פורום אוצר החכמה

בשנים האחרונות מפרסמים על "קברי מרדכי ואסתר בהמדאן שבאירן".
כמו"כ יש מקום בארץ ישראל שאומרים ששם קברי מרדכי ואסתר.

הנה, זה שטוענים שקבר מרדכי זה בהמדאן שבאירן, נראה שזה לא נכון, כי מהמשנה עולה שמרדכי הצדיק עלה לארץ ישראל, והיה בבית המקדש השני.

במשנה שקלים פרק ה' משנה א': אֵלּוּ הֵן הַמְמֻנִּין שֶׁהָיוּ בַּמִּקְדָּשׁ, יוֹחָנָן בֶּן פִּנְחָס עַל הַחוֹתָמוֹת, אֲחִיָּה עַל הַנְּסָכִים, מַתִּתְיָה בֶּן שְׁמוּאֵל עַל הַפְּיָסוֹת, פְּתַחְיָה עַל הַקִּנִּין. פְּתַחְיָה, זֶה מָרְדְּכָי. לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ פְּתַחְיָה. שֶׁהָיָה פּוֹתֵחַ בִּדְבָרִים וְדוֹרְשָׁן, וְיוֹדֵעַ שִׁבְעִים לָשׁוֹן.
ביאר הרמב"ם: ופתחיה, הוא מרדכי בלשן שעלה מבבל המפורסמים קורותיו.
ביאר הרע"ב: שֶׁהָיָה פּוֹתֵחַ דְּבָרִים כוּ'. וְהוּא מָרְדְּכַי בִּלְשָׁן שֶׁעָלָה מִן הַגּוֹלָה. וְנִקְרָא כֵּן, שֶׁהָיָה בּוֹלֵל לְשׁוֹנוֹת הַרְבֵּה:
נמצא מפורש שמרדכי הצדיק עלה מן הגולה, והיה ממונה בבית המקדש השני.

עוד ראיה מרש"י בגמרא מנחות.
זה לשון הגמרא (מנחות סד:): מעשה שבא עומר מגגות צריפין ושתי הלחם מבקעת עין סוכר, כי מטא עומר לא הוו ידעי מהיכא אייתי עומר, אכרזו, אתא ההוא חרשא אותיב חדא ידא אאיגרא וחדא ידיה אצריפא, אמר להו מרדכי מי איכא דוכתא דשמה גגות צריפין או צריפין גגות, בדקו ואשכחוה. כי בעי לאתוי שתי הלחם, לא הוו ידעי מהיכא לאתויי, אכרזו, אתא ההוא גברא חרשא אותיב ידיה אעיניה וחדא ידא אסיכרא, אמר להו מרדכי ומי איכא דוכתא דשמה עין סוכר או סוכר עין, בדקו ואשכחו.
ועיין את ההמשך בגמרא, עוד ג' סיפורים שהיה עם מרדכי.
והגמרא לפני זה אומרת, שהמעשה הנ"ל של 'גגות צריפין' היה בימי מלכי חשמונאי [שזה היה באמצע ימי בית המקדש השני].
וביאר רש"י וזה לשונו: מרדכי. שהיה בימי אחשורוש.
נמצא מרש"י מפורש, שמרדכי שהיה בימי אחשורוש האריך ימים, והיה בימי מלכי החשמונאים. והיה אז בארץ ישראל.
ואף שהתוס' שם חולקים על רש"י, ומפרשים שכל הממונים על הקינין היו נקראים על שם מרדכי הראשון. מכל מקום נראה ברור, בפרט מהמשנה בשקלים, שעכ"פ מרדכי הצדיק עלה לארץ ישראל והיה ממונה על הקינין [והמחלוקת בין רש"י לתוס' הוא האם האריך ימים מאוד או לא, אבל זה ברור שעלה לארץ ישראל והיה בבית המקדש השני].


ולפי זה נראה שמה שאומרים שקבר מרדכי הצדיק הוא בהמדאן שבאירן, זה לא נכון.
אלא אם נאמר שאחרי שהיה מרדכי בארץ ישראל הרבה שנים, חזר שוב לפרס [אירן], ונפטר ונקבר שם. אבל זה דוחק מאוד. ואין שום סברא שיהיה כך.

