פורום אוצר החכמה

א. מצות והשיב. [ה-כג] והשיב את הגזילה אשר גזל. יש לדון האם מי שגזל מחבירו חפץ שבזמן זה לא יכל להשתמש עמו והפסיד כסף, חייב לצאת ידי שמים להחזיר לו כסף זה, והיכן דבר זה מרומז בתורה.
ב. קודם ישיב את הגזילה ואח"כ יתודה, מה דינו של מי שמשנה את הסדר? כתב בשערי תשובה (לרבינו יונה שער ד יח) מי שגזל את חברו ישיב את הגזלה ואחרי כן יתודה, ואם התודה תחלה לא עלה לו הוידוי, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (בבא קמא קי, א) בענין הגוזל ונשבע לשקר שהוא חייב לשלם קרן וחומש ולהביא אשם, שהמביא גזלו עד שלא הביא אשמו - יצא, אשמו עד שלא הביא גזלו - לא יצא, עכ"ל. ודבריו צע"ג ממקרא מפורש (במדבר ה-ז) והתודו את חטאתם אשר עשו והשיב את אשמו בראשו וחמישיתו יוסף עליו ונתן לאשר אשם לו, הרי שמתודה ואח"כ משיב את הגזילה.
ג. והשיב בגזל עכו"ם, והאם שייך שגזל עכו"ם חמור מגזל ישראל. לכאורה יש לתמוה לשיטות שגזל עכו"ם אין מצוה בהשבה, א"כ נמצא גזל עכו"ם חמור מגזל ישראל, דהגוזל ישראל חבירו בא הכתוב ונתקו לעשה של והשיב את הגזילה ומתקן הלאו, ואילו גבי גזל עכו"ם כיון דליכא עשה של והשיב ל"ל תיקון על הגזילה, ונמצא גזל עכו"ם חמור מגזל ישראל, ובגמ' ב"מ פ"ז ע"ב נחלקו האם גזל עכו"ם אסור מדאורייתא או מדרבנן, אבל שיהיה חמור מגזל ישראל זה אין צד לומר, אבל לכאו' כך יוצא וצ"ע.
ד. חיוב השבה וחיוב תשלומין האם זהו חיוב אחד? כתב הרמב"ם בפ"א מהל' גזילה ה"א דאין לוקין על לאו זה משום דהכתוב נתקו לעשה והשיב את הגזילה, וגזילה שנשתנתה אין לוקין עליה משום שניתק לתשלומין, ומבאר הגר"ח בפ"ט ה"א דשני חיובים בפנ"ע הם חיוב השבה והוא מקרא דוהשיב את הגזילה, וחיוב תשלומין והוא מקרא דושלם וכ"כ גם באבן האזל. ולכאורה תימה דהרמב"ם בסהמ"צ עשה קצ"ב כתב וז"ל שצונו להשיב את הגזילה בעצמה אם היא נשארת בעצמה ובתוספת חומש או לתת דמיה אם נשתנית והוא אמרו יתברך והשיב את הגזילה ע"כ מוכח דשני הלימודים נלמדים מוהשיב וצע"ג.
ה. חידה. באיזה דבר שגזלו (מישראל, והוא שו"פ,) אינו יכול לקיים מצות והשיב את הגזילה.

א. יש שפירשו שתוספת חומש היא בשביל זה.
ב. יש שני ענינים ב"והתוודו": 1. ההודאה באשמה. 2. אמירת וידוי דברים. הראשון הוא בד"כ לפני ההחזרה, והשני הוא בשעת הקרבן.

מבקש תורה כתב:חידה. באיזה דבר שגזלו (מישראל, והוא שו"פ,) אינו יכול לקיים מצות והשיב את הגזילה.

עי' במשנה ערוכה בב"ק ט ט, ובגמרא שם מובא ציור יותר מובהק, כגון בהגוזל את אביו הגר שאין לו עוד צאצאים, ומת הנגזל הגר (ולא סגי שאינו אביו של הגזלן - דבכה"ג ישיב הגזלן את הגזילה לכהנים - ומקיים בזה מצות "והשיב את הגזלה" כדין גזל הגר, משא"כ אם הנגזל המת הוא אביו של הגזלן - דבכה"ג אין הגזלה שייכת לכהנים אלא לגזלן לבדו).
ומשכחת לה נמי במי שגזל ואינו יודע ממי גזל.
ובגמ' שם מובא שישים את הגזלה לקופת צדקה. וצ"ע אם כוונת הגמ' שמקיים בזה מצות "והשיב את הגזלה", או שרק ר"ל שצריך להוציא את הגזלה מתחת ידו - ושלכן ישימנה בקופת צדקה - אבל לא שמקיים בזה מצוות "והשיב את הגזלה".

