פורום אוצר החכמה

ובאופן כללי חזינן בכל דברי הראשונים הנ”ל דבגזירה זו לא אמרינן דאין לך אלא דברי חכמים וכיון שאסרו אסרו, אלא אמרינן זיל בתר טעמא וכל שיש סברא גדולה לתלות שלא ירבה בשבילו יש מקום להקל, ולפי”ז היה נראה לכאורה דיש להקל בזמנינו מתרי טעמי:

א. בזמנינו אין נהוג כלל לבשל ביו”ט וברוב רובם של בתי ישראל מכינים כל צרכי החג לפני החג, ודלא כימי קדם שלא היה בבתים מקררים והיה חשש שהאוכל יתקלקל ויתעפש ולכן נאלצו לבשל ולאפות ביו”ט אבל בזמנינו רגילין הכל לבשל כל הנצרך לסעודות החג מערב יו”ט, ולא מסתבר לחשוש שמא יבשל בשביל הגוי.

ב. בדור של שפע גדול כזמנינו שכל אחד יש לו בשפע לכל ארחיו ומעולם לא שמענו שיצטרך אדם לבשל בעיצומו של חג משום מחסור ליתן לפני בני משפחתו או לפני אורחיו, וכיון שכן אין לחוש שמא ירבה בשבילו.

והנה לבי אומר לי כלל גדול בהוראה, דאף שאין בידינו לבטל מה שגזרו חז”ל, וכבר כתבו הראשונים דאף כאשר הטעם בטל הגזירה לא בטילה, מ”מ במקום שלפי מציאות החיים ושינוי הרגלי בני האדם לא מסתבר כלל לחשוש למה שחששו הם יש להקל בהוראה ולסמוך על צדדי קולא אף אם צדדים אלה אין בהם די להקל במקום אחר. ועיין בדברי הרמ”א באו”ח סימן של”ט ס”ג לגבי מה שגזרו חכמים שאין מטפחין ואין מרקדין שמא יתקן כלי שיר, שהביא י”א שנהגו להקל בזמה”ז משום שאין אנו בקיאין בתיקון כלי שיר ואף שלא כתב להקל בזה לכתחילה. וכך נראה גם בני”ד כיון שלא נהגו לבשל ביו”ט לצורך אורחים.

ומ”מ נראה דכיון דבדבר מצוה עסקינן ובמצוה גדולה לקרב לב ישראל אל אביהם שבשמים, יש די בכל הנ”ל להקל בזה בתנאי שיאמרו לנכרים שלא נטרח בשבילם אלא יסתפקו במה שהוכן לכל האורחים. ואם הנכרים לא הוזמנו באופן ישיר על ידינו אלא הם באים עם אלה מחבריהם שהוזמנו יש להקל טפי, ולדון בזה כאילו בא גוי להתארח ולא היה דעתנו עליו שלפי המגן אברהם והתניא רבתי בכה”ג מותר כמבואר.

ודבריו תמוהים ומתמיהים ביותר: חדא, דאין החי יכול להכחיש את החי, דברוב רובם של בתי ישראל מחממים מאכלים ביו"ט עצמו באופן שיש בה איסור בישול וגם מכינים כוסות חמין לאורחים המזומנים, ועאכו"כ בחו"ל (או בא"י בקביעות כזו שחל יו"ט ביום ראשון בשבוע) שבהרבה בתי ישראל מבשלים מאכלי יו"ט בעיצומו של יום. וגם מ"ש ש"מעולם לא שמענו שיצטרך אדם לבשל בעיצומו של חג משום מחסור ליתן לפני בני משפחתו או לפני אורחיו", לא זכיתי להבין, הרי ברור שבכגון זה נאמר 'לא שמענו אינו ראי'', וכי מעולם לא טעה שום בעה"ב בדור של שפע זה בהשערת כמות האורחים שיהי' לו והאוכל המספקת להם?! והרי מדי שבת בשבתו שוקדים על דלתי הרבנים לבקש אופנים המותרים לחמם מאכלים בשבת! ועוד והוא העיקר (וכפי שכבר הרגיש הרב בעצמו בתשובה הנ"ל) לא שמענו מעולם שיש להקל בתקנות וגזירות חז"ל על סמך זה שמנהגי ונימוסי העולם נשתנו בענייני בישול וכיו"ב. והרי לפי דבריו היינו צריכים להקל בכל דיני שהי', חזרה, הטמנה והמסתעף ובדיני רפואה בשבת ועוד, וכמעט שלא הנחת סימן שלם בשו"ע שלא תשתכח תורתו בזמננו.

קרית מלך כתב:אולי כדאי להביא את כל תשובתו, ויתברר שזה רק סניף רחוק וצדדי ולא על זה סמך דבריו? [אם כי אכן לכאו' דבריו נראין תמוהים מאד].

רון כתב:האם מאן דהו שמע על מי שמכין תרופה בעצמו ושוחק סממנים? ועוד כהנה וכהנה טובא בגזירות חז"ל. באמת לא זכינו להבין דברי הגאון הגדול שליט"א

לעומקו של דבר כתב: וכן בשו"ע על גידול בהמות דקות באר"י. ושם לכאורה מורין היום להקל אע"פ שהיום הרי חזר הטעם וצ"ע..

לעומקו של דבר כתב:

רון כתב:האם מאן דהו שמע על מי שמכין תרופה בעצמו ושוחק סממנים? ועוד כהנה וכהנה טובא בגזירות חז"ל. באמת לא זכינו להבין דברי הגאון הגדול שליט"א

ועיקר העניין שהגזירה לא בטילה עם ביטול הטעם הוא עניין מורכב