פורום אוצר החכמה

שלום וברכה,
אני חדש כאן לפורום,
אני מחפש כמה ענינים של בין אדם לחבירו.

אני זוכר בזוהר שכשם שיש צרעת על מי שמדבר מילים רעים לה"ר וכדומה כמו"כ יש צרעת על מי שאינו מדבר מילים טובות אם יש מישהו שיודע את המקור אני ישמח מאוד

וכן אני זוכר ווארט לפי מיטב זכרוני על הפסוק 'נפתלי איילה שלוחה הנותן אמרי שפר'
נפתלי זוכר לישועות מהירות היות ששופך אמרי שפר- מילים טובות,..
זכור לי מאיזה ספר נועם מגדים קדמון, למי שיכול להעתיקו זה יעזור לי מאוד

גם מקור - יכול יהיה חותמים בכולם ת"ל' בך חותמים'. - דהיינו שהיציאה מהגלות יהיה בזכום עמוד גמ"ח שזהו העמוד של א"א ע"ה.
עצם היסוד מובא בתניא מכתב ט,'
והפשט של בך חותמין מובא בדברי ישראל,
אבל זכור לי שיש בין הקדמונים שכתבו כן כמו הרמ"ע מפאנו אם מישהו יודע מקור זה מאוד יעזור.

צדיק613 כתב:שלום וברכה,
אני חדש כאן לפורום,
אני מחפש כמה ענינים של בין אדם לחבירו.

אני זוכר בזוהר שכשם שיש צרעת על מי שמדבר מילים רעים לה"ר וכדומה כמו"כ יש צרעת על מי שאינו מדבר מילים טובות אם יש מישהו שיודע את המקור אני ישמח מאוד

ג מו ב [הסולם: תזריע פז]

אבא יודן כתב:

צדיק613 כתב:שלום וברכה,
אני חדש כאן לפורום,
אני מחפש כמה ענינים של בין אדם לחבירו.

אני זוכר בזוהר שכשם שיש צרעת על מי שמדבר מילים רעים לה"ר וכדומה כמו"כ יש צרעת על מי שאינו מדבר מילים טובות אם יש מישהו שיודע את המקור אני ישמח מאוד

ג מו ב [הסולם: תזריע פז]

יש לך אולי הנוסח של הזוהר תודה רבה

וכן מי שיש לו מראי מקומות ליסוד: שהזמן וההשקעה שנתונים עבור חבירו, אינו נאבד מחשבונו, וזה לא בכלל בקצבה שנקצב עבורו בר"ה

תודה רבה ר' אבא יודן מאוד עזרת לי.

לכאורה כוונת הזוהר היא על דברי מוסר שצריך להגיד לחבירו.
אני חשבתי שמהזהר מוכח שכל מילת עידוד וכדומה גם על זה נענש אבל כנראה שטעיתי

צדיק613 כתב:וכן מי שיש לו מראי מקומות ליסוד: שהזמן וההשקעה שנתונים עבור חבירו, אינו נאבד מחשבונו, וזה לא בכלל בקצבה שנקצב עבורו בר"ה

בח"ח באחד ההערות למטה, אינו מוצא איפה כעת, מבאר בזה אביי ורבא שהיו נכדים מבית אלי ואביי שעסק בתורה ובחסד חי עוד 20 שנה יותר מרבא, ומבאר הח"ח שטעם הדבר הזמן שהשקיע לחבירו לא נכנס בחשבון.

צדיק613 כתב:

צדיק613 כתב:וכן מי שיש לו מראי מקומות ליסוד: שהזמן וההשקעה שנתונים עבור חבירו, אינו נאבד מחשבונו, וזה לא בכלל בקצבה שנקצב עבורו בר"ה

בח"ח באחד ההערות למטה, אינו מוצא איפה כעת, מבאר בזה אביי ורבא שהיו נכדים מבית אלי ואביי שעסק בתורה ובחסד חי עוד 20 שנה יותר מרבא, ומבאר הח"ח שטעם הדבר הזמן שהשקיע לחבירו לא נכנס בחשבון.

וכן אומרים בשם החת"ס שהיה דואג מה יהיה לבניו, היות שהיה עסיק בצרכי ציבור , וא' מתלמידיו א"ל כל היום חונן ומלוה וזרעו לברכה- מי שנותן מעצמו כל היום זרעו לברכה, והחת"ס מאוד נהנה מהפי' וכל מי שנכנס אליו אמר פי' זו.