עמוד 1 מתוך 1

קו התאריך המבדיל בין עיר פרוזה לעיר מוקפת

פורסם: ג' אפריל 05, 2016 3:12 pm
על ידי צעיר_התלמידים
יש לעיין מה הדין עיר פרוזה הנמצאת למזרח קו התאריך ועיר מוקפת למערבה [לדעת הגר"א קוטלר ועוד החולקים על הכרעת החזו"א שלא לחלוק ביבשה], האם נאמר שתאחר הפרוזה כמעט מעת לעת שלם עד שתנהג פורים ביום ט"ו שחל להיות בחשבונה או שלעולם ועד כלפי דיני סמוך ונראה שענינם שהפרוזה מתבטלת לכרך אז כלפי זה [בשונה משאר דיני התורה] אי אפשר לדון שקו התאריך עובר ביניהם ותעשה הפרוזה בי"ד ולא בט"ו, והיא חקירה עמוקה.

Re: קו התאריך המבדיל בין עיר פרוזה לעיר מוקפת

פורסם: ד' אפריל 06, 2016 10:56 am
על ידי שמש
גמ' מפורשת במסכת ב"ב דף כג עמ' ב...

Re: קו התאריך המבדיל בין עיר פרוזה לעיר מוקפת

פורסם: ד' אפריל 06, 2016 1:54 pm
על ידי עקביה
מה תאמר במקרה שמלבד המוקפת שממערבה יש לה לפרוזה מוקפת סמוכה ממזרחה, האם בני הפרוזה יוכלו לבחור עם מי הם רוצים לעשות את הפורים?

נ"ל שקו התאריך קובע את ההתייחסות לארץ כאל רצועה שטוחה ארוכה, שתחילתה במזרח וסופה במערב, כך שאף אם העיר הפרוזה נידונה כסמוכה ונראית מצד המציאות, וגם אם נאמר שהפרוזה מתבטלת לכרך, היא אינה יכולה לעשות את הפורים קודם שיגיע אליה יום ט"ו.

Re: קו התאריך המבדיל בין עיר פרוזה לעיר מוקפת

פורסם: ד' אפריל 06, 2016 2:10 pm
על ידי עזריאל ברגר
שמש כתב:גמ' מפורשת במסכת ב"ב דף כג עמ' ב...

דבריך נאים, אבל עיין תוספות שם.

Re: קו התאריך המבדיל בין עיר פרוזה לעיר מוקפת

פורסם: ה' אפריל 07, 2016 5:00 pm
על ידי יחיאל מ
נראה שדין הסמוך לכרך אינו שהפרוז מקבל שם מוקף בפני עצמו ונידון בפני עצמו אלא מקבל את הדין בפועל של הכרך.
עי' שואל ומשיב מהדורה תליתאה חלק ג סימן כח, כרך וכל הסמוך לו נידון ככרך ונראה אעפ"י שאינו סמוך וסמוך אף שאינו נראה וכן קי"ל בסי' תרפ"ח ולכאורה לא נודע הטעם. ולפענ"ד היה נראה עפמ"ש ביבמות דמוקפין ועיירות הגדולות דפריך אקרי כאן לא תתגודדו ומשני ה"מ ב"ד אחד בעיר אחד פלג מורין כך ופלג מורין כך אבל שני ב"ד בעיר אחת אלו עושין כך ואלו עושין כך לא ע"ש. ולפ"ז היה נראה לי דהא דנקט כרך וכל הסמוך לו היינו כיון שסמוך בתוך מיל או נראה עמו דמקרי כעיר אחת ועיין באהע"ז בב"י סי' קנ"ח לענין שם הנהר דדעת תשובת מיימוני כל שנראה עמו מקרי הנהר שייך לעיר וא"כ מכ"ש בכפרים הסמוכים לעיר דהוה כעיר אחד כרך וכל הסמוך לו נידון ככרך ונראה אעפ"י שאינו סמוך וסמוך אף שאינו נראה וכן קי"ל בסי' תרפ"ח ולכאורה לא נודע הטעם. ולפענ"ד היה נראה עפמ"ש ביבמות דמוקפין ועיירות הגדולות דפריך אקרי כאן לא תתגודדו ומשני ה"מ ב"ד אחד בעיר אחד פלג מורין כך ופלג מורין כך אבל שני ב"ד בעיר אחת אלו עושין כך ואלו עושין כך לא ע"ש. ולפ"ז היה נראה לי דהא דנקט כרך וכל הסמוך לו היינו כיון שסמוך בתוך מיל או נראה עמו דמקרי כעיר אחת ועיין באהע"ז בב"י סי' קנ"ח לענין שם הנהר דדעת תשובת מיימוני כל שנראה עמו מקרי הנהר שייך לעיר וא"כ מכ"ש בכפרים הסמוכים לעיר דהוה כעיר אחד.
ממילא (בהנחה שהקו מערבה מוולדיווסטוק) אם הכרך לצד א"י והפרוז לצד השני יעשה בט"ו של הכרת שהוא י"ד של הפרוז. ואם להיפך אין הפרוז יכול לעשות בט"ו של הכרך שהוא י"ז שלו, ולא יעבור כתיב. וכיון שאינו יכול לעשות עם הכרך שוב מקדים כמו גרך שט"ו בשבת, ומקדים לי"ד שלו, אין מקום לט"ו שלו.