אמנם אולי קבר אסתר המלכה זה כן באירן [ראה מלבי"ם בנחמיה ב' ו', אולי אפשר ללמוד משם לגבי אסתר המלכה].

האמת, שודאי מרדכי חזר לפרס, שהרי הוא עלה בעלייה הראשונה של כורש, נ"ב שנים אחר החורבן. אח"כ חזר לפרס, שהרי היה שם בזמן מלוכת אחשורוש.
רק מסתמא ששוב עלה עם הגולה, כמו שכותבים הראשונים. משכך, אין סיבה לומר שהוא חזר לפרס.
אסתר המלכה כבר לא היתה אשתו, שהרי נאסרה עליו. וגם בודאי נקברה כמלכה (אמו של המלך דרוויש, שנתן לעזרא לעלות ולבנות הבית אחרי ע' שנה מהחורבן) -
וגם מצד זה לא מסתבר שמרדכי נקבר אצלה, כי מסתבר שנקברה ע"י בנה המלך.

מעניין שבעצם דרייוש המדי היה יהודי.

בכל מקרה גם אם מרדכי נקבר בא"י, הרי שהוא נקבר בירושלים, כי הוא היה מבנימין. ומה לו וליער ברעם שבגליל.... ועוד את אסתר שמו שם גם כן...

תודה רבה על הודעתך.

קו ירוק כתב:רק מסתמא ששוב עלה עם הגולה, כמו שכותבים הראשונים. משכך, אין סיבה לומר שהוא חזר לפרס.

על זה הבאתי ראיות שברור שהוא עלה שוב עם הגולה, והיה בבית המקדש השני.
ולכן, כפי שכתבת, אין סיבה לומר שהוא חזר שוב לפרס.

קו ירוק כתב:מעניין שבעצם דרייוש הפרסי היה יהודי.

בעץ חיים (שער מט פרק ו) מבואר שלא היה יהודי עי"ש. [אולי זה כתוב כבר בזוהר או בשאר ספרי חז"ל. ואולי יש שיטות בזה].

סיפורים כתב:תודה רבה על הודעתך.

קו ירוק כתב:מעניין שבעצם דרייוש הפרסי היה יהודי.

בעץ חיים (שער מט פרק ו) מבואר שלא היה יהודי עי"ש. [אולי זה כתוב כבר בזוהר או בשאר ספרי חז"ל. ואולי יש שיטות בזה].

רש"י בחגי פרק א פסוק א ובעוד דוכתי כותב שדרייוש זה הוא בנה של אסתר, א"כ הוא היה יהודי.

לפני שנברר באיזה משני הקברים נקברו מרדכי ואסתר, ברצוני להעלות עוד כמה תמיהות:

מהו המקור הראשון ל"מסורת" (???) של הקבר ביער ברעם? האם זה נזכר במקורות קדומים? יומנים של עולי רגל? האם זה נזכר בין גילויי הקברים של האר"י ז"ל? אם לא, אז כנראה קבורים שם פחח וזוגתו, כמו קברים "מיוחסים" רבים בגליל.

ליד העיר המלכותית פרספוליס נמצאים קברי מלכי פרס. ובמרוחק משם מצאו קבר של מלכה (י' לנדי, ויהי בימי: האימפריה הפרסית, טלז סטון תש"ע), למה לא קברו את אסתר גם כן בין מלכות פרס?

למה לא קברו את מרדכי בשושן - עיר מגוריו, כי אם בעיר המדאן (ואין זה גם קברי אבותיו, שהרי הגלה עם הגולה אשר הגלתה עם יכניה מלך יהודה, ואולי גלה אביו יחד אתו ונקבר בהמדאן, ובא בן אצל אביו? ואם כן זה קבר מרדכי ואביו יאיר?)

מהו המקור לכל המסורות האלו?

קו ירוק כתב:אסתר המלכה כבר לא היתה אשתו, שהרי נאסרה עליו.

