פורום אוצר החכמה

ולפיכך יש לדעת שכל עיר מערי האומה הנוצרית שיש להם בה במה, רצוני לומר בית תפילתם, אשר הוא בית עבודה זרה בלא ספק, הרי זו העיר אין מותר לעבור בה בכוונה, וכל שכן לדור בה. אבל ה' מסרנו בידיהם עד שנדור בעריהם בעל כרחנו, לקיים ייעודו הרע "ועבדתם שם אלהים מעשה ידי אדם עץ ואבן". ואם זה הוא דין העיר, קל וחומר לדין בית עבודה זרה עצמו, שכמעט אסור להביט בו, וכל שכן לקרב אליו, וכל שכן להיכנס אליו.

חכם באשי כתב:כל הראשונים באירופה התגוררו בערים שהיו בהם כנסיות, ולפעמים שכונת היהודים היתה בסמיכות של ממש לכנסייה (לדוגמא, בשפיירא).

ירדן ירחו כתב:לא הצלחתי להיזכר היכן ראיתי אך זכור לי שהיו כאלו שלא רצו להתיישב בירושלים מפני ריבוי בתי הטומאה שיש שם כעת בזמן הגלות אולי מישהו יודע מקורות

בברכה המשולשת כתב:כידוע דעת הר"ן שגם איסלאם הוא ע"ז

מה שנכון נכון כתב:

בברכה המשולשת כתב:כידוע דעת הר"ן שגם איסלאם הוא ע"ז

כידוע שאין זו דעתו, וכבר נתבאר באשכול אחר.

מה שנכון נכון כתב:א. אם כך ההגינות מחייבת שלא לומר בסתמא זו דעת הר"ן.
ב. נתבאר שם שלא אמרה הצי"א מעולם. ולענין הגריש"א - שמועות בעלמא.
ג. נתבארו שם הדברים מתוך המפורש בר"ן גופו.

מה שנכון נכון כתב:נתבארה שם האמת ולא אכפול, ורק לענין דעת הגריש"א אף אם נאמין לשמועה מסתמא היה מדובר לענין להכנס למסגד, והטעות בהבנת הצי"א (שכתובים ועומדים לפנינו!) חוזרת גם לגביו. (או שאר טעויות אחרות המצויות גם באלו ששמעו ממנו ישירות, וכ"ש בכלי שני).

מה שנכון נכון כתב:

מה שנכון נכון כתב:נתבארה שם האמת ולא אכפול, ורק לענין דעת הגריש"א אף אם נאמין לשמועה מסתמא היה מדובר לענין להכנס למסגד, והטעות בהבנת הצי"א (שכתובים ועומדים לפנינו!) חוזרת גם לגביו. (או שאר טעויות אחרות המצויות גם באלו ששמעו ממנו ישירות, וכ"ש בכלי שני).

ראיתי כעת באבני ישפה ח"א ר"ס קנג בשם הריש"א שאין איסור להכנס למסגד.

מה שנכון נכון כתב:אבני ישפה.

'גאון אחד' אצלו הכונה לריש"א.

לייטנר כתב:דומני שהיו אדמו"רים שישבו מסיבה זו בת"א (ואולי כבר נזכר אי כאן בפורום).

לעומקו של דבר כתב:

לייטנר כתב:דומני שהיו אדמו"רים שישבו מסיבה זו בת"א (ואולי כבר נזכר אי כאן בפורום).

מהר"א מבעלזא.
וכידוע שמקובל בפי זקני ת"א שע"כ שמקום פלוני שיש שם כנסיה הוא כבר בגדר יפו.
(וכשאמר המהר"א כן למהרי"ץ דושינסקי הקפיד המהרי"ץ באמרו שהנסיון היום הוא אינו כנסיות אלא חילוניות וכו' ומבחינה זו כמובן ת"א גרועה יותר.)
וכמדומה שאכן אצל הציבור התקבל כמהרי"ץ ולא כמהר"א...

