פורום אוצר החכמה

זכורני שנחלקו בזה הפוס', ונפק"מ למקומות שאסור להפסיק בהם סתם וכגון ברכות קרי"ש, ומותר להפסיק לקדושה, האם זה כולל גם את אמירת פס' ימלוך.
כעת ראיתי בחידושי הרשב"א בחולין כד: שכ' בתו"ד אבל ודאי במקום מבטל קדושה וברוך וימלך ויהא שמיה רבא וכו' אפילו בן י"ג ויום אחד בדלא אפשר נעשה שליח צבור.
האם אפשר ללמוד מדבריו שאכן גם פסוק ימלוך הוא חלק מהקדושה? ומי הם הפוס' שדנו בזה?

מהרמב"ם משמע שרק "קדוש" נקרא קדושה (כשמתאר את "סדר קדושה" בהלכות תפילה, עיי"ש)
כנראה שזאת מחלוקת ראשונים משולשת.

הרשב"א הובא בב"י סימן נג. [את המשפט הנ"ל הוא מצטט מסדר רב עמרם גאון בשם רב נטרונאי].

עי' בלב אריה חולין שם, ובשו"ע הרב מה שנוקט לעיקר.

תודה לכולם!
ותבנא לדינא ע"פ ד' הגאונים והראשונים דגם פסוק ימלוך הוא חלק מהקדושה.

וכן הכריע הגרשז"א [הליכות שלמה].

והשם ימלוך דקדושא דסידרא?

לדעת האריז"ל זה חלק מהקדושה וה"ה לפתיחת הקדושה

שבטיישראל כתב:לדעת האריז"ל זה חלק מהקדושה וה"ה לפתיחת הקדושה

פתיחת הקדושה? למה כוונתך

"נקדישך ונעריצך וכו'"

שבטיישראל כתב:"נקדישך ונעריצך וכו'"

כנראה לא הסברתי את עצמי טוב, בקדושה דסידרא ("ובא לציון") אומרים אחרי קדוש וברוך ותרגומם, הפסוק "ד' ימלוך לעולם ועד" ומתרגמים "ד' מלכותיה קאם לעלם ולעלמי עלמיא". ואילו את "ימלוך השם לעולם אלוקיך ציון לדור ודור הללוקה" לא אומרים.
האם זה ד' ימלוך הוא ג"כ חלק מהקדושה?

ולמה אין "מלכות" בקדושה של יוצר? והאם אפשר ללמוד מפיוטי הקדושה מה היחס בין ימלוך לקדוש וברוך?

עיין במצ"ב בהערה 45. אולי זה יכול לתרום לבירור השאלה.

עושה חדשות כתב:ולמה אין "מלכות" בקדושה של יוצר?

יש בסוף ברכות ק"ש, לפני ברכת גאל ישראל.

לכאורה י"ל שמחלוקת הראשונים האם יחיד אומר קדושה דיוצר וקדושה דסדרא, שאין בהן ימלוך, תלויה בדיוק בנקודה זו.

מצליח כתב:עי' בלב אריה חולין שם, ובשו"ע הרב מה שנוקט לעיקר.

בסדור רבינו הזקן עם מקורות והערות [נ"י תשס"ד] עמ' פז כתוב: "בקדושה יאמר רק קדוש וברוך, וגם ימלוך הוא מעיקר הקדושה", וכאן חזר בו ממה שכתב בשלחן ערוך שלו סימן ס"ו, ראה שם בהערה 107.

ונראה שהטעם שחזר בו משום שכך יוצא מדברי ספר הזוה"ק ח"ג [ברעיא מהימנא צו ע"ב] שימלוך מעיקר הקדושה עש"ה, ובסדור אדמו"ר פוסק כמו המקובלים, ובשלחן ערוך שלו פוסק כמו הפוסקים, כמו שכתב הגרא"ד לאוואוט בשער הכולל [פ"א סעיף א], וכן פסק בכף החיים שם אות י"ח שגם ימלוך יאמר אחר שכך יוצא מדברי האר"י ע"ש. ובשו"ת רב פעלים או"ח [ס"ס ד] ראה דברי רבינו הזקן בשלחן ערוך שלו, ולא ראה דבריו שבסדור שחזר בו ושימלוך מעיקר הקדושה, ובודאי מפני שלא בא לידו סדור רבינו הזקן.

