פורום אוצר החכמה

במדרש מוזכר שהתקשה משה רבנו, במעשה המנורה, בקידוש החודש, ובבהמה טהורה [ושרצים].
מי מתייחס לקשר בין הדברים הללו?

נתקשה במחצית השקל

ביליצר כתב:נתקשה במחצית השקל

היכן?

רשי על התורה ,,הראה לו מין מטבע של אש ,
כל מקום שכתבו כזה יתנו [שקלים] וזה מעשה המנורה וכו, מלמד שנתקשה ,
הלשון קושי מופיע בזוהר ובפירוש על המדרש תנחומא זית רענן ,מלמד שנתקשה משה,

ביליצר כתב:רשי על התורה ,,הראה לו מין מטבע של אש ,
כל מקום שכתבו כזה יתנו [שקלים] וזה מעשה המנורה וכו, מלמד שנתקשה ,
הלשון קושי מופיע בזוהר ובפירוש על המדרש תנחומא זית רענן ,מלמד שנתקשה משה,

:)
חשבתי שאתה מתכוין בספר מחצית השקל התקשה במה שאני שואל....
כן יודע, אך בתוספות כתוב שלא התקשה בזה, וכך משמע במדרש רבה פרשת בהעלותך שלא הזכירו כן.

במדבר רבה (וילנא) פרשת בהעלותך פרשה טו

שנתקשה משה במעשה המנורה יותר מכל כלי המשכן עד שהראהו הקדוש ברוך הוא באצבע וכן בפרסות בהמה טמאה וטהורה שנא' (ויקרא יא) זאת החיה אשר תאכלו את זה לא תאכלו הראהו באצבע וכן בירח החדש הזה לכם וכן במנורה (במדבר ח) וזה מעשה המנורה מקשה זהב

תוספות מסכת חולין דף מב עמוד א

ולא חשיב נמי הא דאמר במדרש כמין מטבע אש הראה הקדוש ברוך הוא למשה דכתיב זה יתנו שמא לא חשיב אלא מידי דנתקשה אבל הני אף על פי שהראהו לא נתקשה בהן אלא שתמה על הדבר מה יוכל אדם ליתן כופר נפשו הראהו הקדוש ברוך הוא להבחין היטב ולהודיע לישראל וכן הכא להראות לישראל איזו היא אסורה ואיזו היא מותרת.

עיין תוספות מנחות כט שכתב בדיוק להיפך

בכלל קשה להבין במה נתקשה, הרי עשו אח"כ כמה וכמה מנורות ולא היו שום קושי, וכאן אפי' אהרי שראה מנורה של אש עדיין נתקשה?

צדיק613 כתב:בכלל קשה להבין במה נתקשה, הרי עשו אח"כ כמה וכמה מנורות ולא היו שום קושי, וכאן אפי' אהרי שראה מנורה של אש עדיין נתקשה?

עץ יוסף. שנתקשה משה המלאכה עצמה היתה קשה. ונעשה מעצמה ע"י נס אלוהי. וכן נתקשה משה לדעת סוד עשייתה. שיהיה מכוון ע"י מעשיו להוריד השפע ע"י זה. עד שהראהו באצבע שגלה לו בנבואה ענינה הגדולה

האם נמצא ביאור מהו הקושי שהיה למרע"ה במטבע?

שוב התקשתי בזה ולא זכרתי שבעבר התקשתי בזה [על אף שהיה ברור לי שכבר התקשתי בזה כמה פעמים, רק לא זכרתי שהעלתי את זה כאן]
והנה חיפוש בגוגל הביא אותי לכאן.

עתה מצאתי.
פירוש מהרז"ו שמות טו כח: 'איך יהיה בקי בהם ביערים ובאגמים ומקומות בקצה הישוב ובריה שבאש'.

ובקשר למחצית השקל, שמעתי גם בשיעור מוקלט מר' משה שפירא, ולהבדיל בין חיים לחיים, בשיעור בבית כנסת מהרב אברהם רובין [מההכשר] דברים דומים בנוסחאות שונות.

ואכתוב את הניסוח של הרב רובין, אינני זוכר בשם מי.
היה קשה למשה כיצד חופן דולרים סרוחים יכולים לכפר על ישראל.

ר' משה האריך לבאר שהענין הוא, שיהיה ערך בעולם, שכל עולם הערכים הגשמי נוצר על ידי הכסף, ורק במצוה זו מוכרח להיות כסף. כי המציאות יכולה להתסדר באופן פרמטיבי ללא כסף. ויש להאריך בזה ולא כאן מקומו.

