פורום אוצר החכמה

מדוע לא ראיתי שאנשים כורעים כשאומרים "ואנחנו כורעים" ...רק משחין הראש והגוף?

אולי בגלל המהריל ורבינו יונה שכתבו לא לכרוע במקום שלא קבעו חכמים,
מטה משה,
כשאומר כי לך תכרע כל ברך וכן בויכרעו ויפולו
וכן כתב המהרי״ל וכן כתב הר״ר יונה בפרק
אין עומדין שאין לכרוע רק במקום שתקנו חכמים.
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... &pgnum=118

אדרבה, משם משמע שרק באלו לא כורע, משא"כ ב"ואנחנו כורעים וכו' ".

אכן חשבתי כמוך ,אבל מתי תיקנו חכמים לכרוע בואנחנו כורעים דתפילת חול?[ואפילו ביום הכיפורים]

מה הכוונה מתי?

מתי תיקנו לכרוע בברכת מגן אברהם?

ברכות (לד ע"א): "תנו רבנן: אלו ברכות שאדם שוחה בהן: באבות תחלה וסוף, בהודאה תחלה וסוף, ואם בא לשוח בסוף כל ברכה וברכה ובתחלת כל ברכה וברכה – מלמדין אותו שלא ישחה".

איך נהגו העולם בתפילת מוסף בלחש בר"ה? האם כורעים ומשתחוין כמו בעלינו לשבח בשאר ימות השנה, או כיון שזה באמצע העמידה רק עושים "הרכנת הראש" (כלשון הפסקי תשובות הל' ימים נוראים).

תפוס לשון אחרון

שמואל דוד כתב:תפוס לשון אחרון

יש בזה מקורות? בדר"כ לא כתוב כלום על "עלינו" במחזורים שיש בהם הוראות מה לעשות.

הגר"ש דבליצקי זצ"ל, כתב (במחזור המבואר) לכרוע פחות מהכריעות המחויבות.