עמוד 1 מתוך 1

האם חכמת המזלות הורתה שעושרו של השכן תלך ליוסף מוקיר שבת?

פורסם: ב' מאי 23, 2016 11:41 pm
על ידי ש. ספראי
תלמוד בבלי מסכת שבת דף קיט עמוד א

יוסף מוקיר שבי הוה ההוא נכרי בשבבותיה דהוה נפישי נכסיה טובא אמרי ליה כלדאי כולהו נכסי יוסף מוקר שבי אכיל להו אזל זבנינהו לכולהו ניכסי זבן בהו מרגניתא אותבה בסייניה בהדי דקא עבר מברא אפרחיה זיקא שדייה במיא בלעיה כוורא אסקוה אייתוה אפניא דמעלי שבתא אמרי מאן זבין כי השתא אמרי להו זילו אמטיוהו לגבי יוסף מוקר שבי דרגיל דזבין אמטיוה ניהליה זבניה קרעיה אשכח ביה מרגניתא זבניה בתליסר עיליתא דדינרי דדהבא פגע ביה ההוא סבא אמר מאן דיזיף שבתא פרעיה שבתא

לא הבנתי.
האם החוזים בכוכבים אמרו לנכרי שכספו וזהבו יילכו ליוסף שכנו, בגלל שכך נגזר במזלו של הנכרי, או שזכות השבת היא שעמדה לו בכך, כפשטות דברי הגמרא?
אילולי שמר יוסף שבת כראוי, הכסף היה נשאר אצל הגוי? אולי הולך לאדם אחר?
לכאורה, מזל הגוי עצמו גרם לו שיהיה עשיר עד יום פלוני ומכאן ואילך כספו יעבור לאדם אחר. לא?
האם הכלדיים ניבאו גם את מזלו של יוסף מוקיר שבת, או שהכסף עבר אליו לא ע"י המזל, אלא בזכות השבת?

אשמח לקבל חומר בנושא. ותודה על כל התגובות המאלפות בכל נושא.

Re: האם חכמת המזלות הורתה שעושרו של השכן תלך ליוסף מוקיר שבת?

פורסם: ב' מאי 23, 2016 11:57 pm
על ידי ש. ספראי
בית הבחירה למאירי מסכת סנהדרין דף סח עמוד א :

חכמת הכלדיים אינה חכמת הכוכבים לבד אלא שנתערבה עמהם מלאכת הכשוף, שחכמת הכוכבים אינה יכולה להודיע פרטי הדברים שאם יודע מדרך הכוכבים שזה האיש יצליח ויקנה שדות וכרמים לא יודע שיקנה שדה פלוני והכלדיים היו אומרים כלהו נכסיך יוסף מוקר שבי אכיל להו וכן הרבה:

Re: האם חכמת המזלות הורתה שעושרו של השכן תלך ליוסף מוקיר שבת?

פורסם: ג' מאי 24, 2016 12:06 am
על ידי ירדן ירחו
בקשר לשאלות הראשונה והאחרונה ראה מהרש"א בחידושי אגדות שמסביר שזה הפשט אכיל להו שאכל כשיעורא לכבוד שבת וכל זה חזו הכלדאי

Re: האם חכמת המזלות הורתה שעושרו של השכן תלך ליוסף מוקיר שבת?

פורסם: ג' מאי 24, 2016 8:59 pm
על ידי וולףאנטפלעקונג
שאלה מעין זו יש גבי הנאמר שמראה הקשת מראה על זה שהדור ראוי למבול ולכאורה הוא דבר טבעי?
ומבואר בזה שמלכתחילה הקב״ה מכוון הטבע לפי העתיד ועד״ז י״ל כאן כו׳.

Re: האם חכמת המזלות הורתה שעושרו של השכן תלך ליוסף מוקיר שבת?

פורסם: ג' מאי 24, 2016 9:17 pm
על ידי בברכה המשולשת
יעויין בהרחבה במש"כ מע"כ ידידי הרה"ג שלמה גליקסברג בשו"ת ניצני ארץ ח"ב

Re: האם חכמת המזלות הורתה שעושרו של השכן תלך ליוסף מוקיר שבת?

פורסם: ג' מאי 24, 2016 11:01 pm
על ידי ש. ספראי
וולףאנטפלעקונג כתב:שאלה מעין זו יש גבי הנאמר שמראה הקשת מראה על זה שהדור ראוי למבול ולכאורה הוא דבר טבעי?
ומבואר בזה שמלכתחילה הקב״ה מכוון הטבע לפי העתיד ועד״ז י״ל כאן כו׳.

הקדמונים דיברו על שאלת הקשת. ה'עקידה' מדבר ע"ז בהרחבה. ואינו ענין לכאן.

Re: האם חכמת המזלות הורתה שעושרו של השכן תלך ליוסף מוקיר שבת?

