין.

אם כ' מבין אידיש אעלה כאן הקלטה של שיעור ארוך (כארבע שעות) ממנו בנושא.

מענה רך כתב:

לעומקו של דבר כתב:

הסרפד כתב: הג"ר חיים לייב כ"ץ

אולי יספר לנו מע"כ כבודו על מעלת החכם הנ"ל?

רב חשוב מזקני ההוראה בברוקלין. ידוע במלחמתו נגד הארגונים מסוג בוני עולם וכדו' שלדעתו ממהרים לעסוק בטיפולים מפוקפקים עפ"י דין.

אם כ' מבין אידיש אעלה כאן הקלטה של שיעור ארוך (כארבע שעות) ממנו בנושא.

מלמעלה, הוא מחמיר כהגרח"ק (ואביו) או יותר?

מענה רך כתב:

לעומקו של דבר כתב:

הסרפד כתב: הג"ר חיים לייב כ"ץ

אולי יספר לנו מע"כ כבודו על מעלת החכם הנ"ל?

רב חשוב מזקני ההוראה בברוקלין. ידוע במלחמתו נגד הארגונים מסוג בוני עולם וכדו' שלדעתו ממהרים לעסוק בטיפולים מפוקפקים עפ"י דין.

אם כ' מבין אידיש אעלה כאן הקלטה של שיעור ארוך (כארבע שעות) ממנו בנושא.

ראיתי בעבר קונטרס שלו בנושא.

לעומקו של דבר כתב:על השמועה על הגרש"א, יש גם שמועה מוזרה על גיסתו ע"ה אשת יבל"ח הגרע"א, שידעה קודם השתדכותה על עקרותו ואמרה אם אינני מחוייבת בפו"ר רצוני בבעל ת"ח אפילו הכי

אני שמעתי את הסיפור מקרוב משפחה של הגרשז"א ששמע זאת אישית מהרבנית אשת הגרשז"א, שהם הציעו לאשת ר"ש להתגרש אחרי עשר שנות עקרות, היא אמרה שאם לבחור בין בעל כזה לבין ילדים היא בוחרת בבעל.

לעומקו של דבר כתב:מלמעלה, הוא מחמיר כהגרח"ק (ואביו) או יותר?

לא ידוע לי עמדת הגרח"ק על דיעבד, אבל ידוע לי מעשה שהגרח"ל כ"ץ לא הניח לעלות לתורה כהן שנולד מהפרייה חוץ גופית.

גימפעל כתב:ראיתי בעבר קונטרס שלו בנושא.

כוונתך לזה?

בכרך החדש של "רץ כצבי" (רייזמן) מנתח הכותב את תשובותיו של ר' משה שטרנבוך בענין הפרית מבחנה (IVF), החל בתשובה הראשונה (תשו"ה ב,תרפט, משנת תשנ"א) בה הוא אוסר לחלוטין, ועד התשובה משנת תשע"א (תשו"ה ו,רמא) בה הוא מתיר בלי שום חשש (בפיקוח מעולה, כמובן) ואף כותב שזהו מצותו. הסברא העולה, שככל שטיפול מסויים הופך לשגרתי ומצוי, גדלה החובה להעזר בו כחלק מדרך ההשתדלות הרגילה. אם נקבל את העקרון, יש לנקוט זהירות מהסקת מסקנות להלכה מסיפורים בני חמישים שנה.

לדעת רבי צבי אלימלך מדינוב זצ"ל בספרו "דרך פיקודיך" מצוה א, חלק המעשה. מי שנולדו לו ילדים בדרך נס לא קיים בזה מצוות פריה ורביה, כי פו"ר פירושו פו"ר בדרך הטבעי. לכאורה לשיטתו מי שע"פ דרך הטבע אינו יכול להוליד והוליד בנים ע"י טיפולים וכדומה, לא קיים בזה חובת המצוה, וצ"ע.

מענה רך כתב:

גימפעל כתב:ראיתי בעבר קונטרס שלו בנושא.

כוונתך לזה?

גם.

הרוצה להחכים כתב:לדעת רבי צבי אלימלך מדינוב זצ"ל בספרו "דרך פיקודיך" מצוה א, חלק המעשה. מי שנולדו לו ילדים בדרך נס לא קיים בזה מצוות פריה ורביה, כי פו"ר פירושו פו"ר בדרך הטבעי. לכאורה לשיטתו מי שע"פ דרך הטבע אינו יכול להוליד והוליד בנים ע"י טיפולים וכדומה, לא קיים בזה חובת המצוה, וצ"ע.