עושה חדשות כתב:פירוש המשנה לרמב"ם מסכת עבודה זרה פרק א -

ולפיכך יש לדעת שכל עיר מערי האומה הנוצרית שיש להם בה במה, רצוני לומר בית תפילתם, אשר הוא בית עבודה זרה בלא ספק, הרי זו העיר אין מותר לעבור בה בכוונה, וכל שכן לדור בה. אבל ה' מסרנו בידיהם עד שנדור בעריהם בעל כרחנו, לקיים ייעודו הרע "ועבדתם שם אלהים מעשה ידי אדם עץ ואבן". ואם זה הוא דין העיר, קל וחומר לדין בית עבודה זרה עצמו, שכמעט אסור להביט בו, וכל שכן לקרב אליו, וכל שכן להיכנס אליו.

והובאו הדברים בש"ך יורה דעה סימן קמט, עי"ש.

ולמעשה, מה הדין בירושלים חיפה וכו', באופן שאין לאדם הכרח לגור בעיר מסויימת והברירה בידו, האם מחוייב לבחור בערים אחרות?

ומה הכוונה "כמעט אסור"? והאם לקרב או להיכנס אליו זה ג"כ רק "כמעט"?

גם זו לטובה כתב:מה מקור האיסור, האם הר"מ המציא איסור חדש?
מה טעם האיסור?

עושה חדשות כתב:פירוש המשנה לרמב"ם מסכת עבודה זרה פרק א -

ולפיכך יש לדעת שכל עיר מערי האומה הנוצרית שיש להם בה במה, רצוני לומר בית תפילתם, אשר הוא בית עבודה זרה בלא ספק, הרי זו העיר אין מותר לעבור בה בכוונה, וכל שכן לדור בה. אבל ה' מסרנו בידיהם עד שנדור בעריהם בעל כרחנו, לקיים ייעודו הרע "ועבדתם שם אלהים מעשה ידי אדם עץ ואבן". ואם זה הוא דין העיר, קל וחומר לדין בית עבודה זרה עצמו, שכמעט אסור להביט בו, וכל שכן לקרב אליו, וכל שכן להיכנס אליו.

והובאו הדברים בש"ך יורה דעה סימן קמט, עי"ש.
ולמעשה, מה הדין בירושלים חיפה וכו', באופן שאין לאדם הכרח לגור בעיר מסויימת והברירה בידו, האם מחוייב לבחור בערים אחרות?
ומה הכוונה "כמעט אסור"? והאם לקרב או להיכנס אליו זה ג"כ רק "כמעט"?

בברכה המשולשת כתב:כידוע דעת הר"ן שגם איסלאם הוא ע"ז

מלבב כתב:

בברכה המשולשת כתב:כידוע דעת הר"ן שגם איסלאם הוא ע"ז

איפה הר"ן

וכתב עוד ז"ל והוי יודע שאמונת הישמעאלים, אף על פי שהם מייחדים [את השם], עבודה זרה גמורה חשיבא ליהרג ואל ישתמד, שהרי המודה באמונתם כופר בתורת משה שאינה אמת כמות שהיא בידינו וכל כיוצא בו ע"ז היא, ולא אמרו בשאר מצות יעבור ואל יהרג במתכוין להעביר אלא כשאומרין לו חלל שבת [לעבור על דתך, לא שיאמרו לו חלל שבת] כמודה שאין תו[רת]ך אמת ולא ציוה הקדוש ברוך הוא לשמור את השבת, כך שמעתי, ומיהו בר מכל דין היכא דבפרהסיא יהרג ואל יעבור, ע"כ לשון הרי"ט [= הריטב"א] ז"ל.

ומיהו בענין הישמעאלים, שאינם עובדין ע"ז כלל, אפשר לדון להתיר מגעם בהנאה... מורי רבינו.

שלא גזרו איסור הנאה בסתם יינם, אלא באותן שעובדין עבודה זרה, ושייך בהו יין נסך של תורה, אבל בגוים שאינן עובדי עבודה זרה, ולית בהו אלא משום חתנות, לא אסרוהו אלא בשתיה כשמנו ופתו, ולפי זה יין של ישמעאלים מותר בהנאה...

