פורום אוצר החכמה

ישא ברכה כתב:לא נראה שיש מי שסובר שעדיף להתחתן ע"מ להתגרש מאשר לשבור שידוך, זה נוגד את ההגיון הפשוט.

אלא הענין הוא שמה שרויאם מכאן לא רואים משם, ולכן חבל להחליט מוקדם.

יאיר1 כתב:

ישא ברכה כתב:לא נראה שיש מי שסובר שעדיף להתחתן ע"מ להתגרש מאשר לשבור שידוך, זה נוגד את ההגיון הפשוט.

אלא הענין הוא שמה שרויאם מכאן לא רואים משם, ולכן חבל להחליט מוקדם.

לא בטוח שההגיון שלך צודק.
ידוע שהחזו"א נשא על מנת לגרש כדי לא לבטל שידוך, אלא שלאחר מכן לא התאפשר לו לגרש. [בתקווה שהסיפור נכון].
מכל מקום לבטל שידוך זה לבטל את ההתחיבות של התנאים, אבל לישא ולגרש אינו מיפר את דברו.

יאיר1 כתב:

ישא ברכה כתב:לא נראה שיש מי שסובר שעדיף להתחתן ע"מ להתגרש מאשר לשבור שידוך, זה נוגד את ההגיון הפשוט.

אלא הענין הוא שמה שרויאם מכאן לא רואים משם, ולכן חבל להחליט מוקדם.

לא בטוח שההגיון שלך צודק.
ידוע שהחזו"א נשא על מנת לגרש כדי לא לבטל שידוך, אלא שלאחר מכן לא התאפשר לו לגרש. [בתקווה שהסיפור נכון].
מכל מקום לבטל שידוך זה לבטל את ההתחיבות של התנאים, אבל לישא ולגרש אינו מיפר את דברו.

עקביה כתב:

יאיר1 כתב:

ישא ברכה כתב:לא נראה שיש מי שסובר שעדיף להתחתן ע"מ להתגרש מאשר לשבור שידוך, זה נוגד את ההגיון הפשוט.

אלא הענין הוא שמה שרויאם מכאן לא רואים משם, ולכן חבל להחליט מוקדם.

לא בטוח שההגיון שלך צודק.
ידוע שהחזו"א נשא על מנת לגרש כדי לא לבטל שידוך, אלא שלאחר מכן לא התאפשר לו לגרש. [בתקווה שהסיפור נכון].
מכל מקום לבטל שידוך זה לבטל את ההתחיבות של התנאים, אבל לישא ולגרש אינו מיפר את דברו.

ודאי צודק הרב ישא ברכה. מן הסתם כל הענין אינו אלא אמונה תפלה, שמקורה הוא אולי המנהג לשבור באירוסין כלי חרס ובחתונה כלי זכוכית.

יאיר1
מהיכן 'ידוע' הסיפור על החזו"א?
חוששני שלהד"ם.
בספר 'החוזה מליטא' מספר הכותב מה ששמע מאמו שסיפרה לה אשת החזו"א. שם מסופר ש'סידרו' את החזו"א ושידכו לו אשה המבוגרת ממנו בהרבה. לאחר הנישואים, כאשר התברר לו שאשתו אינה בת בנים הוא רצה לגרש. אשתו אמרה לו שהיא מסכימה, אך הוסיפה שבחזור מבית הדין היא תקפוץ מהגשר לנהר. כיון שכך לא הוסיף החזו"א להזכיר את רעיון הגירושין.

שיף כתב:עונש מי שפרע הוא לכאו' בין אדם לקונו ולא לחבירו [אם כי אפשר דבמחילה גמורה שאני קצת ועדיין צ"ע]

גם זו לטובה כתב:מי סובר שעדיף להתחתן על מנת להתגרש והעיקר שלא לשבור שידוך?

יצג כתב:יעויין כתר ראש לר"ח מולוז'ין סי' קיד וקטו

אבא יודן כתב:ידוע לי נוהג זה.
אבל כשזה ממש בעייתי אז לא נוהגים כן.[למשל בחולי פיזי לא עוזבים, בחולי נפשיי עוזבים]

גימפעל כתב:האין זה נכלל, בלבו לגרשה והיא יושבת תחתיו ומשמשתו שעליו נאמר אל תחרש אל רעך רעה והוא יושב לבטח איתך, גיטין צ ע"א.

איתא בשם הבעש"ט זי"ע (מובא בתולדות אהרן, להרה"ק ר' אהרן מז'טומיר, ליקוטים. וכן בבעש"ט עה"ת פ' תצא) "אומרים בשם הרב הקדוש והטהור הבעש"ט נבג"מ זי"ע, הטעם למה בשעת שידוכין שוברין כלי חרס, ובשעת נישואין כלי זכוכית, כי אי אפשר לקרוע התנאים כשם שכלי חרס אחר שנשבר אין לו תקנה, אך אחר הנישואין יכול לפוטרה על ידי גט, דוגמת כלי זכוכית שאף על פי שנשבר יש לו תקנה". (וטעם זה ממש מובא בשערי רחמים, בשם הגר"א מוילנא, ומובא בליקוטי מהרי"ח עניני נישואין).
[הטעם מדוע עדיף יותר לכתוב גט, מלבטל שידוך, מובא באחרונים, הן מן הפן ההלכתי (כמובא בטעמי המנהגים סי' תתקלח בקו"א), משום דחוששים לסבלונות, ויש אופנים שמיד אחר התנאים כבר צריכה גט. ולכן מספק העדיפו שלא לבטל שידוך בכל גוונא. והן מן הפן המוסרי, שהבושה להצדדים בשעת ביטול השידוך הוא גדול שבעתיים, וקשה למחילה... (ויש בזה עובדות שונות מגדולי הדורות ואכמ"ל)].

עקביה כתב
בספר 'החוזה מליטא' מספר הכותב מה ששמע מאמו שסיפרה לה אשת החזו"א. שם מסופר ש'סידרו' את החזו"א ושידכו לו אשה המבוגרת ממנו בהרבה. לאחר הנישואים, כאשר התברר לו שאשתו אינה בת בנים הוא רצה לגרש. אשתו אמרה לו שהיא מסכימה, אך הוסיפה שבחזור מבית הדין היא תקפוץ מהגשר לנהר. כיון שכך לא הוסיף החזו"א להזכיר את רעיון הגירושין.

כולל יונגערמאן כתב:מה עם ברכה לבטלה / ברכה שאינה צריכה?