פורום אוצר החכמה

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת פסחים פרק א הלכה א

"מיליהון דרבנין אמרין לא כמה דהוא מנהר בליליא הוא מנהר ביממא דאמר רב הונא כד הוינן ערקין באילין בוטיתא דסדרא רבה היו מדליקין עלינו נרות בשעה שהיו כיהים היינו יודעין שהוא יום ובשעה שהיו מבהיקין היינו יודעין שהוא לילה. ותייא כיי דמר רבי אחייא בר זעירא נח בכניסתו לתיבה הכניס עמו אבנים טובות ומרגליות בשעה שהיה כיהות היה יודע שהוא יום. ובשעה שהיו מבהיקות היה יודע שהוא לילה".

בהעמק דבר בראשית א, ה הנצי"ב האריך קצת בזה
אבל עדיין לא מובן בדיוק מה הסברא בזה ואם זה נכון במציאות עד כדי כך שעל פי זה פוסקים להלכה שבדיקת חמץ כשרה דווקא בלילה (כך פסק בשו"ע הרב).
[אגב, הנצי"ב שם הפנה גם לנסנהדרין קח:, ואשמח אם מישהו יאיר עיני למה התכוון]

אולי הכוונה בסנהדרין, שהיו מאכילין את החיות ביום ובלילה לפי הרגליהם, וכיצד ידע מתי הוא יום ומתי לילה, על פי אור הנר.

השאלה אם זה נכון במציאות, התשובה ודאי שכן, אלא שאני ואתה לא מבחינים בזה.

כידוע, כשמדליקים אור בבת אחת, יש תחושת סינוור. וכן להיפך כשמכבים את האור, ברגע הראשון לא רואים כלום. קוראים לזה (בטעות) "להתרגל לאור/לחושך".
וההסבר לזה הוא: כשיש הרבה אור, האישונים מתקטנים, ובחושך האישונים גדלים.
לוקח לאישונים כמה שניות עד שמשתנה הגודל שלהם, ולכן ברגע הראשון כשכיבו את האור עדיין האישונים קטנים מדי בשביל לראות באור חלש מאוד, וכן להיפך, כשמדליקים את האור, ברגע הראשון עדיין האישונים גדולים ביחס לכמות האור ולכן יש סינוור, עד שהאישונים מתקטנים.
לכן ביום כשמדליקים נר, לא רואים את האור שלו מנצנץ כמו בחושך. אבל במקום חשוך לגמרי, כל נר קטן נראה בבירור, כי האישונים גדולים יותר.
כשנמצאים במקום סגור ולא יודעים אם עכשיו לילה או יום, אפשר להסתכל בנרות או אבנים טובות, אם עכשיו יום, ויש קצת תאורה מהסדקים, הנרות לא יאירו כ"כ, ואם הם מאירים מאוד, משמע שאין כאן אף טיפת אור.

יש להסתפק, (ונפק"מ לדינא), האם זה תלוי בעלות השחר או בהנה"ח או בזמן אחר.
(כוונתי לשאול אם זה ענין סגולי של הבדל בין יום ללילה, ולא אם זה ענין מציאותי של חדירת אור מועט)

בספר ה'ברית' מבאר עניין זה, ואינו לפני כעת לציין המיקום המדוייק.

מנין כתב:כשנמצאים במקום סגור ולא יודעים אם עכשיו לילה או יום, אפשר להסתכל בנרות או אבנים טובות, אם עכשיו יום, ויש קצת תאורה מהסדקים, הנרות לא יאירו כ"כ, ואם הם מאירים מאוד, משמע שאין כאן אף טיפת אור.

בבראשית רבה פרשת נח באמת המפרשים שם (עץ יוסף, רז"ו ועוד) אומרים שזה דווקא למאן דאמר שהמאורות שימשו בזמן המבול, אך מה לעשות שבירושלמי מפורש שזה למאן דאמר שהמאורות לא שימשו...

מעניינא דפרשא כתב:בספר ה'ברית' מבאר עניין זה, ואינו לפני כעת לציין המיקום המדוייק.

נשמח אם תציין בהזדמנות.. במחשב אין דאת ה"אינו לפני" של החזו"א