זה תלוי בביאור הסוגיא בריש מגילה ט"ו ע"א ע"ב, ובאבה"ע קע"ח ג', דאמנם כך המוסכם ע"פ מהרי"ק ועוד, אבל כמדומה השבות יעקב ח"ב תשו' קי"ז ס"ל שמכיוון שההצלה דכלל ישראל היתה דרך בואה לאחשוורוש, חשיבא כאנוסה ומותרת. (ורק מעיקרא הייתה מסופקת אם אכן תבוא ההצלה דרכה ולכן חשבה שאולי תיאסר).
והנוב"י (תניינא אבה"ע קס"ז) מצדד שבאמת מרדכי גירשה כדי שלא תיאסר, ואחרי שאחשוורוש מת אסתר יכלה לחזור למרדכי.

אינני זוכר היכן ראיתי שאסתר נפטרה צעירה.
ביער ברעם - אין זה מהאריז"ל.

הרוצה להחכים כתב:למה לא קברו את מרדכי בשושן - עיר מגוריו, כי אם בעיר המדאן (ואין זה גם קברי אבותיו, שהרי הגלה עם הגולה אשר הגלתה עם יכניה מלך יהודה, ואולי גלה אביו יחד אתו ונקבר בהמדאן, ובא בן אצל אביו? ואם כן זה קבר מרדכי ואביו יאיר?)

יש אומרים שהמדאן זה שושן.
אבל בלי קשר, כבר כתבתי לעיל שכנראה מרדכי לא קבור שם. כי מרדכי עלה לארץ ישראל והיה ממונה בבית המקדש השני.

קו ירוק כתב:אינני זוכר היכן ראיתי שאסתר נפטרה צעירה.
ביער ברעם - אין זה מהאריז"ל.

לפי הנאמר בבראשית רבה פרשה לט אסתר הייתה בת שבעים וחמש כשנלקחה למלך אחשורוש.
הגזרה לא הייתה מיידית. כך שלא ברור לפי מה כתבת שאסתר נפטרה צעירה.

לעומקו של דבר כתב:

קו ירוק כתב:אסתר המלכה כבר לא היתה אשתו, שהרי נאסרה עליו.

זה תלוי בביאור הסוגיא בריש מגילה ט"ו ע"א ע"ב, ובאבה"ע קע"ח ג', דאמנם כך המוסכם ע"פ מהרי"ק ועוד, אבל כמדומה השבות יעקב ח"ב תשו' קי"ז ס"ל שמכיוון שההצלה דכלל ישראל היתה דרך בואה לאחשוורוש, חשיבא כאנוסה ומותרת. (ורק מעיקרא הייתה מסופקת אם אכן תבוא ההצלה דרכה ולכן חשבה שאולי תיאסר).
והנוב"י (תניינא אבה"ע קס"ז) מצדד שבאמת מרדכי גירשה כדי שלא תיאסר, ואחרי שאחשוורוש מת אסתר יכלה לחזור למרדכי.

וכמובן לפי הזוה"ק (פר' כי תצא) אסתר עצמה לא נבעלה אלא רק שידא באה תחתיה,לפי"ז ודאי לא נאסרה

לעומקו של דבר כתב:

לעומקו של דבר כתב:

קו ירוק כתב:אסתר המלכה כבר לא היתה אשתו, שהרי נאסרה עליו.

זה תלוי בביאור הסוגיא בריש מגילה ט"ו ע"א ע"ב, ובאבה"ע קע"ח ג', דאמנם כך המוסכם ע"פ מהרי"ק ועוד, אבל כמדומה השבות יעקב ח"ב תשו' קי"ז ס"ל שמכיוון שההצלה דכלל ישראל היתה דרך בואה לאחשוורוש, חשיבא כאנוסה ומותרת. (ורק מעיקרא הייתה מסופקת אם אכן תבוא ההצלה דרכה ולכן חשבה שאולי תיאסר).
והנוב"י (תניינא אבה"ע קס"ז) מצדד שבאמת מרדכי גירשה כדי שלא תיאסר, ואחרי שאחשוורוש מת אסתר יכלה לחזור למרדכי.