ויל"ע דהואיל ומצאנו שהפוסקים נחלקו אם אומרים גם ימלוך כמובא במגן אברהם [סימן ס"ו סק"ו], מדוע לא נאמר שהקבלה תכריע, כמפורסם שכל שהפוסקים נחלקו הקבלה תכריע ככתוב בחכם צבי [סי' לו] והובא בכף החיים [סי' כה ס"ק ע"ה] ועוד.

ומ"מ צריך להוסיף שלכאו' אין ג' פסוקי הקדושה מעכבים זא"ז, ואם אוחז אדם בברכות קרי"ש וכעת הוא שומע קדושה, אבל אמרו כבר קדוש והוא יכול להתחיל רק בברוך, גם בשביל זה הוא פוסק, אפי' שלא יאמר את הקדושה בשלימות.
כך למדתי מהמצורף כאן - viewtopic.php?f=17&t=24062&p=279107#p277826

לעומקו של דבר כתב:

שבטיישראל כתב:"נקדישך ונעריצך וכו'"

כנראה לא הסברתי את עצמי טוב, בקדושה דסידרא ("ובא לציון") אומרים אחרי קדוש וברוך ותרגומם, הפסוק "ד' ימלוך לעולם ועד" ומתרגמים "ד' מלכותיה קאם לעלם ולעלמי עלמיא". ואילו את "ימלוך השם לעולם אלוקיך ציון לדור ודור הללוקה" לא אומרים.
האם זה ד' ימלוך הוא ג"כ חלק מהקדושה?

הקפצה

תענו לי רגע על שאילה של בורות,
דבר שבקדושה פחות מעשרה, זה לעיכובא?
ז. א. מה הדין כשאדם מתפלל שמו"ע עם הש"ץ, (או הש"ץ בעצמו), ונתברר שבכלל לא היו עשרה שומעים ועונים בקדושה, האם זה מהווה הפסק באמצע התפילה, או לא לעיכובא?

ימלוך לא אומרים ביצר מכיוון שזה ציטוט מקדושת המלאכים והם לא אומרים ימלוך, משא"כ בשו"ע זה קדושה של ישראל, וזה הגלוי של ישראל, שה' הוא אלו' ציון לדור ודור,

עושה חדשות כתב:תענו לי רגע על שאילה של בורות,
דבר שבקדושה פחות מעשרה, זה לעיכובא?
ז. א. מה הדין כשאדם מתפלל שמו"ע עם הש"ץ, (או הש"ץ בעצמו), ונתברר שבכלל לא היו עשרה שומעים ועונים בקדושה, האם זה מהווה הפסק באמצע התפילה, או לא לעיכובא?

זה לעיכובא במצות "ונקדשתי", אבל אם זה הפסק יכול להיות שלא כי זה מענינא דברכת אתה קדוש [אלא שגם אם זה הפסק מה יעשה יתחיל מהתחלה?].

בביאור השייכות בין "ימלוך" לקדושה, עי' במצו"ב:

לעומקו של דבר כתב:

שבטיישראל כתב:"נקדישך ונעריצך וכו'"

כנראה לא הסברתי את עצמי טוב, בקדושה דסידרא ("ובא לציון") אומרים אחרי קדוש וברוך ותרגומם, הפסוק "ד' ימלוך לעולם ועד" ומתרגמים "ד' מלכותיה קאם לעלם ולעלמי עלמיא". ואילו את "ימלוך השם לעולם אלוקיך ציון לדור ודור הללוקה" לא אומרים.
האם זה ד' ימלוך הוא ג"כ חלק מהקדושה?

יש לציין את דברי האבודרהם (קדושה דסדרא): "ואם תאמר למה תקנו לומר קדושה זה ה' ימלוך לעולם ועד שאמר משה ובקדושה שאומר מעומד ימלוך ה' לעולם שאמר דוד. וי"ל לפי שמתרגמין זה הסדר קדושה תקנו לומר הפסוק שאמר משה לפי שאין תרגום לכתובים. ושמעתי בשם הרא"ש שאמר כי קבלה בידו שעל תרגום פסוק ימלוך ה' לעולם וגו` יצאה בת קול ואמרה ליונתן בן עוזיאל מי הוא זה שמגלה סתרי לבני אדם מפני שיש בו קץ משיח (מגילה ג, א)''.

