פורום אוצר החכמה

שמעתי אומרים שאם אדם הרים סכין על חברו לצורך איום וכדו' נאסרה הסכין בשימוש

האם יש לכך מקור כלשהו או שזו אמונה טפלה?

אשמח לתגובות.

אולי נשתרבב מאזהרת ריה"ח בסכין שנהרג בה יהודי.

טברייני כתב:שמעתי אומרים שאם אדם הרים סכין על חברו לצורך איום וכדו' נאסרה הסכין בשימוש

האם יש לכך מקור כלשהו או שזו אמונה טפלה?

אשמח לתגובות.

זכור לי שכך. איני זוכר מנין. אולי מכאן תשוב האבידה.

גיטין נז:
ועליהם הכתוב אומר כי עליך הורגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה כו' ר' שמעון בן לקיש אמר אלו ת"ח שמראין הלכות שחיטה בעצמן דאמר רבא כל מילי ליחזי איניש בנפשיה בר משחיטה ודבר אחר.
ופירש"י
בר משחיטה - שמא יתחבנו בגרונו.
דבר אחר - צרעת ומראות נגעים מפני שמסוכן לקפוץ עליו.
שמענו מכאן שלא יראה בעצמו או באחרים, אך לא שזה גורם לפסול בסכין.

בחשוקי חמד סנהדרין מה: הביא שיטות שונות האם סכין שהרג יהודי טעון קבורה ונאסר בהנאה, וגם הוא לא הזכיר צד שהסכין נעשה ללא כשר משום שאיים בו.

עמא דבר, לנעוץ סכין כזו באדמה. ולא ידעתי מקורו.

תודה לכל המשיבים.

זכורני שבשעתו - בהיותנו שאלנו את ה'באר משה' מדבערעצין אודות סכין שבחור הניף נגד חבירו, האם הסכין נאסרה.

והשיב: 'די מעסער איז נישט טרייף, די בחור איז טרייף'

(הסכין אינה אסורה, הבחור אסור / באידיש זה נשמע יותר טוב).

ארזי ביתר כתב:עמא דבר, לנעוץ סכין כזו באדמה. ולא ידעתי מקורו.

ע"ז עו:
"הסכין שפה והיא טהורה אמר רב עוקבא בר חמא ונועצה עשרה פעמים בקרקע אמר רב הונא בריה דרב יהושע ובקרקע שאינה עבודה א"ר כהנא ובסכין יפה שאין בה גומות תניא נמי הכי סכין יפה שאין בה גומות נועצה עשרה פעמים בקרקע אמר רב הונא בריה דרב יהושע לאכול בה צונן"
ונפסק ביו"ד קכא ז ע"ש.
אמנם עניינו להסיר שמנונית אסורה מהסכין, ואילו כאן אין מה להסיר. והיה יותר ראוי להצריך טבילה במקוה.