וכמובן לפי הזוה"ק (פר' כי תצא) אסתר עצמה לא נבעלה אלא רק שידא באה תחתיה,לפי"ז ודאי לא נאסרה

אז מה הוא שאמרו חז"ל שהיתה הולכת מחיקו של אחשורוש וטובלת ויושבת בחיקו של מרדכי - הרי בכלל לא היתה אצלו. ומה גזירה איכא אם אסתר לא היתה אצל אחשורוש אלא שידא

קו ירוק כתב:אז מה הוא שאמרו חז"ל שהיתה הולכת מחיקו של אחשורוש וטובלת ויושבת בחיקו של מרדכי - הרי בכלל לא היתה אצלו. ומה גזירה איכא אם אסתר לא היתה אצל אחשורוש אלא שידא

הבבלי חולק ודאי

עיין בעץ חיים לאריז"ל (שער מט פרק ו).

אוהו.
(בעל הבני יששכר, כן?)

לעומקו של דבר כתב:(בעל הבני יששכר, כן?)

(כן!)

לענ"ד דברי בעל ריח דודאים קשים.
הלא ההליכה של אסתר המפורסמת, שעליה יש עדים, לא הייתה אלא אל בית המלכות להזמינו למשתה. והיה זה ביום ולא בלילה. ואותו רשע לא היה משמש מיטתו ביום (מגילה יג.), א"כ אין סיבה שתיאסר בכך. ומה שאמרו בגמ' עד עכשיו באונס עכשיו ברצון (שם טו.), בפשטות היינו שהיה עליה לרצות את אותו רשע בכל מיני ריצוי, ודבר זה כולל גם משכב, אבל לא ביום אלא בלילה, ועל כך אין שום עדים. ואם לדברי הזוהר בלילה הייתה זו שידה, אין לכאורה סיבה שאסתר תיאסר על מרדכי.

http://chabadpedia.co.il/index.php/אסתר_המלכה

עיין שם בנוגע לנישואיה של אסתר, בנה והמסתעף.

יין המשמח כתב:http://chabadpedia.co.il/index.php/אסתר_המלכה

עיין שם בנוגע לנישואיה של אסתר, בנה והמסתעף.

תודה. לא מצאתי שם יישוב.

עקביה כתב:לענ"ד דברי בעל ריח דודאים קשים.
הלא ההליכה של אסתר המפורסמת, שעליה יש עדים, לא הייתה אלא אל בית המלכות להזמינו למשתה. והיה זה ביום ולא בלילה. ואותו רשע לא היה משמש מיטתו ביום (מגילה יג.), א"כ אין סיבה שתיאסר בכך. ומה שאמרו בגמ' עד עכשיו באונס עכשיו ברצון (שם טו.), בפשטות היינו שהיה עליה לרצות את אותו רשע בכל מיני ריצוי, ודבר זה כולל גם משכב, אבל לא ביום אלא בלילה, ועל כך אין שום עדים. ואם לדברי הזוהר בלילה הייתה זו שידה, אין לכאורה סיבה שאסתר תיאסר על מרדכי.

לפני כן צריך להקדים ולבאר מה באמת הייתה השייכות של ביאת אסתר לפני המלך להזמינו למשתה או להתחנן לפניו, לבין שיבוא עליה המלך.
אולי זה היה בחזקת שכן יקרה כשתבוא אליו?

'מבקש תורה' הבטיח פעם הגרלת פרס על השאלה הזו (אות ח'), אולי אפשר לברר אצלו מה השיבו לו... (וסליחה על המבקשים להצטרף, עבר כבר הזמן למשלוח תשובות...)

מה הבעיה? מרדכי אומר לאסתר:
אסתר פרק ד
(ח) וְאֶת פַּתְשֶׁגֶן כְּתָב הַדָּת אֲשֶׁר נִתַּן בְּשׁוּשָׁן לְהַשְׁמִידָם נָתַן לוֹ לְהַרְאוֹת אֶת אֶסְתֵּר וּלְהַגִּיד לָהּ וּלְצַוּוֹת עָלֶיהָ לָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ לְהִתְחַנֶּן לוֹ וּלְבַקֵּשׁ מִלְּפָנָיו עַל עַמָּהּ:

אם כן עליה לרצות אותו בכל מה ששייך, ופשוט שבכלל זה גם מה שאוסר אותה על מרדכי.