עוד יש לציין את המובא במדרשים שנאמרים במקום אמירת קדושה "כשעלה משה למרום מצא כת אחת אומרת קדוש קדוש קדוש יי צבאות מלא כל הארץ כבודו. וכת אחת אומרת ברוך כבוד יי ממקומו. וכלם עונים בפה אחר ואומרים ימלוך יי לעולם אלוקיך ציון לדור ודור הללויה". וכעין זה נמצא בפסיקתא רבתי פרק כ

האם יש מי שכתב להדיא שבאמת המלאכים כן אומרים "ימלוך"?

[יש שכתבו להדיא שהמלאכים לא אומרים "ימלוך" אלא רק "קדוש" ו"ברוך", ואני שואל האם יש מי שחלק על עובדה זו בפירוש וכתב שהמלאכים כן אומרים "ימלוך"]

נהים כל חיל מרומא מקלסין בחששתא
נהירא מלכותיא לדר ודר לאפרשתא

דרומי כתב:האם יש מי שכתב להדיא שבאמת המלאכים כן אומרים "ימלוך"?
[יש שכתבו להדיא שהמלאכים לא אומרים "ימלוך" אלא רק "קדוש" ו"ברוך", ואני שואל האם יש מי שחלק על עובדה זו בפירוש וכתב שהמלאכים כן אומרים "ימלוך"]

על 'ימלוך יי לעולם אלהיך ציון' לא מצאתי, אבל על 'ימלוך' אחר - "יי ימלוך לעולם ועד", ראה המדרש (שליתא לפנינו, וכנראה הוא מספרות ההיכלות), המובא בספר רוקח, סי' שסב, עמ' רנ: "אמרו עליו, על סנדלפון, שהוא גבוה יותר מחביריו מהלך חמש מאות שנה, ועומד אחורי המרכבה, וקושר כתרים לקונו... באותה שעה עונים ואומרים [=כל חיילי מרום]: 'קדוש קדוש קדוש, ה' צבאות מלא כל הארץ כבודו'... ובשעה שהוא עובר על כסאו, כל חיילי מרום וכתר הכבוד שלו פותחים פיהם ואומרים: 'ברוך כבוד ה' ממקומו'... וחיילי מעלה ומטה מתגדלים ומתגברים ומתגאים, ונותנין הוד והדר, וממליכין כולם בפה אחד, ואומרים: 'ה' ימלוך לעולם ועד'...".
ועי' עוד: ספר קושית, אות צז ובהערות שם.

יישר כח לרבנים 'מקדש מלך' ו'חד ברנש' על הציונים החשובים.

והעירני ח"א שבקובץ המצורף - עמ' 65 ואילך - הביא כמה מקורות בזה

צריך לציין שהכרעת המג"א והגר"א והמשנ"ב בסי' סו שאין פוסקים אלא לקדוש וברוך אבל לא ל'ימלוך'.

פשוט שכן.

אבל לפי המקובלים כן מפסיקים ל'ימלוך'.

עושה חדשות כתב:ולמה אין "מלכות" בקדושה של יוצר? והאם אפשר ללמוד מפיוטי הקדושה מה היחס בין ימלוך לקדוש וברוך?

שמע ישראל הוא מלכות (מלכויות)


ובקונט' יחוד ברכה וקדושה להרב אליהו מאיר פיייבלזון
האריך לבאר את המבנה הרעיוני של ג' חלקי הקדושה.

וכתב שם בשם הזוהר כנ"ל ששמע ישראל הוא מלכות דקדושת יוצר
(אין הקונטרס ת"י למצוא מקום הציטוטים כאן)

והביא שם קטע מהגר"א

סוד יחוד ברכה קדושה
הם בג' עולמות בריאה יצירה עשיה
קדושה שרפים אומרים
וברוך אופנים אומרים
ושמע ישראל בעשיה
וכמ"ש בפרק גיד הנשה חולין צא ע"ב
ובפרקי ר"א פרק רביעי
וזה סוד שקבעו ימלוך בקדושה
שהוא בסוד אחד
כמ"ש זכריה יד ט
והיה ה' למלך וכו' ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד

קופא דמחטא כתב:ובקונט' יחוד ברכה וקדושה להרב אליהו מאיר פיייבלזון

הקונטרס ניתן להורדה כאן
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=46502

לייבעדיג יענקל כתב:

עושה חדשות כתב:ולמה אין "מלכות" בקדושה של יוצר?

