פורום אוצר החכמה

סוטה ב: -

א"ר חנינא מסורא לא לימא איניש לאיתתיה בזמן הזה לא תיסתרי בהדי פלוני דילמא קי"ל כרבי יוסי בר' יהודה דאמר קינוי על פי עצמו ומיסתתרא וליכא האידנא מי סוטה למיבדקה וקאסר לה עילויה איסורא דלעולם

וכן הובא בראש' ונפסק להלכה, ולכאו' עיצה טובה קמ"ל שלא תיאסר עליו לחינם ויצטרך לגרשה.

אכן ז"ל אורחות חיים הלכות כתובות -

ומתקנת רבינו גרשום אסור לומר לאשה בינו לבינה אל תסתרי עם פלוני שמא תסתר ותהיה אסורה לו ולא יוכל לגרשה ויהיה עגון

ובנוס' מתוקן יותר (לכאו') מצינו בספר כלבו סימן פ (וכיו"ב בסמ"ק מ' קפט, וכנראה שהוא מקור הדבר) -

ולכך אל יאמר אדם לאשתו אפילו בינו לבינה אל תסתתרי עם פלוני שאם תסתר תהא אסורה לו ולא יוכל לגרשה מפני תקנת רבינו גרשום ויהיה עגון

וצ"ע הרי בזמן רבי חנינא מסורא לא היה חדר"ג, ואעפ"כ אמר האי דינא לא לימא איניש וכו'. וגם מה מוסיף כאן חדר"ג הרי אם תיאסר עליו יוכל לגרשה, (ואולי הכוונה ע"פ המבו' בד' הרמ"א אבהע"ז סי' קעח ס"ט עי"ש, וצ"ע, וע"ע או"ש אישות פכ"ד הכ"ה), ובפרט תמוה לש' הארחו"ח "ומתקנת רבינו גרשום וכו' ויהיה עגון".

לכאורה ללא תקנת רבינו גרשום גם אם משהו מונע ממנו לגרשה עדיין אינו עגון כי יכול לישא אשה נוספת אך לאחר תקנת רבינו גרשום כשנאסרה עליו ולא יכול לחיות אתה אם לא יוכל לגרשה יהי' עגון

נראה שכקושייתך יש להקשות גם על חידוש גדול של ר"א מעכו (ישורון לד, ניסן תשע"ו, עמ' צה ליד הע' 56) שהאיסור לישא שתי נשים שלא ברשות אשתו הוא מדינא דגמרא, וכתב: "נמצא שדברי רבנו גרשון הם דברי תורה". (אמנם צע"ג על ראייתו מהגמרא, יעוי"ש).

ירדן ירחו כתב:לכאורה ללא תקנת רבינו גרשום גם אם משהו מונע ממנו לגרשה עדיין אינו עגון כי יכול לישא אשה נוספת אך לאחר תקנת רבינו גרשום כשנאסרה עליו ולא יכול לחיות אתה אם לא יוכל לגרשה יהי' עגון

אבל למה להם להוסיף טעם על האי דינא דגמ' הנאמר קודם תקנת רבינו גרשום.

עדיאל ברויאר כתב:נראה שכקושייתך יש להקשות גם על חידוש גדול של ר"א מעכו (ישורון לד, ניסן תשע"ו, עמ' צה ליד הע' 56) שהאיסור לישא שתי נשים שלא ברשות אשתו הוא מדינא דגמרא, וכתב: "נמצא שדברי רבנו גרשון הם דברי תורה". (אמנם צע"ג על ראייתו מהגמרא, יעוי"ש).

ראיתי את דבריו שם - מפליא ביותר. אבל האם כיוונת בזה ליישב קושייתי דבאמת גם רב חנינא מסורא אמר את דינו משום שישנה בעיה כל שהי לישא ב' נשים? הרי לפי פשוטו אי"צ לזה כלל, ולא לימא איניש וכו' ויאסור אשתו עליו בחינם, גם אם לכתחי' נושאין ב' נשים.

עדיאל ברויאר כתב:נראה שכקושייתך יש להקשות גם על חידוש גדול של ר"א מעכו (ישורון לד, ניסן תשע"ו, עמ' צה ליד הע' 56) שהאיסור לישא שתי נשים שלא ברשות אשתו הוא מדינא דגמרא, וכתב: "נמצא שדברי רבנו גרשון הם דברי תורה". (אמנם צע"ג על ראייתו מהגמרא, יעוי"ש).

ראיתי את דבריו שם - מפליא ביותר. אבל האם כיוונת בזה ליישב קושייתי דבאמת גם רב חנינא מסורא אמר את דינו משום שישנה בעיה כל שהי לישא ב' נשים? הרי לפי פשוטו אי"צ לזה כלל, ולא לימא איניש וכו' ויאסור אשתו עליו בחינם, גם אם לכתחי' נושאין ב' נשים.[/quote]

לא התכוונתי לתרץ כן, אלא רק להוסיף מקור צדדי בנושא קרוב.

עושה חדשות כתב:

ירדן ירחו כתב:לכאורה ללא תקנת רבינו גרשום גם אם משהו מונע ממנו לגרשה עדיין אינו עגון כי יכול לישא אשה נוספת אך לאחר תקנת רבינו גרשום כשנאסרה עליו ולא יכול לחיות אתה אם לא יוכל לגרשה יהי' עגון

אבל למה להם להוסיף טעם על האי דינא דגמ' הנאמר קודם תקנת רבינו גרשום.

למה לא להוסיף? וכי באו לסתור דברי הגמ'?

גם זו לטובה כתב:

עושה חדשות כתב:

ירדן ירחו כתב:לכאורה ללא תקנת רבינו גרשום גם אם משהו מונע ממנו לגרשה עדיין אינו עגון כי יכול לישא אשה נוספת אך לאחר תקנת רבינו גרשום כשנאסרה עליו ולא יכול לחיות אתה אם לא יוכל לגרשה יהי' עגון

אבל למה להם להוסיף טעם על האי דינא דגמ' הנאמר קודם תקנת רבינו גרשום.

למה לא להוסיף? וכי באו לסתור דברי הגמ'?

כמדומני שזה מוזר. (היה מתאים לכת"ר להוסיף - הרי המקור של הוספה זו הוא הסמ"ק, ומטרת כתיבת חיבורו היתה בעבור המון העם, ולפיכך הוסיף עוד טעמים לשכנוע...)
ומ"מ לכאו' אינו מתכוין לחדר"ג של ב' נשים אלא על גירושין בע"כ של האשה.

עושה חדשות כתב:סוטה ב: -
(ואולי הכוונה ע"פ המבו' בד' הרמ"א אבהע"ז סי' קעח ס"ט עי"ש,

לא ברור שזה הכוונה?