פורום אוצר החכמה

פה ראיתי זאת

היה נוהג בעצמו לברך ברהמ"ז (וש"ב?) על גזוז

מה זה הסה"ע שהביא כן משמיה דהגרח"פ זצ"ל

הסדר הערוך

לעומקו של דבר כתב:היה נוהג בעצמו לברך ברהמ"ז (וש"ב?) על גזוז

השתתפתי איתו בעשרות חתונות ואף פעם לא ראיתי הנהגה זו!

שיף כתב:

לעומקו של דבר כתב:היה נוהג בעצמו לברך ברהמ"ז (וש"ב?) על גזוז

השתתפתי איתו בעשרות חתונות ואף פעם לא ראיתי הנהגה זו!

בחתונות היה יין..
אבל כשאיתרמי שלא היה, עשה כנ"ל

ע"פ המבואר בהערות למקראי קדוש המצורף לעיל הרבה סוברים שסודה אינו אלא מים וא"כ יתכן מאוד דדעת מרן הגרח"פ זצ"ל אינו אלא על קולה או שאר משקה מוגז עם טעם הנקרא בלע"ז 'סודה' ואין הכוונה למה שנקרא בעברית סודה שהוא נקרא בלע"ז 'סעלצער' והכותב טעה בשפה
ובהלכות ליל הסדר הנערך ע"פ שיעוריו כתב דלכחילה יקח יין ואם קשה לו ישתה מיץ ענבים ובאלרגי וכו' יכול לקחת חמר מדינה ולא פירט מהו

שיף כתב:ע"פ המבואר בהערות למקראי קדוש המצורף לעיל הרבה סוברים שסודה אינו אלא מים וא"כ יתכן מאוד דדעת מרן הגרח"פ זצ"ל אינו אלא על קולה או שאר משקה מוגז עם טעם הנקרא בלע"ז 'סודה' ואין הכוונה למה שנקרא בעברית סודה שהוא נקרא בלע"ז 'סעלצער' והכותב טעה בשפה
ובהלכות ליל הסדר הנערך ע"פ שיעוריו כתב דלכחילה יקח יין ואם קשה לו ישתה מיץ ענבים ובאלרגי וכו' יכול לקחת חמר מדינה ולא פירט מהו

בלשוני 'גזוז' התכוונתי לשתיה ממותקת מוגזת.

כעת ראיתי המקור של הסדר הערוך שהובא בהערות במקראי קודש שהוא משו"ת דברי חכמים [גינזברג] בענין חמר מדינה בקידוש [ול"ד ד' כוסות] או"ח פרק כ' עמ' פ"ו ושם מביא שכ"ה גם דעת הגריש"א והציץ אליעזר והעיר בצ"ע על האגרו"מ שמחמיר בזה ופלא קצת שהביא משם כאילו הוא רק דעת מרן הגרח"פ שיינברג זצ"ל
עוד נראה משם דבאמת כוונתו למי סודה שלנו בלא טעם מתוק

ראיתי כעת חידוש מענין, ולפיו חמר מדינה זה ענין אישי ותלוי כ"א לפי הרגליו...
תשובות מיימוניות הפלאה סימן ד -
ועוד דאפשר לקדושי אריפתא ולאבדולי אשיכרא של חטין דאפשר שיחשב לו חמר מדינה אחרי שאסור לו ביין

לעומקו של דבר כתב:

שיף כתב:

לעומקו של דבר כתב:היה נוהג בעצמו לברך ברהמ"ז (וש"ב?) על גזוז

כשאיתרמי שלא היה, עשה כנ"ל

אומנם הרשב''ם בפרק ערבי פסחים כתב שאין להקל לומר שמשקה ששתה ממנו הסעודה
נחשב חמר מדינה לגבי ברכת המזון הסעודה זט
אבל יש הסבורים כך
ושמעתי שגם מהגר''ש דבליצקי שליט''א נוהג כך בשעת הצורך
ועדיין אין בזה ללמוד לקידוש והבדלה