אסור לתת צדקה לעני כפוי טובה?

[ישראל אליהו]

כתב המעיל צדקה (סי' תתשנב אות לה) וז"ל: "הן אמת ש'וצדקה תציל ממות' בין לנותנה בין למקבלה שלא מת ברעב, אבל לפעמים צריך שיהיה מות. כלומר יניח שימות העני ולא יתן לו, כגון שיודע שאם יחזיק ביד העני יתחזק להרג את חבירו או ילך לזנות או שהוא כפוי טובה, וכל העושה חסד עם מי שהוא כפוי טובה כאלו עובד עבודה זרה כאומר רבותינו ז"ל הביאו הילקוט". ומקורו בילקוט שמעוני (משלי רמז תתקסא) "כל העושה טובה למי שאינה יודעה, כאלו זורק אבן למרקוליס".

ולכאו' דברי המעיל צדקה הם חידוש גדול שהרי פקוח נפש דוחה רוב המצות, ואיך יניח לעני למות משום שאינו מכיר טובה. וכנראה שסובר שכוונת המדרש כפשוטו שאם יטיב לעני כזה, שיהיה נחשב כאלו הוא עובד עבודה זרה ממש, ולכן אין לעזור לו בכל מחיר. ואפילו במקרה שרוצה לעזור לעני כפוי טובה ואינו נוגע לפקוח נפש, קשה לומר שהלכה כדבריו ושדברי מדרש דוחים מצוה מפורשת לתת צדקה.

האם מישהו יכול להביא ראיה לכאן או לכאן? או שישנו איזה ספר העוסק בנידון זה?

בתודה

[צורב מתחיל]

כמדומה שהדברים מבוארים בברכת פרץ מהסטייפלר על דברי חז"ל מי שאין בו דעה אסור לרחם עליו. (אינני זוכר כעת באיזה פרשה).

[מה שנכון נכון]

י"ל שהכונה שישאירנו עני הנחשב כמת. [לפחות באופן השלישי ולצדדים קתני. ואין לדייק כ"כ בספרי דרוש ורמז].

[ירושלים]

דן בזה הגרי"ח סופר שליט"א במאמרו על מצות צדקה בקובץ מקבציאל (ע"י חברת אהבת שלום) קובץ לד טור ב

[עושה חדשות]

יש שגרסו כן גם בד' הגמ' בחולין קלג. "העושה טובה למי שאינו מכירה/יודעה כאילו זורק אבן למרקוליס", עי"ש פי' ר"ח ונמוק"י והמאורות ומאירי ובעין יעקב וגי' מהרש"א שהביאו גירסא זו.

ובמס' דרך ארץ פרק המינין אי' לפי גיר' אחת "המשיא אשה לבנו קטן, והמשיא בתו לזקן, והמחזיר אבדה לגוי, והעושה טובה למי שאינו יודעה, עליהם הכתוב אומר לא יאבה ה' סלח לו", והובא ברוקח הלכות תשובה סימן כט כגירסא זו.

והמאירי בחולין שם כ' "אף על פי שגמילות חסד מדה מעולה היא ושנתיבות התורה סובבות עליה אינו מחוייב לגמול טובה למי שאינו מכירה דרך צחות אמרו כל העושה טובה למי שאינו מכירה כאלו זורק אבן למרקוליס".

ובחובות הלבבות שער עבודת האלוקים פרק י כ' "ומקום הכילות על האכזרים והפתאים ומי שאינם מכירים את עצמם, ולא ערך הטובה עליהם, כמ"ש: יוסר לץ לוקח לו קלון ומוכיח לרשע מומו, ואמרו ז"ל: כל העושה טוב למי שאינו מכירו כאלו זורק אבן למרקוליס". ובגי' מהרש"א הנ"ל תיקן הגירסא בחובה"ל (מכירו) [מכירה].