עקביה כתב:מה הבעיה? מרדכי אומר לאסתר:
אסתר פרק ד
(ח) וְאֶת פַּתְשֶׁגֶן כְּתָב הַדָּת אֲשֶׁר נִתַּן בְּשׁוּשָׁן לְהַשְׁמִידָם נָתַן לוֹ לְהַרְאוֹת אֶת אֶסְתֵּר וּלְהַגִּיד לָהּ וּלְצַוּוֹת עָלֶיהָ לָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ לְהִתְחַנֶּן לוֹ וּלְבַקֵּשׁ מִלְּפָנָיו עַל עַמָּהּ:

אם כן עליה לרצות אותו בכל מה ששייך, ופשוט שבכלל זה גם מה שאוסר אותה על מרדכי.

אפשרות אחת.

אבל לפ"ז בכלל אפשר לומר שאסתר ראתה שהוא מתרצה במשתה ודיו. והצילה עצמה לבסוף מהאיסור.

לעומקו של דבר כתב:

עקביה כתב:מה הבעיה? מרדכי אומר לאסתר:
אסתר פרק ד
(ח) וְאֶת פַּתְשֶׁגֶן כְּתָב הַדָּת אֲשֶׁר נִתַּן בְּשׁוּשָׁן לְהַשְׁמִידָם נָתַן לוֹ לְהַרְאוֹת אֶת אֶסְתֵּר וּלְהַגִּיד לָהּ וּלְצַוּוֹת עָלֶיהָ לָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ לְהִתְחַנֶּן לוֹ וּלְבַקֵּשׁ מִלְּפָנָיו עַל עַמָּהּ:

אם כן עליה לרצות אותו בכל מה ששייך, ופשוט שבכלל זה גם מה שאוסר אותה על מרדכי.

אפשרות אחת.

אבל לפ"ז בכלל אפשר לומר שאסתר ראתה שהוא מתרצה במשתה ודיו. והצילה עצמה לבסוף מהאיסור.

אמת ויציב. איננו יודעים מה היה בסופו של דבר. אבל מה שמסתבר הוא, שהריצוי לא נדרש רק עד שנתלה המן, אלא עד לאחר ביטולה המוחלט של הגזירה, ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם, שהיה כמעט שנה לאחר מכן, ולא מסתבר שבתוך הזמן הזה לא בא עליה, וא"כ נאסרה על מרדכי.

עקביה כתב:

לעומקו של דבר כתב:

עקביה כתב:מה הבעיה? מרדכי אומר לאסתר:
אסתר פרק ד
(ח) וְאֶת פַּתְשֶׁגֶן כְּתָב הַדָּת אֲשֶׁר נִתַּן בְּשׁוּשָׁן לְהַשְׁמִידָם נָתַן לוֹ לְהַרְאוֹת אֶת אֶסְתֵּר וּלְהַגִּיד לָהּ וּלְצַוּוֹת עָלֶיהָ לָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ לְהִתְחַנֶּן לוֹ וּלְבַקֵּשׁ מִלְּפָנָיו עַל עַמָּהּ:

אם כן עליה לרצות אותו בכל מה ששייך, ופשוט שבכלל זה גם מה שאוסר אותה על מרדכי.

אפשרות אחת.

אבל לפ"ז בכלל אפשר לומר שאסתר ראתה שהוא מתרצה במשתה ודיו. והצילה עצמה לבסוף מהאיסור.

אמת ויציב. איננו יודעים מה היה בסופו של דבר. אבל מה שמסתבר הוא, שהריצוי לא נדרש רק עד שנתלה המן, אלא עד לאחר ביטולה המוחלט של הגזירה, ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם, שהיה כמעט שנה לאחר מכן, ולא מסתבר שבתוך הזמן הזה לא בא עליה, וא"כ נאסרה על מרדכי.

לאו דווקא, שהרי בכ"ג בסיון נשלחו האגרות השניות

עדיין נדרשת תמיכת המלך למה שקרה בי"ג אדר שלאחר מכן, וכן לבקשת אסתר שאת עשרת בני המן יתלו, שהייתה אז.

נחזור לענייננו.

מה דעתכם בענין מקום קבר מרדכי?

סיפורים כתב:נחזור לענייננו. מה דעתכם בענין מקום קבר מרדכי?