הנני מעתיק דבריו של מוהרצ"א מכיון שלדעתי לא כתוב שם כמו שהסקת, והבוחר יבחר

ונ"ל דאם נשא איילונית שאינה ראויה להוליד בטבע ונעשה לה נס שילדה באפשר לא קיים המצוה כיון שהוא לא השתדל במעשיו עפ"י התורה דהתורה לא צותה במצוה זו בלשון לישא אשה רק פרו ורבו ובאמת אין זה ביד האדם ע"כ משמע דוקא שהוא יצטרך לעשות במעשיו באופן הנאות בטבע לפרות ולרבות

ונ"ל דאם נשא איילונית שאינה ראויה להוליד בטבע ונעשה לה נס שילדה באפשר לא קיים המצוה כיון שהוא לא השתדל במעשיו עפ"י התורה דהתורה לא צותה במצוה זו בלשון לישא אשה רק פרו ורבו ובאמת אין זה ביד האדם ע"כ משמע דוקא שהוא יצטרך לעשות במעשיו באופן הנאות בטבע לפרות ולרבות

האם הוא לא מתכוון לעיסוק בדרך הטבע פשוטו כמשמעו??
בודאי שהוא לא מדבר על ילד שנולד לאחר טיפולים וכדומה. רק אני צינתי שעל פי דבריו אפשר ללמוד לנידון דידן.

גימפעל כתב:

לעומקו של דבר כתב:על השמועה על הגרש"א, יש גם שמועה מוזרה על גיסתו ע"ה אשת יבל"ח הגרע"א, שידעה קודם השתדכותה על עקרותו ואמרה אם אינני מחוייבת בפו"ר רצוני בבעל ת"ח אפילו הכי

אני שמעתי את הסיפור מקרוב משפחה של הגרשז"א ששמע זאת אישית מהרבנית אשת הגרשז"א, שהם הציעו לאשת ר"ש להתגרש אחרי עשר שנות עקרות, היא אמרה שאם לבחור בין בעל כזה לבין ילדים היא בוחרת בבעל.

נאה אבל מלבד האיחלופי גברא (אני שמעתי על גיסתה אשת הגרעז"א) הרי כשהופכים את הסיפור לאחרי הנישואין העניין מובן הרבה יותר

ברזילי כתב:בכרך החדש של "רץ כצבי" (רייזמן) מנתח הכותב את תשובותיו של ר' משה שטרנבוך בענין הפרית מבחנה (IVF), החל בתשובה הראשונה (תשו"ה ב,תרפט, משנת תשנ"א) בה הוא אוסר לחלוטין, ועד התשובה משנת תשע"א (תשו"ה ו,רמא) בה הוא מתיר בלי שום חשש (בפיקוח מעולה, כמובן) ואף כותב שזהו מצותו. הסברא העולה, שככל שטיפול מסויים הופך לשגרתי ומצוי, גדלה החובה להעזר בו כחלק מדרך ההשתדלות הרגילה. אם נקבל את העקרון, יש לנקוט זהירות מהסקת מסקנות להלכה מסיפורים בני חמישים שנה.

יודעני שאחד מגדולי הרבנים יחי' העיד שדעת הגריש"א ג"כ נשתנתה מאיסורא להתירא ברבות השנים
לא יודע מה רייזמן הסיק אבל נ"ל שהוא דיבר מצד שהטיפול כבר לא נסיוני או חדשני וממילא יודעים שאין בעיות הלכתיות

לעומקו של דבר כתב:

גימפעל כתב:

לעומקו של דבר כתב:על השמועה על הגרש"א, יש גם שמועה מוזרה על גיסתו ע"ה אשת יבל"ח הגרע"א, שידעה קודם השתדכותה על עקרותו ואמרה אם אינני מחוייבת בפו"ר רצוני בבעל ת"ח אפילו הכי

אני שמעתי את הסיפור מקרוב משפחה של הגרשז"א ששמע זאת אישית מהרבנית אשת הגרשז"א, שהם הציעו לאשת ר"ש להתגרש אחרי עשר שנות עקרות, היא אמרה שאם לבחור בין בעל כזה לבין ילדים היא בוחרת בבעל.

