פורום אוצר החכמה

הסתפקתי, כיון דמצינו כה"ג דמהני לקידושי אשה ולקנין כסף וכו', האם מהני גם לפדיון הבן? ולשאר מתנות כהונה?
ולמשלוח מנות? ולמתנות לאביונים?

למשלוח מנות ומתנות לאביונים???? זה תוספת לכבוד פורים?

דן בזה [לענין מתנות לאביונים ומשלוח מנות] בספר שערי זבולון להגר"ז שוב.

אבל זה באמת לא מובן.

במשלוח מנות לא מובן כי כל מה שזה יכול להחשיב הוא כקבלת ממון. אבל במשלוח מנות שצריך דווקא מנות ואם נותן לו ממון אינו מועיל מה יועיל שייחשב כאילו נתקבל הרי אינו אלא כאילו נתקבל ממון.

ובמתנות לאביונים ג"כ אינו מובן שהעניין הוא שיהיה לאביון ומה לנו בזה שהוא מחשיב את שנתקבל אצלו סו"ס לא התרבה ממונו בפועל לצרכיו שזה הוא עניין הצדקה והמתנות.

יש לדון להפך, מדין עבד כנעני, כלומר האם אני יכול לתת עבור מישהו אחר ולפוטרו מחיוב מתנות לאביונים וכדו'
ונ"מ שא"צ להקנות כסף לאשתו ובניו וליתנו לעניים עבורם אלא מספיק ליתן עבורם מדין עבד כנעני ויש לפלפל.

אוצר החכמה כתב:
ובמתנות לאביונים ג"כ אינו מובן שהעניין הוא שיהיה לאביון ומה לנו בזה שהוא מחשיב את שנתקבל אצלו סו"ס לא התרבה ממונו בפועל לצרכיו שזה הוא עניין הצדקה

ואם יטען מי שמה שנותן הנאת שו"פ לעני אע"פ שלא התרבה ממונו הוי צדקה יש להביא ראיה ממ"ש ראבי"ה סי' תקצב שאם נדר לעני חייב ליתן ליורשיו דאמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט ובאו"ז צדקה ז נחלק עליו דלא כיון אלא ליתן למצוה לעני ולא לצורך הרשות ליורשים. ובמחנ"א צדקה ו' פי' דעת האו"ז דגם הוא סובר דאמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט אלא דהוי נתינה בטעות שלא כיון אלא לנתינה של מצוה וקשה דאם אמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט ומשעה שנדר זכה העני הרי קיים אז מצות צדקה כבר אלא שממונו של עני בידו וזכו בו יורשים כמו אם היה כבר נותנו לעני ומת שזכו בו יורשים ולא יכול לומר שהוא נתינה בטעות. אע"כ שאע"פ שזכה בו כבר העני מ"מ מצות צדקה אינה אלא כשנותנה ביד העני שיכול להוציאה לצרכיו ולא כ"ז שהוא תחת ידו אע"פ שהוא של העני וק"ו לכאן.

תודה לעונים, אבל לענין מתנות כהונה עדיין לא השיבו.
-
וכעת סבורני שיש ללמוד ע"ז להדיא מד' הגמ', חולין קלג. אמר רב יוסף האי כהנא דאית ליה צורבא מרבנן בשבבותיה ודחיקא ליה מילתא ליזכי ליה מתנתא ואף על גב דלא אתי לידיה במכרי כהונה ולויה, המבו', דבלי מכירי כהונה אין קיום של נתינת מתנו"כ בכך שנותנם להאי צורבא מרבנן שציווה הכהן ליתן לו.
ומאידך מצינו שם קלב. רב כהנא אכל בשביל אשתו רב פפא אכל בשביל אשתו רב יימר אכל בשביל אשתו רב אידי בר אבין אכל בשביל אשתו.
ועי' פרי חדש ופרי תואר בסי' סא על סעיף ח, מה שהאריכו בביאור הדין איך מתקיימת מצוות נתינת מתנו"כ לבעלה של כהנת, והאם מהני ליתן לשליח של כהן, וכו'.
-
וכתב לי חכ"א: בגמ' בגיטין מתבאר שאפשר ליתן המתנות לבע"ח של מכירי כהונה. ובפשטות הגמ' הזאת מוכיחה שכהן שהוא מכירי כהונה הוא הבעלים הגמור על הדבר, (ומה"ט באמת פרש"י שם דמכירי כהונה הוא משום דכל הכהנים אסחי דעתייהו ורק שם הוזקק רש"י לזה ולא בשאר דוכתי שהוזכר מכירי כהונה בש"ס), ולכן אני יכול לתת בזה פרעון החוב ומתקיים מצות נתינה דמתנות כהונה. אבל הקושי העומד כנגד, דמוכח מכמ"ד דמכירי כהונה אינו בעלות גמורה ורק כזכות לקבל את הדבר. ולכן הארכתי במקו"א לבאר ע"פ דברי התורי"ד ורדב"ז, דכיון שאני נותן עבור חובו של כהן זה עצמו מחשיב כנתינה של כהן.