לענ"ד, דבריך כשלעצמם - אם נתעלם לרגע ממסורתם של היהודים שבפרס - מסתברים מאד, וייש"כ; אלא שעדין - לענ"ד - אין למהר לפסול מסורת עתיקת יומין, וא"כ אחת משתיים:

א. או שנגיד - בדוחק, שמסורתם המקורית של היהודים שבפרס הייתה - שהקבר הנמצא שם - הוא זה של אסתר (מעין מה שצידדת בסוף דבריך), אלא שברבות השנים, השתרבב בשוגג לתוך מסורתם - אחרי השם של אסתר - גם שמו של מרדכי (כמו שקורה אצלנו, שכאשר מישהו אומר "בגתן" - אז זה מייד מושך להמשיך ולהוסיף "ותרש"). אבל זה דחוק, דסו"ס אם באים לפגום (אפילו רק חלקית) במסורתם העתיקה של היהודים שבפרס - יבואו אחרים לפגוע גם במסורות עתיקות אחרות - ואם כן אין לדבר סוף.

ב. או שנגיד - גם כן בדוחק - שמרדכי חזר לפרס ונקבר שם, וכפי שמצינו מעי"ז לכמה מחכמי ישראל - שעלו לא"י - ושוב חזרו לגולה ונקברו שם, כגון: הרמב"ם - ורבי נחמן מברסלב - ועוד.

עקביה כתב:

לעומקו של דבר כתב:

עקביה כתב:מה הבעיה? מרדכי אומר לאסתר:
אסתר פרק ד
(ח) וְאֶת פַּתְשֶׁגֶן כְּתָב הַדָּת אֲשֶׁר נִתַּן בְּשׁוּשָׁן לְהַשְׁמִידָם נָתַן לוֹ לְהַרְאוֹת אֶת אֶסְתֵּר וּלְהַגִּיד לָהּ וּלְצַוּוֹת עָלֶיהָ לָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ לְהִתְחַנֶּן לוֹ וּלְבַקֵּשׁ מִלְּפָנָיו עַל עַמָּהּ:

אם כן עליה לרצות אותו בכל מה ששייך, ופשוט שבכלל זה גם מה שאוסר אותה על מרדכי.

אפשרות אחת.

אבל לפ"ז בכלל אפשר לומר שאסתר ראתה שהוא מתרצה במשתה ודיו. והצילה עצמה לבסוף מהאיסור.

אמת ויציב. איננו יודעים מה היה בסופו של דבר. אבל מה שמסתבר הוא, שהריצוי לא נדרש רק עד שנתלה המן, אלא עד לאחר ביטולה המוחלט של הגזירה, ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם, שהיה כמעט שנה לאחר מכן, ולא מסתבר שבתוך הזמן הזה לא בא עליה, וא"כ נאסרה על מרדכי.

אולי יש לומר שבפסוקים "ותוסף אסתר . . ותפול לפני רגליו . . וטובה אני בעיניו" יש רמז גם לזה, ע"ד דרשת חז"ל לפסוק "בין רגליה נפל".

עזריאל ברגר כתב:אולי יש לומר שבפסוקים "ותוסף אסתר . . ותפול לפני רגליו . . וטובה אני בעיניו" יש רמז גם לזה, ע"ד דרשת חז"ל לפסוק "בין רגליה נפל".

שים נא לב מי נפל לפני מי, כאן ושם.

עקביה כתב:

עזריאל ברגר כתב:אולי יש לומר שבפסוקים "ותוסף אסתר . . ותפול לפני רגליו . . וטובה אני בעיניו" יש רמז גם לזה, ע"ד דרשת חז"ל לפסוק "בין רגליה נפל".

שים נא לב מי נפל לפני מי, כאן ושם.

א. שמתי לב, ולכן כתבתי שלש לשונות של הסתייגות: "אולי" "רמז" "ע"ד".
ב. הדבר שהכי "מצלצל לי באזנים" הוא דווקא "וטובה אני בעיניו".

עזריאל ברגר כתב:

עקביה כתב:

עזריאל ברגר כתב:אולי יש לומר שבפסוקים "ותוסף אסתר . . ותפול לפני רגליו . . וטובה אני בעיניו" יש רמז גם לזה, ע"ד דרשת חז"ל לפסוק "בין רגליה נפל".

