חצי שיעור מותר מן התורה

[עושה חדשות]

נתעוררתי לברר בשיטת ר"ל דס"ל ח"ש מותר מה"ת, האם הוי היתר גמור לכתחי' בלי שום פקפוק וגנאי וכיו"ב.

דהנה בקרא כתיב גבי מאכ"א לגר אשר בשעריך תתנה / לכלב תשליכון, ולשי' ר"ל מה החיפזון בזה והרי שפיר יאכל את הנבילה בחצאי שיעורים, (ואין כוונתי שיאכל חצי כזית לחוד ויישאר ברעבונו, אלא שבתוך מאכלו מבשר השחוטה יוסיף חצי כזית נבילה).
וכן בכמה דינים המבו' בש"ס דדבר האסור באכילה לא חשיב אוכל, (לענין קבלת טומאה וכו'), והרי הכל ראוי לכתחי' באכילת ח"ש יאכלו ענוים וישבעו.

ובאמת החת"ס הביא כעי"ז מקור לשי' הראש' דס"ל דאין מבטלין איסור לכתחי' זה דין דאו', מהא דאמר קרא לכלב תשליכון ולא קאמר שיבטל האיסור ברוב, ויש לדחות ע"פ המבו' בד' הראש' חולין צח: דאע"ג דאין בזה איסור מה"ת מ"מ הוי גנאי ומכוער הדבר, וכמו כן י"ל אליבא דר"ל גבי ח"ש. ועצ"ע.

[סעדיה]

עי' דברי הרב ח"ד עמ' ל'

[מטפס ועולה]

מתוך תושבע"פ לר"י ענבל:

[מעיין]

ולכאורה נכלל בזה הרבה דברים
ובכל זה אין הכוונה שבזמן מן הזמנים נמנו ואסרו חצי שיעור, ועל איסורים מעין אלו לכאורה א"צ שיהי' פשטה בכל ישראל, וכדומה, ואין גוזרין, אלא האיסור הוא מכח סברא, וגם א"צ שיגזרו החכמים כלל, ושייך לחול למפרע, והיינו שכדנו חכמינו חצי שיעור בסברת חזי לאיצטרופי, דנו אם סברא זו הוא אכן סברא חזקה כ"כ שיחשב כמפורש בקרא, או רק סברא שיחשב כאיסור דרבנן, וכן בכל כי האי גוונא שנים שעשאוהו, מלאכה שא"צ לגופה, שלא כדרכה, ואפשר להוסיף ביאה בהפסק בגד, הזרעה מלאכתית
ושייך גם על דברים המתחדשים בימינו, באופן ששייך לומר שהחזו"א יאמר שעלעקטריק יהי' בונה מדאורייתא, ושכנגדו יאמר שהוא בונה מדרבנן, ובא הג' ויאמר שאין בונה כלל

[רון]

נתעוררתי לברר בשיטת ר"ל דס"ל ח"ש מותר מה"ת, האם הוי היתר גמור לכתחי' בלי שום פקפוק וגנאי וכיו"ב.

דהנה בקרא כתיב גבי מאכ"א לגר אשר בשעריך תתנה / לכלב תשליכון, ולשי' ר"ל מה החיפזון בזה והרי שפיר יאכל את הנבילה בחצאי שיעורים, (ואין כוונתי שיאכל חצי כזית לחוד ויישאר ברעבונו, אלא שבתוך מאכלו מבשר השחוטה יוסיף חצי כזית נבילה).
וכן בכמה דינים המבו' בש"ס דדבר האסור באכילה לא חשיב אוכל, (לענין קבלת טומאה וכו'), והרי הכל ראוי לכתחי' באכילת ח"ש יאכלו ענוים וישבעו.

ובאמת החת"ס הביא כעי"ז מקור לשי' הראש' דס"ל דאין מבטלין איסור לכתחי' זה דין דאו', מהא דאמר קרא לכלב תשליכון ולא קאמר שיבטל האיסור ברוב, ויש לדחות ע"פ המבו' בד' הראש' חולין צח: דאע"ג דאין בזה איסור מה"ת מ"מ הוי גנאי ומכוער הדבר, וכמו כן י"ל אליבא דר"ל גבי ח"ש. ועצ"ע.

האם יכול להיות שאינו מטמטם?
שלכאורה הוא פשוט כביעתא בכותחא, דכל הדין שיעור הוא הלכה במעשה האכילה דהגברא, אבל עד כמה שנוגע לחפצא ודאי שאין הבדל בשיעורים, ובכל דהו הוי חתיכה שעושה טימטום הלא כן?
ויודעני שיבואו הלמדנים דבאתרא קדישא הדין, ויטענו שהוא תלוי בנידון האחרונים אם בביטול ברוב יש טמטום וכו', אך ליבי אומר דאינו קשור, ולכל הדעות יש טמטום בזה

[מיכאל1]

יש גם נידון כמדומה האם בפיקוח נפש יש טמטום הלב, וא"כ כל שכן בנידון דידן

[קראקובער]

ויש לדחות ע"פ המבו' בד' הראש' חולין צח: דאע"ג דאין בזה איסור מה"ת מ"מ הוי גנאי ומכוער הדבר, וכמו כן י"ל אליבא דר"ל גבי ח"ש. ועצ"ע.

כעי"ז כתבו האחרונים למה לא אוכלים כזית פת ביום כיפור שחל בשבת.