עמוד 1 מתוך 1

ברכת פדיון הבן

פורסם: ג' מאי 10, 2016 12:22 am
על ידי עושה חדשות
מאירי פסחים דקכ"א -
וגאוני הראשונים תקנו בסדר הפדיון דברים מחודשים וברכות מחודשות וזהו תורף הענין מביא את בנו לפני הכהן ... ונוטל הכהן כוס של יין והדס ומברך בורא פרי הגפן ובורא עצי בשמים ומברך אח"כ ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר קדש עובר במעי אמו ולארבעים יום חלק איבריו מאתים וארבעים ושמונה ואח"כ נפח בו נשמה כמה שנ' וייצר ה' אלהים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה עור ובשר הלבישו ובעצמות וגידין סיככו כדבר שנ' עור ובשר תלבישני ובעצמות וגידים תסוככני ומנה לו מאכל ומשתה דבש וחלב לענגו וזימן לו מלאכיו לשמרו במעי אמו ככתוב חיים וחסד עשית עמדי ופקודתך שמרה רוחי אביו אומר זה בני בכורי אמו אומרת זה בני בכורי שבו פתח הקדוש ברוך הוא דלתי בטני ונתחייבנו חמש סלעים לכהן לפדותו ממנו שכך היא מצות מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא שנאמר אך פדה תפדה את בכור האדם וגו' ונאמר ופדוייו מבן חדש תפדה בערכך כסף חמשת שקלים לגלגלת בשקל הקדש עשרים גרה השקל ברוך אתה ה' מקדש בכורי ישראל לפדיונן

היכן מובאת עוד ברכה זו?

Re: ברכת פדיון הבן

פורסם: ג' מאי 10, 2016 12:43 am
על ידי הרוצה בעילום שמו
בטור, ובעוד הרבה ראשונים (עם שינויי נוסחאות כמובן)

Re: ברכת פדיון הבן

פורסם: ג' מאי 10, 2016 12:50 am
על ידי עושה חדשות
הרוצה בעילום שמו כתב:בטור, ובעוד הרבה ראשונים (עם שינויי נוסחאות כמובן)

יש"כ.
נתקלתי במקרה בד' המאירי, ולא ידעתי שזה מובא בהרבה ראשונים.
עדיין לא הצלחתי לוודא מה הכוונה האב אומר וכו' אמו אומרת וכו', הכהן מצטט את דברי ההורים, או שהם עצמם עונים כנגדו תוך כדי ברכתו.

Re: ברכת פדיון הבן

פורסם: ג' מאי 10, 2016 8:06 am
על ידי בברכה המשולשת
ויש הנוהגים בברכה זו עד היום (רק בלי שם ומלכות)

Re: ברכת פדיון הבן

פורסם: ד' מאי 11, 2016 4:51 pm
על ידי לעומקו של דבר
צורת הברכה וסגנונה קרוב לברכת הברית המופיעה בחז"ל (שבת קל"ז:) אשר קידש ידיד וכו'

Re: ברכת פדיון הבן

פורסם: ד' מאי 11, 2016 5:48 pm
על ידי חכם באשי
הברכה מופיעה, כדומני, כבר בסידור רס"ג.
ויש לעיין בספרים השונים שנתייחדו לענייני פדיון הבן.

Re: ברכת פדיון הבן

פורסם: ה' פברואר 09, 2017 10:31 pm
על ידי עושה חדשות
ראיתי כעת דבר מעניין מאת... רבי ישראל נג'ארה, מובא בשו"ת מהריט"ץ החד' סי' א -

...ומברך אשר קדש עובר במעי אמו וכו' ומסיים בא"י מקדש בכורי ישראל לפדיונן. וכתב הרא"ש שלא נהגו באשכנז ובצרפת שיברך הכהן ברכה זו. והרא"ש ז"ל קא מתמה למה יברך הכהן והוא אינו עושה שום מצוה אלא מקבל מתנות כהונה עכ"ל. וקשיא לי בדברי הרא"ש שהרי המצוה נעשית בין שניהם [והמעשה] גדול [כעושה]. ועוד כי ברכת הכהן אינה אשר קדשנו במצותיו וכו' אלא אשר קדש עובר וכו' שהוא כמו ברכת שבח והודאה לאל וא"כ יאות לכהן לאומרה. ומעשים בכל יום שראובן מוהל ושמעון מברך אשר קדש ידיד מבטן וכו'. וצריך עיון לישב דברי הרא"ש...

והתחדש כאן בדבריו, ש"גדול המעשה" זה טעון ברכה!

ועל קו' הב' כ' שם מהריט"ץ -

...אמנם זה ראיתי והנאני אשר הקשה לשאול על הרא"ש, על מה שתמה למה מברך ברכה זו הכהן והוא אינו עושה שום מצוה אלא מקבל מתנות כהונה. הוקשה לו כי ברכת הכהן אינה אשר קדשנו וכו' אלא אשר קידש עובר במעי אמו, שהוא שבח והודאה ויאות לכל מי שירצה לאומרה כמו אשר קידש ידיד מבטן וכו'. קושיא זו חזקה וגדולה היא אלי. וחפשתי ומששתי את כל מקומות אשר כתב בהם הרא"ש ז"ל דברים הללו. ומצאתי בפרקא קמא דקידושין ובמסכת בכורות ובקידושין לא כתב תמיהה זו אלא האחרת, אמנם בבכורות מצאתיה. אשר על כן אני אומר שלא יצא דבר זה מפי הרא"ש זלה"ה.

אלא שבאמת קשה לומר שאין כן דעת הרא"ש, כי גם בתשובותיו כ"כ, עי"ש כלל מט סי' א.