שים נא לב מי נפל לפני מי, כאן ושם.

א. שמתי לב, ולכן כתבתי שלש לשונות של הסתייגות: "אולי" "רמז" "ע"ד".
ב. הדבר שהכי "מצלצל לי באזנים" הוא דווקא "וטובה אני בעיניו".

אבל זו כבר דרשה אישית, שאין לה מקור בחז"ל.

מספר שיורי מצוה לר' אברהם מונסונייגו (חי לפני כמאתים שנה).

מעניין מאד.

ומה ידרשו כאן:

שמואל א פרק כה
(כג) וַתֵּרֶא אֲבִיגַיִל אֶת דָּוִד וַתְּמַהֵר וַתֵּרֶד מֵעַל הַחֲמוֹר וַתִּפֹּל לְאַפֵּי דָוִד עַל פָּנֶיהָ וַתִּשְׁתַּחוּ אָרֶץ:
(כד) וַתִּפֹּל עַל רַגְלָיו וַתֹּאמֶר בִּי אֲנִי אֲדֹנִי הֶעָוֹן וּתְדַבֶּר נָא אֲמָתְךָ בְּאָזְנֶיךָ וּשְׁמַע אֵת דִּבְרֵי אֲמָתֶךָ:

וכאן:

שמואל ב פרק כב
(לח) אֶרְדְּפָה אֹיְבַי וָאַשְׁמִידֵם וְלֹא אָשׁוּב עַד כַּלּוֹתָם:
(לט) וָאֲכַלֵּם וָאֶמְחָצֵם וְלֹא יְקוּמוּן וַיִּפְּלוּ תַּחַת רַגְלָי:

וכאן:

מלכים ב פרק ד
(לו) וַיִּקְרָא אֶל גֵּיחֲזִי וַיֹּאמֶר קְרָא אֶל הַשֻּׁנַמִּית הַזֹּאת וַיִּקְרָאֶהָ וַתָּבוֹא אֵלָיו וַיֹּאמֶר שְׂאִי בְנֵךְ:
(לז) וַתָּבֹא וַתִּפֹּל עַל רַגְלָיו וַתִּשְׁתַּחוּ אָרְצָה וַתִּשָּׂא אֶת בְּנָהּ וַתֵּצֵא: פ

זאת ועוד אחרת, דברי בעל השיורי מצוה אינם לפי הזוהר, שלא אסתר נבעלה לאחשורוש אלא שידה. ואילו לפי הבבלי, בלאו הכי כבר ידענו שאסתר נאסרה על מרדכי. כך שלגבי נד"ד אין הדברים מסייעים.

עקביה כתב:מעניין מאד.

ומה ידרשו כאן:

שמואל א פרק כה
(כג) וַתֵּרֶא אֲבִיגַיִל אֶת דָּוִד וַתְּמַהֵר וַתֵּרֶד מֵעַל הַחֲמוֹר וַתִּפֹּל לְאַפֵּי דָוִד עַל פָּנֶיהָ וַתִּשְׁתַּחוּ אָרֶץ:
(כד) וַתִּפֹּל עַל רַגְלָיו וַתֹּאמֶר בִּי אֲנִי אֲדֹנִי הֶעָוֹן וּתְדַבֶּר נָא אֲמָתְךָ בְּאָזְנֶיךָ וּשְׁמַע אֵת דִּבְרֵי אֲמָתֶךָ:

ו

השאלה מהפסוק הזה היא בלי טעם, וזה לאור מה שדרשו רז"ל מגילה יד ב.

צעיר_התלמידים כתב:

עקביה כתב:מעניין מאד.

ומה ידרשו כאן:

שמואל א פרק כה
(כג) וַתֵּרֶא אֲבִיגַיִל אֶת דָּוִד וַתְּמַהֵר וַתֵּרֶד מֵעַל הַחֲמוֹר וַתִּפֹּל לְאַפֵּי דָוִד עַל פָּנֶיהָ וַתִּשְׁתַּחוּ אָרֶץ:
(כד) וַתִּפֹּל עַל רַגְלָיו וַתֹּאמֶר בִּי אֲנִי אֲדֹנִי הֶעָוֹן וּתְדַבֶּר נָא אֲמָתְךָ בְּאָזְנֶיךָ וּשְׁמַע אֵת דִּבְרֵי אֲמָתֶךָ:

ו

השאלה מהפסוק הזה היא בלי טעם, וזה לאור מה שדרשו רז"ל מגילה יד ב.