יש בסוף ברכות ק"ש, לפני ברכת גאל ישראל.

האם יש מקור שזה שייך לקדושה, הרי גם במעריב אמרי' ה' ימלוך אף שאין שם קדושה קודם.

ייתכן שלדעה שמפסיקים גם לימלוך, הטעם הוא לא משום שהוא מעיקר הקדושה (וה"נ מסתברא, דאילו קדוש וברוך הוא מדברי הנביאים, שראו את מעשה המלאכים. ואילו, ימלוך הוא מתהילים, והוא לשון בקשה, שמאחר והקב"ה פוקח עוורים וזוקף כפופים וכו', שתמיד תהיה מלכותו עלינו), אלא, ייתכן שהטעם הוא, שאם אינו אומר עם הציבור, נראה ככופר במלכותו יתברך.

..

עושה חדשות כתב:

לייבעדיג יענקל כתב:

עושה חדשות כתב:ולמה אין "מלכות" בקדושה של יוצר?

יש בסוף ברכות ק"ש, לפני ברכת גאל ישראל.

האם יש מקור שזה שייך לקדושה, הרי גם במעריב אמרי' ה' ימלוך אף שאין שם קדושה קודם.

יש להוסיף מש"כ הרוקח בפי' התפילה, שהטעם שאין אומרים 'ימלוך' ביוצר אף שהמלאכים אומרים ימלוך, משום שאין לאומרו מיושב אלא מעומד. וא"כ א"ש כמנהגינו שבפסוק ה' ימלוך כבר עומדים.

קופא דמחטא כתב:

עושה חדשות כתב:ולמה אין "מלכות" בקדושה של יוצר? והאם אפשר ללמוד מפיוטי הקדושה מה היחס בין ימלוך לקדוש וברוך?

שמע ישראל הוא מלכות (מלכויות)
ובקונט' יחוד ברכה וקדושה להרב אליהו מאיר פיייבלזון
האריך לבאר את המבנה הרעיוני של ג' חלקי הקדושה.
וכתב שם בשם הזוהר כנ"ל ששמע ישראל הוא מלכות דקדושת יוצר
(אין הקונטרס ת"י למצוא מקום הציטוטים כאן)

כיון בזה לדברי ס' האשכול, ז"ל - ובברכת יוצר אור אין אנו מזכירים אלא שבח המלאכים שהם מקדישים להב"ה אין לנו להזכיר ימלוך כמו בתפלה שהוא שבח שמשבחין ישראל, והתם מזכירין ימלוך. ואף על פי שהזכרנו [קלוס] המלאכים ביוצר אור הרי אחריו אנו מברכין אהבת עולם ומקבלים עלינו מלכות שמים בשמע ישראל שהוא במקום ימלוך.
(את דברי ס' הזוהר הנ"ל ל"מ).


על השאלה האם קדושת המלאכים כוללת גם המלכה, לכאו' כך הוא בפירוש בנוסחתינו בברכת יוצר, "ומעריצים ומקדישים וממליכים את שם וכו' מקבלים עליהם עול מלכות שמים וכו' להקדיש ליוצרם".


לכללות הענין של המלכה בקדושה כתבתי לאחרונה באשכול אחר, שהוא כפי הנמצא בשיטת רבי יוחנן בן נורי בר"ה דכולל מלכויות בקדושת השם.

חוברת מיוחדת מוקדשת אל שאלה הזאת, מצ"ב:

למה בקדושה דסדרא החליפו את פסוק ימלוך ה' ל ה' ימלוך ?

לכאור', גם בקדושת שחרית בעי למימר כך, דהא פסוקי התורה חביבין לו מפסוקי כתבי הקודש ?

יעקל כתב:למה בקדושה דסדרא החליפו את פסוק ימלוך ה' ל ה' ימלוך ?

כמדומני - מפני שאין תרגום (עתיק) על תהילים.

עזריאל ברגר כתב:

יעקל כתב:למה בקדושה דסדרא החליפו את פסוק ימלוך ה' ל ה' ימלוך ?

כמדומני - מפני שאין תרגום (עתיק) על תהילים.

תשובה מעניינת. מה עם תיב"ע ?