שעת הלידה ביציאה מהאינקובטור

[עושה חדשות]

ראיתי שבתורת היולדת האריך בזה, קחנו משם, ונפק"מ לל' יום של נפל, ולגדלות, וכו'.
ואינני מבין הנידון בזה, כי הרי ודאי אין לומר דהיולדת בשבוע 42 מונה את גדלות הולד כבר משבוע 40, וע"כ ששעת הלידה תלויה ביציאה מהרחם דמאותה שעה אינו בגדר עובר ירך אימו אלא בגדר ולד עצמאי, ומהיכ"ת שאם נולד מוקדם להמשיך לדון כאילו העובר ירך אינקובטור הוא, כל זמן שהוא נזקק לטיפול רפואי וכד'. ולכאו' זה זר מאד בסברא ובגדר.
מי האריך בזה?

[בברכה המשולשת]

איני יודע מי האריך אך לכאורה קשור לשאלה למה בזה"ז אין דין מיוחד לבן שמונה

[מרחביה]

לא עיינתי בו כעת, אך ממה שראיתי לפני שנים זכורני שהוא קושר זאת בסוגיית דיבק שני רחמים, ודן להחשיב את האינקובטור כרחם.

[גם זו לטובה]

ראיתי שבתורת היולדת האריך בזה, קחנו משם, ונפק"מ לל' יום של נפל, ולגדלות, וכו'.
ואינני מבין הנידון בזה, כי הרי ודאי אין לומר דהיולדת בשבוע 42 מונה את גדלות הולד כבר משבוע 40, וע"כ ששעת הלידה תלויה ביציאה מהרחם דמאותה שעה אינו בגדר עובר ירך אימו אלא בגדר ולד עצמאי, ומהיכ"ת שאם נולד מוקדם להמשיך לדון כאילו העובר ירך אינקובטור הוא, כל זמן שהוא נזקק לטיפול רפואי וכד'. ולכאו' זה זר מאד בסברא ובגדר.
מי האריך בזה?

הוא מביא שם מספרים וסופרים?
אם לאו, מה לא מובן?

[פלגינן]

לא עיינתי בתורת היולדת, אך לענין מילה נתקלתי היום באג"מ (יו"ד ח"ב קכא) שצריך המתנת ז"י משעת יציאתו מהאינקובטור.

[סתם איש]

מש"כ האג"מ, לא עיינתי בפנים אבל לכאורה אין ענינו להחשיב לידה משעת היציאה, אלא ככל תינוק חולה שצריך ז' ימים משעה שמבריא [ולכך כתב ז' ימים ולא יום השמיני].

[עושה חדשות]

עי' יביע אומר ח"ט יו"ד סי' לז.
וצ"ע.

[גם זו לטובה]

עי' יביע אומר ח"ט יו"ד סי' לז.
וצ"ע.

שם הביא מהגרשז"א וש"פ שלענין דינא דנפל כל שאינו יכול לחיות חיים נורמליים ל' יום חשיב נפל, אולם לא נזכר שם כלל שלא נחשב לידה לענין כל דיני התורה.

[עושה חדשות]

עי' יביע אומר ח"ט יו"ד סי' לז.
וצ"ע.

שם הביא מהגרשז"א וש"פ שלענין דינא דנפל כל שאינו יכול לחיות חיים נורמליים ל' יום חשיב נפל, אולם לא נזכר שם כלל שלא נחשב לידה לענין כל דיני התורה.

אכן, אבל כיון שכתב לענין פדיוה"ב למנות ל' יום מהיציאה מהאינקובטור, א"כ אין כוונתו לסברת נפל בעלמא, אלא דס"ל דהלידה נחשבת באותה שעה, וכמבו' בנימוקיו שם.

[עושה חדשות]

עי' יביע אומר ח"ט יו"ד סי' לז.
וצ"ע.

שם הביא מהגרשז"א וש"פ שלענין דינא דנפל כל שאינו יכול לחיות חיים נורמליים ל' יום חשיב נפל, אולם לא נזכר שם כלל שלא נחשב לידה לענין כל דיני התורה.

אכן, אבל כיון שכתב לענין פדיוה"ב למנות ל' יום מהיציאה מהאינקובטור, א"כ אין כוונתו לסברת נפל בעלמא, אלא דס"ל דהלידה נחשבת באותה שעה, וכמבו' בנימוקיו שם.

שמעתי שבמהד' החדשה יש הוספות מכת"י של הגרע"י, ובה הוא מפרש דעתו להדיא גם לענין קביעת גיל בר מצווה וכו', וא"כ צ"ע כנ"ל.
אם למישהו יש העתק, היוכל לזכותינו בדברים?