מלבב כתב:

בברכה המשולשת כתב:כידוע דעת הר"ן שגם איסלאם הוא ע"ז

איפה הר"ן

בברכה המשולשת כתב:

מלבב כתב:

בברכה המשולשת כתב:כידוע דעת הר"ן שגם איסלאם הוא ע"ז

איפה הר"ן

חידושי הר"ן, סנהדרין סא ע"ב, בד"ה יכול

יכול אפילו נעבד כהמן, [פירוש], שהשתחואה הותרה לאדם שכמותך, להשתחוות לפניו ולכבדו, אבל אם היא השתחות של אלהות, אע"פי שאינו עושהו אלוה ממש, אסורה היא, ולדעת אביי חייבין עליה מיתה, שהשתחויה של המן, השתחויה של אלהות היתה, וע"ז מסר מרדכי עצמו למיתה, ואף על גב דקי"ל כרבא דפטור, דאין חייבין עליה מיתה וחטאת, מ"מ מענין ע"א הוא, ואף על גב דפטור, אסור לעשות כן, דבע"א ובכל אביזרהא קי"ל בפ' בן סורר ומורה יהרג ואל יעבור. ולמדנו מכאן, שהקדשים של כותים, וגם המשוגע של הישמעאלי', אף על פי שאין טועין אחריהם לעשותן אלהות, הואיל ומשתחוים לפניהם השתחואה של אלהו', דין ע"א יש להן לכל דבר אסור של ע"א, שלא בהדור לבד הם משתחוים פניהם, שאין הדור למתים, אלא כענין עבודה של אלהות היא עבודתן:

וכן דעת הרמב"ן ז"ל, ולפי דרך זה כתב בשם הגאונים, דישמעאלים הללו דלא פלחו עבודת כוכבים, מגען מותר בהנאה אבל לא סתם יינן, ויש להקל עוד ולומר, דכל עובד כוכבים דקים לן ביה דלא פלח לעבודת כוכבים, יינו מותר בהנאה כגר תושב, וכי תימא והא גבי גר תושב בעינן שקבל עליו שבע מצות, ועלה קתני יינו כשמנו, דאלמא אי לא קבל עליו אף על גב דקים לן ביה דלא פלח לעבודת כוכבים יינו אסור בהנאה, לא תיקשי לך, דמשום להחיותו קתני שקבל עליו שבע מצות שקבלו עליהם בני נח דבלאו הכי אין אתה מצוה להחיותו וכדאמרי' בפרק השוכר כי תניא ההוא להחיותו, והאי דתני עלה דיינו כשמנו, לרבותא נקטיה, דאפילו גר תושב גמור יינו אסור בשתיה, אבל לעולם כל דקים לן ביה דלא פלח לעבודת כוכבים, יינו מותר בהנאה כגר תושב, וזהו דעת הרמב"ם ז"ל, שכך כתב בפרק י"א מהלכות מאכלות אסורות, וכן כל עובד כוכבים שאינו עובד עבודת כוכבים, כגון הישמעאלים (ועובדי כוכבים שאינם עובדי כוכבים), יינם אסור בשתיה ומותר בהנאה, וכן הורו כל הגאונים, אבל העובדים עבודת כוכבים, [הם] וסתם יינן אסור בהנאה, ע"כ:

[ומ"מ] לדעת הרמב"ם ז"ל, שדמה אלו הישמעאלים לגר תושב, נ"ל להלכה שמייחדין אצלן יין, ואין חוששין לספק מגען, אבל ודאי מגען מיהא אסור:

אבל על הדב"ס הנעשה בארצכם, יכול אני ללמד זכות, ולפוטרו מן הדין, שהרי הסכימו הגאונים, שישמעאלים, אין יינן אסור אלא בשתייה, ולא בהנאה כלל, כמו שכתב הר"מ ז"ל בפרק י"א מהלכותיו, לפי שאינם עובדי ע"ז, ואין ביינן חשש נסוך, נמצא שאינו נאסר אלא משום חתנות, וכיון שאין איסורו אלא משום בנותיהן, כל שאוכל אותו בדרך שאין בו משום חתנות, אפשר שהוא מותר, והדב"ס אין ספק שאין בו משום חתנות, דלא גרע מיין מבושל, דלית ביה משום חתנות, כדאיתא בפרק אין מעמידין...