יאיר1 כתב:
ואכתוב את הניסוח של הרב רובין, אינני זוכר בשם מי.
היה קשה למשה כיצד חופן דולרים סרוחים יכולים לכפר על ישראל.

זה אומרים התוס' בחולין מב.

בגור אריה כאן בפרשה האריך בזה.

צדיק613 כתב:בכלל קשה להבין במה נתקשה.

קשיוּת זו עתיד אליהו לפרשה.
ובכלל זה עתיד הוא לפרש את שהביא רש"י ממדרש תנחומא:

'תֵּיעָשֶׂה הַמְּנוֹרָה' – מֵאֵלֶיהָ. לְפִי שֶׁהָיָה משֶׁה מִתְקַשֶּׁה בָּהּ, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: הַשְׁלֵךְ אֶת הַכִּכָּר לָאוּר וְהִיא נַעֲשֵׂית מֵאֵלֶיהָ, לְכָךְ לֹא נִכְתַּב 'תַּעֲשֶׂה'.

שהרי הדברים סותרים דברי תורה, שנאמר: 'וַיַּעַשׂ (בצלאל) אֶת הַמְּנֹרָה זָהָב טָהוֹר, מִקְשָׁה עָשָׂה אֶת הַמְּנֹרָה. כִּכָּר זָהָב טָהוֹר עָשָׂה אֹתָהּ וְאֵת כָּל כֵּלֶיהָ'.

ראיתי בשם הגר"א ששלושת דברים אלו הם ראשי תיבות וסופי תיבות מש"ה.

וחשבתי לעצמי הרי בזה הוא נתקשה והקב"ה הראה לו ולא הצליח להשיג בעצמו, א"כ למה נרמזו אלו כקשורים בשמו יותר מכל התורה.
ואת"ל שהגר"א התכווין לומר סתם "וערטי"ל" לק"מ.

אבל במחשבה שניה התבאר לי, דניתן להניח שבהרבה הלכות התיגע משה רבינו להבין, ובכולם חוץ מאלו הבין. ורק באלו התיגע עד כלות יכולתו ולא הצליח ונזקק השי"ת להראותו.
ואם כך הן הדברים, מוכח שבאלו היתה שיא יגיעתו של משה רבינו בתורה. ושפיר דוקא ובעיקר הם אלו שקשורים חזק ברמיזת שמו.
כי עיקר התורה דיליה הוא בעמלו ולא במה שהצליח להשיג. אה"נ ההצלחה יכולה להיות גם ע"י גילוי שמימי ולא זה מה שמרומז כאן כעיקר.



[מענין לענין ובאותו ענין, כעי"ז כתוב שמשה רבינו הקים את המשכן ויש מקום לשאול הרי לא הצליח ורק ניסה והקב"ה הקימו בנס? אלא הוא עשה המקסימום שלו ולכן נקרא על שמו. וכבר אמרו עוד כעי"ז שאין תפקידנו אלא "טאהן" ולא "אופטאהן"].

הוה אמינא כתב: . . מוכח שבאלו היתה שיא יגיעתו של משה רבינו בתורה. ושפיר דוקא ובעיקר הם אלו שקשורים חזק ברמיזת שמו.
כי עיקר התורה דיליה הוא בעמלו ולא במה שהצליח להשיג. אה"נ ההצלחה יכולה להיות גם ע"י גילוי שמימי ולא זה מה שמרומז כאן כעיקר . .

א"י מקור הדברים, אך אם נאמנים הם - לפענ"ד הייתי מבאר באו"א קצת:
מכאן ראי', שגם אם בפועל לא הצליח להשיג ע"י יגיעתו (אלא בגילוי שמיימי, או שלא זכה לזה ונשאר באי-הידיעה), 'מעלה עליו הכתוב' שהשיגם [וכעין מארז"ל על שחישב לעשות מצוה ונאנס ולא עשאה].
והוא מעין סוף דברי כת"ר, אלא שהגדירם כ'מענין לענין'.

מקור הדברים: בספר פנינים משולחן הגר"א פרשת בא עה"פ החדש הזה לכם, בשם ספר אמונה והשגחה בשם ספר הדרת קודש, ושם בשולי הגליון הערת הגרח"ק שליט"א אולי הש' אינו "שקלים" אלא "שרצים" וע"פ הגמ' במנחות כט א.
וכך וגם כך עולה הר"ת והס"ת אותו דבר.

אוהב עמו כתב:האם נמצא ביאור מהו הקושי שהיה למרע"ה במטבע?

נתבאר בארוכה בלקוטי שיחות חלק ט"ז שיחה א' לפרשת תשא
מצורף בתרגום ללה"ק