אמנם עדיין אין מקור לכאו' לחידוש המובא לעיל בהל' מצוות צדקה.
ועיקר הדבר צריך ביאור מה החומר הגדול של עשיית טובה למי שאינו מכירה, דהוי כזורק אבן למרקוליס ולא יאבה ה' סלוח לו, ואפי' אם נפרש כהמאירי דדרך צחות אמרו.

[עושה חדשות]

מענין לענין,
ואמר רבי אלעזר כל אדם שאין בו דעה אסור לרחם עליו שנאמר כי לא עם בינות הוא על כן לא ירחמנו עשהו ויצרו לא יחננו ואמר רבי אלעזר כל הנותן פיתו למי שאין בו דעה יסורין באין עליו שנאמר לחמך ישימו מזור תחתיך אין תבונה בו ואין מזור אלא יסורין שנאמר וירא אפרים את חליו ויהודה את מזרו
מה החומר הגדול שיש בהטבה למי שאין בו דעה?
(את הביאור של הגאון הרב ענבל בישורון לד ע' תשסב כבר ראיתי, אבל לע"ע לא נשא חן בעיני, והריני מבקש הסבר טוב בדברי ר"א).

[כלומר]

ומה הרב ענבל כתב?
מיהו יכול להעלות?

[עושה חדשות]

מענין לענין,
ואמר רבי אלעזר כל אדם שאין בו דעה אסור לרחם עליו שנאמר כי לא עם בינות הוא על כן לא ירחמנו עשהו ויצרו לא יחננו ואמר רבי אלעזר כל הנותן פיתו למי שאין בו דעה יסורין באין עליו שנאמר לחמך ישימו מזור תחתיך אין תבונה בו ואין מזור אלא יסורין שנאמר וירא אפרים את חליו ויהודה את מזרו
מה החומר הגדול שיש בהטבה למי שאין בו דעה?
(את הביאור של הגאון הרב ענבל בישורון לד ע' תשסב כבר ראיתי, אבל לע"ע לא נשא חן בעיני, והריני מבקש הסבר טוב בדברי ר"א).

הוא מה שהנביא צווח ואומר (חגי א): שימו לבבכם על דרכיכם. ושלמה אמר בחכמתו (משלי ו'): אל תתן שנה לעיניך ותנומה לעפעפיך, הנצל כצבי מיד וגו'. וחכמינו ז"ל אמרו (מועד קטן ה): כל השם ארחותיו בעולם - הזה, זוכה ורואה בישועתו של הקדוש - ברוך - הוא. ופשוט הוא שאפילו אם יפקח האדם על עצמו, אין בכחו לינצל אלולי הקדוש - ברוך - הוא עוזרו, כי היצר - הרע תקיף מאד, וכמאמר הכתוב (תהלים לז): צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו, ה' לא יעזבנו וגו'. אך אם האדם מפקח על עצמו, אז הקדוש ברוך - הוא עוזרו וניצול מן היצר - הרע, אבל אם אינו מפקח הוא על עצמו, ודאי שהקדוש - ברוך - הוא לא יפקח עליו. כי אם הוא אינו חס, מי יחוס עליו. והוא כענין מה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (ברכות לג): כל מי שאין בו דעה אסור לרחם עליו. והוא מה שאמרו (אבות ג): אם אין אני לי מי לי.

[קראקובער]

אם הוא בעל אשה ובנים מסתבר שאינו שונה מכל אחר וכי מה חטאו בניו שהוא כזה? והרי הצדקה מגיע גם אליהם בסוף.

[עושה חדשות]

אם הוא בעל אשה ובנים מסתבר שאינו שונה מכל אחר וכי מה חטאו בניו שהוא כזה? והרי הצדקה מגיע גם אליהם בסוף.

ראה כאן ובכל האשכול.

[עושה חדשות]

האשכול התחיל בהטבה למי שאינו מכיר טובה, ואח"כ המשכתי לדון בו על רחמים על מי שאין בו דעה.
היום ראיתי שהסטייפלער נקט שבאמת יש קשר בין הדברים.
כדלהלן:

ברכת פרץ פרשת בשלח.png (281.94 KiB) נצפה 3087 פעמים