נאה אבל מלבד האיחלופי גברא (אני שמעתי על גיסתה אשת הגרעז"א) הרי כשהופכים את הסיפור לאחרי הנישואין העניין מובן הרבה יותר

כך קיבלתי מבן משפחה ששמע עוד בחיי הרבנית רחל אשת ר"ש.

מענה רך כתב:

גימפעל כתב:ראיתי בעבר קונטרס שלו בנושא.

כוונתך לזה?

אצלי לא נפתח

גימפעל כתב:כך קיבלתי מבן משפחה ששמע עוד בחיי הרבנית רחל אשת ר"ש.

לא פקפקתי כלל רק ציינתי ההבדל בין שני הגירסאות לסיפור (אלא שהמתעקש יוכל לומר ששניהם נכונות...)

לעומקו של דבר כתב:

ברזילי כתב:בכרך החדש של "רץ כצבי" (רייזמן) מנתח הכותב את תשובותיו של ר' משה שטרנבוך בענין הפרית מבחנה (IVF), החל בתשובה הראשונה (תשו"ה ב,תרפט, משנת תשנ"א) בה הוא אוסר לחלוטין, ועד התשובה משנת תשע"א (תשו"ה ו,רמא) בה הוא מתיר בלי שום חשש (בפיקוח מעולה, כמובן) ואף כותב שזהו מצותו. הסברא העולה, שככל שטיפול מסויים הופך לשגרתי ומצוי, גדלה החובה להעזר בו כחלק מדרך ההשתדלות הרגילה. אם נקבל את העקרון, יש לנקוט זהירות מהסקת מסקנות להלכה מסיפורים בני חמישים שנה.

יודעני שאחד מגדולי הרבנים יחי' העיד שדעת הגריש"א ג"כ נשתנתה מאיסורא להתירא ברבות השנים
לא יודע מה רייזמן הסיק אבל נ"ל שהוא דיבר מצד שהטיפול כבר לא נסיוני או חדשני וממילא יודעים שאין בעיות הלכתיות

ענין הבעיות ההלכתיות ופתרונן הוא נושא נפרד, העיקר לעניננו הוא מה שהסיק רמ"ש שאחר שהדבר הפך להיות מצוי (ע"י אנשים שלא שמעו לפסקיו הראשונים) ממילא הפך הוא לחיוב: "אחרי ראותי שהדבר התפשט, ואלפים ואולי רבבות בכל העולם כולו הולידו ע"י שעשו תחילה העיבור במבחנה, שיניתי דעתי ושוב אני מורה שזהו חיוב גמור לעשות כן למי שאינו יכול להוליד בדרך אחרת".

ענין הבעיות ההלכתיות ופתרונן הוא נושא נפרד, העיקר לעניננו הוא מה שהסיק רמ"ש שאחר שהדבר הפך להיות מצוי (ע"י אנשים שלא שמעו לפסקיו הראשונים) ממילא הפך הוא לחיוב: "אחרי ראותי שהדבר התפשט, ואלפים ואולי רבבות בכל העולם כולו הולידו ע"י שעשו תחילה העיבור במבחנה, שיניתי דעתי ושוב אני מורה שזהו חיוב גמור לעשות כן למי שאינו יכול להוליד בדרך אחרת".

יפה דנת
(אמנם הטיפול יכל להתפשט גם ע"י נכרים מן הסתם די בזה)

מעניין לעניין באותו עניין
האם על בן מאומץ חובה לברר מי הוריו בגיל י"ח כדי לכבדם
צריך לפתוח אשכול חדש ואין לי כוח כעת...

אשכול נוסף על טיפולי פוריות: http://forum.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=17&t=14015

גימפעל כתב:אשכול נוסף על טיפולי פוריות: http://forum.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=17&t=14015

דליל ממש בעוה"ר

לעומקו של דבר כתב:

גימפעל כתב:אשכול נוסף על טיפולי פוריות: http://forum.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=17&t=14015

דליל ממש בעוה"ר

זה לפני שהצטרפת לפורום.

גימפעל כתב:

לעומקו של דבר כתב:

גימפעל כתב:אשכול נוסף על טיפולי פוריות: http://forum.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=17&t=14015

דליל ממש בעוה"ר

זה לפני שהצטרפת לפורום.

זה כנראה נושא שמקובל שהוא תושבע"פ