יואיל נא מר, בחסדו הגדול, לגלות לבור ובער שכמוני מה נמצא במגילה יד ב הגורם לכך שהשאלה מהפסוק הזה היא בלי טעם.

עקביה כתב:

צעיר_התלמידים כתב:

עקביה כתב:מעניין מאד.

ומה ידרשו כאן:

שמואל א פרק כה
(כג) וַתֵּרֶא אֲבִיגַיִל אֶת דָּוִד וַתְּמַהֵר וַתֵּרֶד מֵעַל הַחֲמוֹר וַתִּפֹּל לְאַפֵּי דָוִד עַל פָּנֶיהָ וַתִּשְׁתַּחוּ אָרֶץ:
(כד) וַתִּפֹּל עַל רַגְלָיו וַתֹּאמֶר בִּי אֲנִי אֲדֹנִי הֶעָוֹן וּתְדַבֶּר נָא אֲמָתְךָ בְּאָזְנֶיךָ וּשְׁמַע אֵת דִּבְרֵי אֲמָתֶךָ:

ו

השאלה מהפסוק הזה היא בלי טעם, וזה לאור מה שדרשו רז"ל מגילה יד ב.

יואיל נא מר, בחסדו הגדול, לגלות לבור ובער שכמוני מה נמצא במגילה יד ב הגורם לכך שהשאלה מהפסוק הזה היא בלי טעם.

א. אלא מלמד שגילתה את שוקה והלך לאורה ג' פרסאות
ב. אמר לה השמיעי לי
ג. כי הוות מיפטרא מיניה אמרה ליה והטיב ה' לאדוני וזכרת את אמתך אמר רב נחמן היינו דאמרי אינשי איתתא בהדי שותא פילכא איכא דאמרי שפיל ואזיל בר אווזא ועינוהי מיטייפי.

סיפורים כתב:נחזור לענייננו.

מה דעתכם בענין מקום קבר מרדכי?

אול"צ ד' פרק נ"ה ה' בביאורים:
כתב הרש"ש בחידושיו למגילה דף ב' ע"ב, וכפי ששמעתי מפרסי אחד אשר שושן הישנה כבר נחרבה עד היסוד, ע"ש.
ובאמת בביקורנו באיראן בשנת תשל"ז חקרנו על מקום העיר שושן ועל האפשרות לקרוא שם המגילה גם בט"ו, ונמצא שאינו מבורר.
ואף שיש מסורת ליהודי העיר 'המאדאן', האומרת שעיר זו היא שושן, ושקבורים שם מרדכי ואסתר, וגם כיום יש שם קברים שמצויין שם כן, (וכבר הוזכר כן מזמן קדמון במסעות ר' בנימין מטולידה), אין זה בירור ודאי שזו העיר שושן, וגם אפשר שלא נקברו מרדכי ואסתר בשושן. ויוצא א"כ שאין מקום בעולם שקורין בו בט"ו בלבד בברכה אלא עיה"ק ירושלים.

צעיר_התלמידים כתב:א. אלא מלמד שגילתה את שוקה והלך לאורה ג' פרסאות
ב. אמר לה השמיעי לי
ג. כי הוות מיפטרא מיניה אמרה ליה והטיב ה' לאדוני וזכרת את אמתך אמר רב נחמן היינו דאמרי אינשי איתתא בהדי שותא פילכא איכא דאמרי שפיל ואזיל בר אווזא ועינוהי מיטייפי.

במטותא ממר, אין שום קשר בין דברי חז"ל שהזכיר כב' לבין לשון הכתוב 'ותפל על רגליו'. חז"ל לומדים זאת ממילים אחרות בפרשה זו, כמבואר שם בגמ'.

אין מצוה להסיט אשכול מנושאו שנפתח בו.