ישמעאלים הללו, יש מי שאומר עליהם שאינם עובדי ע"ז, ודנים אותם כגר תושב, ואין מגעם אוסר בהנאה, ואף על פי שאמרו איזהו גר תושב, כל שקבל עליו שלא לעבוד ע"ז, וחכמים אומרים כל שקבל עליו שבע מצות, ובקבלה לפני שלשה חברים, ואלו אינם מקבלים עליהם כך, כבר אמרו כי תניא ההיא להחיותו, כלומר, שלא נצטוינו להחיותו מתורת אח אלא בדרך זה, אבל לאיסור יינו בהנאה, כל שאינו עובד ע"ז, לא היה בכלל המנין, ונמצא שלא היה אלא בכלל הגזרה הראשונה, שהיתה לאיסור שתיה משום בנותיהם, שמתחלה נאסר יין נסך מן התורה, ואח"כ אסרו סתם יינם בשתיה משום חתנות, ובית דין של אחריהם הוסיפו איסור הנאה לסתם יינם משום ודאי יינם, וזו לא נגזרה אלא לעובדי ע"ז, הא ראשונה, ומשום חתנות, כל שאתה אסור בחתנות שלו, אף על פי שאינו עובד ע"ז במשמע, ויש מן הגאונים שהקלו בהם, להורידם מדרגה אחת על שאר עממין, מה שבשאר עממין אסור בהנאה, באלו מותר בהנאה ואסור בשתיה, ומה שבשאר עממין מותר בהנאה, כגון מגע גוי שלא בכונה, מותר בשתיה, ומ"מ חכמי ספרד חולקין בה, שהרי מצינו בפרק ראשון שהוא מונה בכלל עבודות זרות גישרא שבערביא...

באמונתו כתב:

מלבב כתב:

בברכה המשולשת כתב:כידוע דעת הר"ן שגם איסלאם הוא ע"ז

איפה הר"ן

ראה חדושי הריטב"א בפסחים כה, ב:

וכתב עוד ז"ל והוי יודע שאמונת הישמעאלים, אף על פי שהם מייחדים [את השם], עבודה זרה גמורה חשיבא ליהרג ואל ישתמד, שהרי המודה באמונתם כופר בתורת משה שאינה אמת כמות שהיא בידינו וכל כיוצא בו ע"ז היא, ולא אמרו בשאר מצות יעבור ואל יהרג במתכוין להעביר אלא כשאומרין לו חלל שבת [לעבור על דתך, לא שיאמרו לו חלל שבת] כמודה שאין תו[רת]ך אמת ולא ציוה הקדוש ברוך הוא לשמור את השבת, כך שמעתי, ומיהו בר מכל דין היכא דבפרהסיא יהרג ואל יעבור, ע"כ לשון הרי"ט [= הריטב"א] ז"ל.

עיין גם שו"ת רדב"ז חלק ד סימן צב (אלף קסג).
רק יש להעיר מחדושי הריטב"א - עבודה זרה נז, א:

ומיהו בענין הישמעאלים, שאינם עובדין ע"ז כלל, אפשר לדון להתיר מגעם בהנאה... מורי רבינו.

ושם סד, ב:

שלא גזרו איסור הנאה בסתם יינם, אלא באותן שעובדין עבודה זרה, ושייך בהו יין נסך של תורה, אבל בגוים שאינן עובדי עבודה זרה, ולית בהו אלא משום חתנות, לא אסרוהו אלא בשתיה כשמנו ופתו, ולפי זה יין של ישמעאלים מותר בהנאה...

לעומקו של דבר כתב:

לייטנר כתב:דומני שהיו אדמו"רים שישבו מסיבה זו בת"א (ואולי כבר נזכר אי כאן בפורום).

מהר"א מבעלזא.
וכידוע שמקובל בפי זקני ת"א שע"כ שמקום פלוני שיש שם כנסיה הוא כבר בגדר יפו.
(וכשאמר המהר"א כן למהרי"ץ דושינסקי הקפיד המהרי"ץ באמרו שהנסיון היום הוא אינו כנסיות אלא חילוניות וכו' ומבחינה זו כמובן ת"א גרועה יותר.)
וכמדומה שאכן אצל הציבור התקבל כמהרי"ץ ולא כמהר"א...