פורום אוצר החכמה

היום בבוקר יצאו כל בני ובנות ישראל הכשרות בבגדים משונים כמנהגן של ישראל, והנה נגלה לעיני דבר מעניין, בעוד שכל הבנות האשכנזיות מצאו להן תחפושות שנועדו לבנות, הרי שדווקא אצל הספרדיות היו כמה וכמה שהתחפשו ל'אבות' בלבשן חליפה ועניבה וכובע.
וכאן הבן שואל, הרי ניחא האשכנזיות, הרי יש להן אולי היתר לסמוך על פסקו של מהר"י מינץ, שהרמ"א הסתמך עליו לעניין כלאים ומצאנו כמה וכמה פוסקים שסמכו עליו (ודיון נפרד יוקדש האם מותר להן ללבוש בגדים אלו במסיבת הפורים, יומיים לפני פורים).
אולם הפוסקים הספרדיים לא הסתמכו מעולם על היתרים אלו (מאחר ובארצותם לא נהגו להתחפש). האם כאן באר"י שהספרדים לקחו את מנהג ההתחפשות האשכנזי, האם יש להם גם היתר לסמוך על הפוסקים האשכנזיים המתירים ללבוש כלי גבר, או כיון שמעולם לא התירו הפוסקים הספרדיים אסור להן ללבוש כלי גבר ואפילו ביום הפורים?.

באור לציון ד', כתב להתיר לקטנים.
כיון שמצינו פוסקים דשרו. ואף שגדולים קשה להתיר להם, דפליגי בזה רבוותא. מ"מ קטנים ודאי שיש להם ע"מ לסמוך.
ויסוד הסברא, עפ"י הב"י או"ח רס"ט, דכל שמצינו שיש מתירים, לקטנים מותר.

מאיפה אתה מביא כזה דבר "פוסקים אשכנזיים" ו"פוסקים ספרדיים"? האם התורה נעשית לשתי תורות? כל ההבדל בין אשכנזים וספרדים הוא רק לגבי זה שקבלו על עצמם פוסק זה או אחר, שהספרדים קיבלו את הבית יוסף ברמה מסויימת, והאשכנזים את הרמ"א. אבל שאשכנזים לא יוכלו לסמוך על פוסקים ספרדיים, או להיפך, ישתקע הדבר ולא יאמר.

תוכן כתב:מאיפה אתה מביא כזה דבר "פוסקים אשכנזיים" ו"פוסקים ספרדיים"? האם התורה נעשית לשתי תורות? כל ההבדל בין אשכנזים וספרדים הוא רק לגבי זה שקבלו על עצמם פוסק זה או אחר, שהספרדים קיבלו את הבית יוסף ברמה מסויימת, והאשכנזים את הרמ"א. אבל שאשכנזים לא יוכלו לסמוך על פוסקים ספרדיים, או להיפך, ישתקע הדבר ולא יאמר.

לא הבנתי

אני חושב שאני מבין את כוונת תוכן.
השאלה מופנית לפותח הנושא.
אילו היה אומר שמנהג הספרדים להחמיר או שהפוסקים שרגילים לפסוק על פיהם סוברים להחמיר בזה, היה מובן. אבל כמו שזה נראה מדבריו הטענה היא כזאת הספרדים לא עסקו בדבר כי ממילא לא היה מנהגם להתחפש, אבל אי אפשר להתיר על סמך מהר"י מינץ לספרדים כי הוא היה אשכנזי ואי אפשר לסמוך על פוסק אשכנזי לספרדים. וע"ז כתב מה שכתב.

יתכן לומר בכוונת השאלה של פותח האשכול, דגדולי אשכנז מהר"י מינץ והרמ"א הצדיקו את המנהג באשכנז שנהגו ללבוש כלי גבר על אשה בפורים, אך כל זה הוא דוקא לבני אשכנז שכך נהגו בארצותיהם, אבל לבני ספרד שלא נהגו במנהג זה האם מותרים לעשות כן.

מלבד זה יש לעיין בעצם השאלה האם היתר זה נאמר דוקא בפורים עצמו, או גם בימים שלפניו, כפי שנוהגים היום במסיבות וכד'.

גם בפרובנס נהגו להתחפש וגם בגדי אנשים לנשים, , עיין בספר אבן בוחן של ר' קלונימוס בר קלונימוס, ואם תחפש אולי תמצא גם ספרדים גמורים שנהגו כך

פרובאנס לא נחשבת כספרד ולא כצרפת.

וכדומני ש'אבן בוחן' נכתב בהיות ר'קלונימוס באיטליה, ועדיין אינני יודע אם זה באמת משקף לחלוטין את הווי החיים בפרובאנס.

גם הרמב"ן והרשב"א לא נחשבו ספרדים אלא קטלונים. וחכמי פרובאנס וקטלוניה היו קרובים מאוד והיו רבים שעברו מכאן לכאן.

מחולת המחנים כתב:יתכן לומר בכוונת השאלה של פותח האשכול, דגדולי אשכנז מהר"י מינץ והרמ"א הצדיקו את המנהג באשכנז שנהגו ללבוש כלי גבר על אשה בפורים, אך כל זה הוא דוקא לבני אשכנז שכך נהגו בארצותיהם, אבל לבני ספרד שלא נהגו במנהג זה האם מותרים לעשות כן.

מלבד זה יש לעיין בעצם השאלה האם היתר זה נאמר דוקא בפורים עצמו, או גם בימים שלפניו, כפי שנוהגים היום במסיבות וכד'.

אפשר לעורר שאלה כזאת בדוחק ולומר שיש מקום להחמיר משום שאין ההיתר מרווח ומי שלא נהג להקל לא יותר לו. אבל אי אפשר מכוח טענה קלושה כזאת לצעוק על המקילים.
השאלה אם פרובאנס נחשבת ספרד ומה נחשבים הרמב"ן והרשב"א אין לה קשר לנושא הדיון. והעובדה שנהגו כך בעוד מקומות מערערת יותר את הטענה הזו.