פורום אוצר החכמה

שש ושמח כתב:א. מקובל שאין חיוב לתרום כליה, האם משום שיש בזה חשש סכנה [וטעם זה נעשה קלוש ככל שהרפואה מתקדמת] או משום שאין חיוב לכרות אבר מגופו אע"פ שאין בזה סכנה או נזק [והאם גם בתרומת דם כשהחולה לפנינו ואין אחר שיתרום אין חיוב לתרום? (חוץ מדעת המשנ"ה)].

ב. האם יש ענין שלא ליטול תשלום על התרומה גם כשהנתרם הוא בעל אמצעים? [והרי לכאורה אין שום ענין לתת תרופות בחינם לחולה עשיר, ומאי שנא].
[ומה שהיום אסור ע"פ החוק לתרום תמורת תשלום לענ"ד הוא חוק של רציחה שנעשה ע"י הרוצים להראות יפי נפש, דהרי פשוט שאם לא היו אוסרים ע"ז היו מצויים תורמים לכל הנזקקים לזה ולא כמו היום שחסר להרבה. - ואף שיש עניים שאין בידם לשלם מ"מ לעולם יהיו תורמים בחינם או שימצאו מי שיתרום להם ממון, וגם בלא"ה אין רשות בידינו למנוע העשירים מלהתרפא כדי לדאוג לעניים, כמו שאין רשות לעשות חוק שאסור לרופאים ליטוול שכר כיון שעי"ז לא יהיו עוסקים ברפואה ויימנע מהעשירים להתרפאות].

גימפעל כתב:א. ניתוח, קל ככל שיהיה הוא פיקוח נפש, ואסור לאדם להכניס עצמו לסכנת נפשות,

ומעניין שעם כל המודעות ופרסומות עדיין לא יצא בירור הלכתי, אם מותר או אסור לחבול בעצמו להציל נפש חבירו.

ב. החוק הוא למען התורמים, כדי שלא יהיו המסכנים והעניים מוכרים חלקים מגופם למען בצע כסף.

מלך זקן וכסיל כתב:יש תגובה מאוד נכבדה בחלק י' שו"ת שבט הלוי

שש ושמח כתב:

גימפעל כתב:ומעניין שעם כל המודעות ופרסומות עדיין לא יצא בירור הלכתי, אם מותר או אסור לחבול בעצמו להציל נפש חבירו.

דנו בזה בציץ אליעזר ח"ט מ"ה ובמנחת יצחק ח"ו ק"ג [ומפקפקים בהיתר, אבל כנראה שזה היה בזמן שהיה בזה חשש סכנה גדול ולא דומה כלל להיום] וביבי"א ח"ט חו"מ י"ב [יעו"ש שהאריך בזה והביא הרבה מקורות לענין, ומסיק שמותר ומצוה נמי איכא].

שש ושמח כתב:

גימפעל כתב:ב. החוק הוא למען התורמים, כדי שלא יהיו המסכנים והעניים מוכרים חלקים מגופם למען בצע כסף.

אני מציע שיתנו לעניים להחליט בעצמם אם זה טוב להם או לא, אף אחד לא רצה להכריח אותם לתרום תמורת תשלום. [נראה שיש החושבים שהעניים הם חסרי שכל וצריכים שהחברי כנסת יחליטו בשבילם]. אני אישית חושב שיש מקרים שזה טובת העני. מ"מ לא משנה מה אנחנו נחליט אלא מה העניים יחליטו.

שש ושמח כתב:

גימפעל כתב:

ב. החוק הוא למען התורמים, כדי שלא יהיו המסכנים והעניים מוכרים חלקים מגופם למען בצע כסף.

אני מציע שיתנו לעניים להחליט בעצמם אם זה טוב להם או לא, אף אחד לא רצה להכריח אותם לתרום תמורת תשלום. [נראה שיש החושבים שהעניים הם חסרי שכל וצריכים שהחברי כנסת יחליטו בשבילם]. אני אישית חושב שיש מקרים שזה טובת העני. מ"מ לא משנה מה אנחנו נחליט אלא מה העניים יחליטו.

מלך זקן וכסיל כתב:יש תגובה מאוד נכבדה
בחלק י' שו"ת שבט הלוי
יש שם שתי תשובות בענין שבו הוא פוסק שעדיף לא לתרום.

