שורש המלה 'למרות' [במובן אע"פ]...

[אנא עבדא]

למרות שיגעתי ולא מצאתי, אולי אחד מכם יכול לעזור לי מנין המקור למלה 'למרות' במובן, אף על פי, אף על גב וכדומה...

[אבא יודן]

קח קונקורדנציה וראה במילה זו [דומה שהוא ביחזקאל] שהבינו קצת מובן הנ"ל למרות שפרשני ימי הביניים לא פירשו כן.

[רבותיי]

אני חושב שיש להבינו מלשון 'להמרות' פי אדונו, שהוא עשיית דבר על אף אי רצונו של האדון.

[זקן ששכח]

אני חושב שיש להבינו מלשון 'להמרות' פי אדונו, שהוא עשיית דבר על אף אי רצונו של האדון.

רבותי היקרים,
גם פותח האשכול הבין את שכתבת [וראה לדוגמא הפסוק בתהלים עח יז]. שאלתו היא בדבר חידוש שיש לתיבה זו גם משמעות של אף על פי.
ואמנם בעיני חידוש עצום הוא, שבטוח הייתי שזו משמעותה רק בעברית המודרנית, ולהפתעתי ציינו מקור גם להבנה זו.

[סתם יהודי]

שהוא עשיית דבר על אף אי רצונו של האדון.

דברי כת"ר נאמנו מאד.
ואיידי - דהישווה כת"ר את משמעות תיבת "להמרות" אל משמעות תיבות "על אף (אי רצונו)" - יש להעיר, שגם הפסוק בתהילים "על אף אֹיְבַי - תשלח ידך ותושיעני ימינך", משמעותו הראשונה היא: על אפם (ועל חמתם) של אויביי - תשלח ידך ותושיעני ימינך. וה"ה כשאומרים "על אף כל זה", הכוונה: על אפו (ועל חמתו) של כל זה, כלומר להַמרות [את] כל זה, כלומר לַמרות כל זה, וכדברי כת"ר.

אני חושב שיש להבינו מלשון 'להמרות' פי אדונו.

ונמי, הא דתהילים: "לַמרות עליון בציה", ר"ל להַמרות עליון בציה (כמו שציין זקן ששכח). ומעי"ז בישעיה ג ח.
וכיו"ב בפרשת בשלח: "לַנחֹתם הדרך", כלומר להַנחותם הדרך. ובפרשת נשא: "לַצבות בטן ולַנפיל ירך", כלומר להַצבות בטן ולהַנפיל ירך. ובפרשת דברים: "לַראותכם בדרך", כלומר להַראותכם בדרך. ובתחילת הפרק האחרון של משלי: "לַמחות", כלומר להַמחות. ובירמיה כז כ: "בַּגלותו את יכוניה", כלומר בהַגלותו את יכוניה. ודו"ק.