פורום אוצר החכמה

בגמ' שבת קנו: בסיפור עם רנב"י, מסביר המהרש"א בחדא"ג: שאמו של רב נחמן "דקדקה לכסות ראשו טפי שיהי' לו כובד ראש ביותר", ולכן לא הסתפקה בסודר אלא "הוסיפה לכסות ראשו בגלימא". מה הפשט? זה יותר גדול? או שזה יותר כבד? או שעצם זה שזה שונה מכולם מוסיף בכובד ראש? והאם יש לזה משמעות להיום למי שרוצה להוסיף ביראת שמים?