שש ושמח כתב:מצאתי תשובת הגר''ש ואזנר בנושא שנדפסה במוריה [אדר תשס''ב], לא מצאתיו כעת בשבט הלוי, ומצו"ב.

תשובת בעל שבה''ל מוריה אדר תשס''ב.pdf

[מסקנתו: אין בזה חיוב, ואם עשה כן בודאי חסד עשה ויקח שכר מן השמים, ולעורר בדרך ציבורי על תרומת כליה עדיין צ"ע]

שש ושמח כתב:מצאתי תשובת הגר''ש ואזנר בנושא שנדפסה במוריה [אדר תשס''ב], לא מצאתיו כעת בשבט הלוי, ומצו"ב.

תשובת בעל שבה''ל מוריה אדר תשס''ב.pdf

[מסקנתו: אין בזה חיוב, ואם עשה כן בודאי חסד עשה ויקח שכר מן השמים, ולעורר בדרך ציבורי על תרומת כליה עדיין צ"ע]

גימפעל כתב:

שש ושמח כתב:מצאתי תשובת הגר''ש ואזנר בנושא שנדפסה במוריה [אדר תשס''ב], לא מצאתיו כעת בשבט הלוי, ומצו"ב.

תשובת בעל שבה''ל מוריה אדר תשס''ב.pdf

[מסקנתו: אין בזה חיוב, ואם עשה כן בודאי חסד עשה ויקח שכר מן השמים, ולעורר בדרך ציבורי על תרומת כליה עדיין צ"ע]

ייש"כ.

שש ושמח כתב:ראיתי שפרסמו שכהן תרם כליה, ונכנס למקום טומאת מת לצורך ההשתלה. [ועוד שהטיל מום בעצמו, ובעלמא בפשוטו יש איסור להטיל מום בכהן, עי' שו"ת להורות נתן ח"ה סי' ס', וע"ע שואל ומשיב קמא ג' ט"ז].
והסתפקתי, בהנחה שאין חיוב לתרום כליה, האם מי שמתחסד ותורם מותר לו לעבור לצורך זה איסורים, או שמא כיון שאין כאן חיוב לא הותר. - וכן נ"מ האם מותר לחלל שבת לצורך זה.

אין פוסל באדם אלא מומין שבגלוי, אבל מומין שבחלל הגוף כגון שניטל כולייתו של אדם או טחול שלו או שניקבו מעיו אע"פ שנעשה טרפה עבודתו כשירה שנאמר שבר רגל או שבר יד מה אלו בגלוי אף כל בגלוי.

עזריאל ברגר כתב:למיטב זכרוני, הרמבם פוסק שחסרון כליה פוסל בבהמה (ועוף) בלבד, ולא מדין מום אלא מדין "שאין מקריבין חסר כלל", אבל אדם - אפילו אם ניטל ממנו איבר פנימי שעושה אותו "טריפה" - כל שלא ניכר מבחוץ כשר ואינו בעל מום.

לעומקו של דבר כתב:אמרו, ומה עם לתרום כליה לאינו יהודי? האם מותר?
כמובן אליבא דהחולקים על תורת המלך...
ראשית יש לשאול, האם מותר לחבול בגופו חבלה הגונה כזו בשביל מטרה כזו
ושנית, אחרי שמוציא את הכליה ויש יהודים שזקוקים לה וחייהם אינם חיים, האם יש היתר לחמוס מי בורו מיהודי ולתת לגוי.

יש להדגיש שמבחינה מציאותית אין בזה עניין איבה.


התפרסם לאחרונה 'מופת' על רב מסויים, שביקש לתרום כליה לערבי (שהרי הוא כאותם המתנחלים הסבורים שעם קצת חנופה יהיה אפשר לשכנע את הערבים למחול על ההתנחלויות), ובבדיקות לקראת התרומה הוא גילה את המחלה בשלב מוקדם ובעבור זה ניצלו חייו.
זה סתם היה לי מגעיל, במקום לתרום ליהודי ובפרט לשומר מצוות, לתרום לגוי על מנת שיעשה עוד כמה פיגועים ויעשן עוד כמה נרגילות ואולי גם יפתה נערה מבנות עמנו להתבולל עמו.
אבל השאלה היא אם זה בכלל מותר.