[אוצר החכמה]

אכן צע"ג.

[עושה חדשות]

ראיתי כעת בחשוקי חמד בכורות -

בכור ששהה שלושה שבועות באינקובטור, ממתי מתחילים למנות שלושים יום
שאלה בכור שנולד במשקל נמוך, והרופאים אומרים שצריך להכניסו לאינקובטור כדי שיחיה, והכניסו אותו לשם לשלושה שבועות, ועתה כשהגיע שלושים מלידתו, הסתפקו מתי יפדוהו האם עכשיו שהוא שלושים יום מלידתו, או בעוד שלושה שבועות שהוא שלושים יום מעת יציאתו מאינקובטור, כיון שעד אז הוא עדיין נחשב כשוהה ברחם אלא שהוא שוהה ברחם מלאכותי?
תשובה לכאורה יש כאן שאלה נוספת שאולי הילוד אינו חייב כלל בפדיון הבן, שהרי כשיצא מרחם אמו, לא היה יכול לחיות, ואולי דינו כבכור טריפה, שמבואר בבבא קמא (דף יא ע"ב) שפטור מבכורה, אולם יעוין מה שכתבנו שם בחשוקי חמד, שכל בכור שהרופאים אומרים שיכול לחיות על ידי רפואה, אין דינו כטריפה, וחייב בפדייה.
והנה מצינו בחולין (דף ע ע"א) המשך הריון מחוץ לרחם אמו, לגבי בכור בהמה "הדביק שני רחמים ויצא מזה ונכנס לזה מהו, דידיה פטר דלאו דידיה לא פטר, או דלמא דלאו דידיה נמי פטר". כלומר, הדביק שני רחמים של בהמות זה לזה, ויצא מזה ונכנס לזה, האם נפטרה הבהמה שנכנס בה הבכור מן הבכורה, והבהמה שתוליד לאחר מכן לא תקדש בקדושת בכורה, משום שכבר נפטר רחמה, או שמא לא נפטרה עד שיפטור רחמה ולד שלה (רמב"ם בכורות פ"ד ה"א). הרי ששייך שבהמה תיולד פעמיים, פעם בצאתה מרחם אמה, ופעם נוספת בצאתה מרחם הבהמה השניה. ואם כן אולי נאמר שדין האינקובטור כדין הרחם השני שנכנס שם העובר.
יש לחלק בין העניינים, כי בסוגיא בחולין, לא חי העובר חיים עצמאיים ולא היה רגע באויר העולם, שהרי הדביק שני רחמים ויצא מזה ונכנס לזה. מה שאין כן בנידוננו שחי חיים עצמאיים ולא דרך רחם אמו [ויעויין בתוספות בכתובות (דף ד' ע"ב ד"ה עד) שהשאלה של הדביק שני רחמים לא שכיחא, והש"ס עוסק בהם כדי לדרוש ולקבל שכר].
ודעת מו"ח מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א שפג ששהה באינקובטור ומת, מונים לו ל' יום מיום לידתו, והשהייה באינקובטור אינה נחשבת להמשך הריון, אלא כמכשיר עזר לרפואתו, ולכן מונים לו לגבי פדיון הבן ולגבי גדלות מיום לידתו ולא מצאתו מהאינקובטור

[בתבונה]

ודעת מו"ח מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א שפג ששהה באינקובטור ומת, מונים לו ל' יום מיום לידתו, והשהייה באינקובטור אינה נחשבת להמשך הריון, אלא כמכשיר עזר לרפואתו, ולכן מונים לו לגבי פדיון הבן ולגבי גדלות מיום לידתו ולא מצאתו מהאינקובטור[/size]

[/quote]
רחם ואינקובטור אינם דומים במהותם
אצל עובר ברחם, המזון והחמצן מתקבל ישירות מהדם של אימו לדם שלו דרך סינון השליה, הריאות ומערכת העיכול לא מתפקדים הוא לא נושם ולא אוכל , (אף ששותה את מי השפיר שזה השתן של עצמו) מערכת הדם שלו שונה מילוד ועוד הבדלים רבים
ילוד באינקובטור אוכל דרך מערכת העיכול ככל ילוד נושם בריאותיו ככל ילוד אמור להוציא פסולת ככל ילוד, מערכת כלי הדם והלב שלו פועלת ככל ילוד האינקובטור הוא בסך הכל מכשיר חימום ולא שייך כלל לרחם אלא ככל מכשיר התומך ומסייע לאדם