סתם יהודי כתב:

מבקש תורה כתב:חידה. באיזה דבר שגזלו (מישראל, והוא שו"פ,) אינו יכול לקיים מצות והשיב את הגזילה.

עי' במשנה ערוכה בב"ק ט ט, ובגמרא שם מובא ציור יותר מובהק, כגון בהגוזל את אביו הגר שאין לו עוד צאצאים, ומת הנגזל הגר (ולא סגי שאינו אביו של הגזלן - דבכה"ג ישיב הגזלן את הגזילה לכהנים - ומקיים בזה מצות "והשיב את הגזלה" כדין גזל הגר, משא"כ אם הנגזל המת הוא אביו של הגזלן - דבכה"ג אין הגזלה שייכת לכהנים אלא לגזלן לבדו).
ומשכחת לה נמי במי שגזל ואינו יודע ממי גזל.
ובגמ' שם מובא שישים את הגזלה לקופת צדקה. וצ"ע אם כוונת הגמ' שמקיים בזה מצות "והשיב את הגזלה", או שרק ר"ל שצריך להוציא את הגזלה מתחת ידו - ושלכן ישימנה בקופת צדקה - אבל לא שמקיים בזה מצוות "והשיב את הגזלה".

בגר שאין לו יורשים, אין מחזירים משום 'והשיב' ורק משום כפרה.

גימפעל כתב:בגר שאין לו יורשים, אין מחזירים משום 'והשיב' ורק משום כפרה.

זה רק למ"ד דהכהנים אינם נחשבים יורשי הגר.
לכן ציירתי בגוונא דהגר הנגזל שמת הוא גם אבי הגזלן, דבכה"ג הכהנים אינם יורשי הגר לכו"ע.

אינני יודע מה התכוונת בשאלה א', והריני "מבקש תורה"...

עכ"פ ראיתי כעת בס' חסידים סי' תקצח שכתב -
כתיב (קהלת י"ב י"ב) ויותר מהמה בני הזהר כי אמרו מי שגזל מאחד מחמשה ואינו יודע ממי גזל לא יצא ידי חובת שמים עד שיתן לכל אחד ואחד. וכתיב (ויקרא ה' כ"ג) והשיב את הגזילה אשר גזל כיון שאמר גזילה למה אמר אשר גזל אלא אם באותו יום שגזל השיב אין להוסיף יותר עליו ואם לא השיב באותו יום או שבוע או באותו חודש או יותר צריך להוסיף על הגזילה כפי מה שהיה מרויח מעת שחסרו עד שהשיב לו ויאמר אותו אדם לפי מה שיודע לשער (אותו) עסק [אותו] האיש כמה היה יודע להרויח באותו גזל מן עת שנחסר עד שהשיב ולבד מזה יחשוב הצער אף על פי שכל זה לא הצריכתו תורה אבל לצאת ידי שמים צריך לחשוב הצער שהרי החובל חייב בחמשה ובושת היא עצבון כך בכאן ידע כמה צער לנגזל ...

מבקש תורה כתב:ב. קודם ישיב את הגזילה ואח"כ יתודה, מה דינו של מי שמשנה את הסדר? כתב בשערי תשובה (לרבינו יונה שער ד יח) מי שגזל את חברו ישיב את הגזלה ואחרי כן יתודה, ואם התודה תחלה לא עלה לו הוידוי, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (בבא קמא קי, א) בענין הגוזל ונשבע לשקר שהוא חייב לשלם קרן וחומש ולהביא אשם, שהמביא גזלו עד שלא הביא אשמו - יצא, אשמו עד שלא הביא גזלו - לא יצא, עכ"ל. ודבריו צע"ג ממקרא מפורש (במדבר ה-ז) והתודו את חטאתם אשר עשו והשיב את אשמו בראשו וחמישיתו יוסף עליו ונתן לאשר אשם לו, הרי שמתודה ואח"כ משיב את הגזילה.

ע' חלקת מחוקק אבה"ע סי לח סקמ"ד.
ושמא יש לחלק בין צדיק גמור לעיקר מצות תשובה.