בברכה המשולשת כתב:א. מסופקני איזה היתר יש לתת סתם כך לגוי כשיש יהודי שזקוק, אבל לא תמיד יש התאמה ביולוגית ולפעמים יש דווקא עם איזה גוי ימש"ו, ואז אפשר לארגן איזה עיסקה

בברכה המשולשת כתב:ב. (אם אנחנו מדברים על אותו מעשה)- לא כך היה המעשה. מדובר היה על תרומה מקבילה שבתמורה לתרומת הכליה אשתו של אותו גוי תיתן כליה ליהודי מסויים. (למיטב זכרוני גם לא היה מדובר בערבי ימש"ו אלא בסתם גוי ימש"ו אחר)

לעומקו של דבר כתב:

בברכה המשולשת כתב:ב. (אם אנחנו מדברים על אותו מעשה)- לא כך היה המעשה. מדובר היה על תרומה מקבילה שבתמורה לתרומת הכליה אשתו של אותו גוי תיתן כליה ליהודי מסויים. (למיטב זכרוני גם לא היה מדובר בערבי ימש"ו אלא בסתם גוי ימש"ו אחר)

כנראה לא מדברים, ותול"מ
אני מדבר על רב צבאי בדימוס. והיה מדובר על ערבי, ולפי היח"צ לא היה מדובר על עיסקה. אלא שאולי היח"צ השמיט את עניין העסקה מהסיבה כנ"ל לשכנע את הערבים לוותר על שטחי תשכ"ז.

בברכה המשולשת כתב:בדקתי כעת- אנחנו מדברים על אותו מעשה.
אני צדקתי שהיה מדובר בעיסקה שציינתי וכת"ר צדק שהיה מדובר בערבי ימש"ו

שש ושמח כתב:מאמר בנושא "האם מותר לכהן לתרום כליה"

גליון תורת הקרבנות מא - סיון תשע''ו.pdf

עושה חדשות כתב:נקודה אחרת, זכורני שדנו על כהן שתרם כליה, אם אחרי מיתתו בנו מיטמא לו או לאו. האם דנו בזה מצד ד' הגמ' בחולין מז: דחיסרון מבפנים ל"ש חיסרון, או משום טעמים אחרים?

צביב כתב:נדמה לי שיש בזה תשובה מהגר''ש דבליצקי שליט''א
ששואל על סתירה מפורשת בתוך מאמר רפואי על הסכנה בזה

שומע ומוסיף כתב:

צביב כתב:נדמה לי שיש בזה תשובה מהגר''ש דבליצקי שליט''א
ששואל על סתירה מפורשת בתוך מאמר רפואי על הסכנה בזה

דעתו ידועה שאין לתרום איברים (גם לא לקרובי משפחה), בטענה שיש בזה סכנה, כי אם הקב"ה ברא שתי כליות, ז"א שצריך שתיים.
הסתירה המפורשת היא לא במאמר רפואי, אלא במכתב ששלח לאחד הרופאים הגדולים שהיה קשור לבטוח הלאומי (יו"ר הוועדה הרפואית או משהו כזה), השאלה הייתה האם אין בעיה לתרום כליה (יתכן שהיה לו צד לתרום), התשובה הייתה שאין עם זה שום בעיה וכו' וכו' אבל בסוף המכתב כתב אותו רופא שעכ"ז אנחנו נותנים לבעל כליה אחת כך וכך אחוזי נכות, הגרש"ד ראה בכך סתירה מיניה וביה ומסקנתו כנ"ל, עד שמתפלא על אלו שמתירים ומאפשרים זאת.
לענ"ד זאת דילמה מאד לא פשוטה כאשר אדם נמצא במצב שיכול להציל את קרוב משפחתו ממוות לחיים, אבל יש לו חשש שמסכן את עצמו בזה. נתפלל שה' לא יביא אותנו לידי נסיון כזה וישלח רפואה שלימה לכל חולי עמו בית ישראל.
אגב, שמעתי שהגרש"ד פינקוס זצ"ל תרם כליה באחת מגיחותיו לארה"ב ולא סיפר זאת לאיש, דבר זה נודע רק לאחר פטירתו בימי השבעה, כאשר בא הנתרם (או מי מטעמו) וסיפר זאת ואמר שהתנה עמם שלא יספרו זאת לאיש.