פורסם: ו' מאי 27, 2016 10:42 am
על ידי עזריאל ברגר
ש. ספראי כתב:תלמוד בבלי מסכת שבת דף קיט עמוד א

יוסף מוקיר שבי הוה ההוא נכרי בשבבותיה דהוה נפישי נכסיה טובא אמרי ליה כלדאי כולהו נכסי יוסף מוקר שבי אכיל להו אזל זבנינהו לכולהו ניכסי זבן בהו מרגניתא אותבה בסייניה בהדי דקא עבר מברא אפרחיה זיקא שדייה במיא בלעיה כוורא אסקוה אייתוה אפניא דמעלי שבתא אמרי מאן זבין כי השתא אמרי להו זילו אמטיוהו לגבי יוסף מוקר שבי דרגיל דזבין אמטיוה ניהליה זבניה קרעיה אשכח ביה מרגניתא זבניה בתליסר עיליתא דדינרי דדהבא פגע ביה ההוא סבא אמר מאן דיזיף שבתא פרעיה שבתא

לא הבנתי.
האם החוזים בכוכבים אמרו לנכרי שכספו וזהבו יילכו ליוסף שכנו, בגלל שכך נגזר במזלו של הנכרי, או שזכות השבת היא שעמדה לו בכך, כפשטות דברי הגמרא?
אילולי שמר יוסף שבת כראוי, הכסף היה נשאר אצל הגוי? אולי הולך לאדם אחר?
לכאורה, מזל הגוי עצמו גרם לו שיהיה עשיר עד יום פלוני ומכאן ואילך כספו יעבור לאדם אחר. לא?
האם הכלדיים ניבאו גם את מזלו של יוסף מוקיר שבת, או שהכסף עבר אליו לא ע"י המזל, אלא בזכות השבת?

אשמח לקבל חומר בנושא. ותודה על כל התגובות המאלפות בכל נושא.

בפשטות תמיד הבנתי שכאשר הכלדיים אמרו לו - זה היה כבר אחרי שנגזר מן שמיא על יוסף שיזכה לעשירות מופלגה, וכדחזינן שכבר כינו אותו "יוסף מוקיר שבי".

Re: האם חכמת המזלות הורתה שעושרו של השכן תלך ליוסף מוקיר שבת?

פורסם: ג' יולי 26, 2016 1:11 pm
על ידי ש. ספראי
מתוך אגרתו הארוכה של רבי אברהם ב"ר חייא הנשיא שכתב לרבי יהודה ב"ר ברזילי הברצלוני (בעל ספר העיתים) על שאלה בכלדיים

- ההבדל בין חכמת הכוכבים לדברי הכלדיים
ומכל אשר קדמנו יתבאר שחכמת הכוכבים ראויה ללמוד אותה ולהחזיק בה. אלא מתוך שיכול לעלות בלב אדם שחכמת הכלדיים שהזהירו רבותינו מלשאול בה היא חכמת הכוכבים אשר דברנו בה (צד) [עד] עתה, אנו באים לחקור על ההפרש אשר ביניהם.
ונאמר שחכמת הכוכבים (כוחות) [נותנת] להודיע מן הדבר העתיד להיות כללו ואינה יכולה להודיע את פרטו ואת טביעות עינו וגופו ממש. אם היא מעידה שהאיש הזה יהיו לו שדות וכרמים אינה יכולה לומר שדה איש פלוני תהיה קנויה לך או כרם אשר במקום זה יהיה לך על תנאי ותקנה מלאכתם ואין בה כח להוסיף על זה ולא להיות על דרך אחרת, כי אינה רואה אלא כח המזל ועדותו אשר הוא מעיד בשמים ואינו רואה טביעות עינו בארץ, אבל רואה מינו וכללו, זה דבר ברור ומוחזק ביד כל אנשי יודעי החכמה הזאת. ודברי הכלדיים אינם כך, אבל הם מעידים על עצם דבר וגופו ממש כדאמרי' יוסף מוקיר שבי הוה ההוא גוי בשיבבותיה והוי נפישי נכסיה, אמרו ליה כלדאי כולהו נכסיך יוסף מוקיר שבי אכיל להו, שהודיעוהו שם האיש דאכיל לנכסיה ואין דרך חכמי המהלכות [כן], כי הם אלו היו יודעים שהגוי יאבדו נכסיו לא היו יודעים כי פלוני יאכלם כאשר אמרו הכלדיים מוקיר שבי אכיל להו, וכן הא דאמרינן [אמרו] כלדאי לאימיה דרב נחמן בריך גנבא יהא לא שבקתיה גלויי רישיה אינו דרך חכמי הכוכבים, כי הם היו יכולין לראות אם גנבא הוא, אבל לא היו יודעים אם כסוי הראש מועיל לו, ואין זה הוצאת דבר מתוך דבר אשר פירשנו אותו למעלה, שאין כסוי הראש תלוי בגניבה משום צד בעולם. וכן זה שאמרו כלדאי לר' עקיבא על ברתיה דטרקא לה חויא אינו דרך חכמת הכוכבים, כי אין כח בם להעיד על מקום המיתה אם הם רואים בשדה אין אומ' בשדה פלוני ולא בגן פלוני, ומשם אמרו שאין כח הכלדיים וכח חכמת הכוכבים שוה. ואמרו שמואל ואבלט הוו יתבי והווי אולי הנך אינשי לאגמא, אמר ליה אבלט האי אזיל ולא אתי, והענין הזה יכול להעיד עליו חכמת הכוכבים ולומר בדרך בשעה זו יארע לו כך וכך ומפני זה קראו אבלט בשמו מפני שהיה מחכמי מהלכות הכוכבים ולא אמ' עליו אמרי כלדאי כאשר אמרו בר' עקיבא ובאימיה דרב נחמן.
ונראה לנו שחכמת הכוכבים אינה מלאכת הכלדיים, אבל הכלדיים מעמיקים יותר ממנה ומפני זה נאמר שהכלדיים במלאכתם אשר הם חוקרים בה על העתיד להיות אינם נוהגים ממנהג חכמי הכוכבים בחקירתם על הענין הזה. ואם אנו מפרשים החכמות והמלאכות אשר הם תלויות במזלות ובכוכבים מה הם ועל כמה צד בני אדם מעיינים בחכמת הכוכבים ומתעסקים בה במלאכת צבא השמים ותראה משם מעשה הכלדיים אם היא תלויה בחכמות האלה אם לא.