פורום אוצר החכמה

שלום.
מהי משמעות השם דוד? (ואם הוא מלשון דודים -אהובים - איך הפך לדויד בחיריק?)
האם יש בחז"ל מדרש שמו כמו שמצאנו לגבי שמות אחרים? (אברהם, יעקב, ישראל, רות וכו' וכו')
אשמח לכל מקור בנושא.

תודה רבה

סביר שפירוש השם דוד קשור לאהוב (השווה לדמיון לשם 'ידידיה': "ותלד בן ... וה' אהבו. וישלח ביד נתן הנביא ויקרא שמו ידידיה").
המעבר בין האות ו' מתנועה לעיצור (דוִד-דוֹד), דומה לשימוש ב'עדותיך'-'עדוותיך' (ודומה לכך החילוף בין 'בת שבע' ל'בת שוע' בדברי הימים.

אגב, באנצמ"ק יש מי שהביא ששם זה היה במארי התואר למצביא היה דומה ל'דוד'.

אגב, משהו יש לו מושג אם נכתב באיזה מקום אילו שמות נכנסנו בזמן התנאים והאמו' ואלו לא, והלא שמות יצחק יעקב [וישמעאל אפי'] כן, ולעומת כן שם אברהם וכמובן משה לא היו שכיחים כלל עד זמן הגאו', אולי מפני שחיפשו שימות עם תוכן וישמעאל יש לו תוכן בשפתינו יותר מאברהם ואפי' משה, שרק נקראים ע"ש הגדול, אבל אין לו תוכן של ישמע הקל או יצחק שיש בו רמז להשגחה וכדו', ואכתי צ"ע ותלמוד.

לייטנר כתב:סביר שפירוש השם דוד קשור לאהוב (השווה לדמיון לשם 'ידידיה': "ותלד בן ... וה' אהבו. וישלח ביד נתן הנביא ויקרא שמו ידידיה").[/size]

זה נאמר על שלמה בנו של דוד.

יש באמתחתי כמה רמזים על שמו של דוד, מפי גדולי הפרשנים:

א.
שם בפסוק ויקרא שמו ידידיה (שמואל ב יב כד), כתב החיד"א בחומת אנך:
ויקרא את שמו שלמה וה' אהבו. לפי מ"ש בזהר הקדוש דוד היה צדיק י"ד, והוא מספר שמו (דוד = 14), ושלמה היה ט"ו, ובימיו סיהרא באשלמותא, וזהו שלמה.

צדיק י"ד, היינו שדוד היה דור הי"ד מאברהם אבינו. (אברהם, יצחק, יעקב, יהודה, פרץ, חצרון, רם, עמינדב, נחשון, שלמה, בועז, עובד, ישי, דוד)

המשך יבא.

ב.
בבעל הטורים פר' וישב, (לח כט) עה"כ מה פרצת עליך פרץ, "רמז שהמלך פורץ גדר לעשות לו דרך ואין ממחין בידו. פרץ. בא"ת ב"ש עולה י"ד, והוא בגימטריא דוד.

ג.
החיד"א בחומת אנך (שמואל א טו יב) מבאר הכתוב ויוגד לשאול לאמר בא שאול הכרמלה והנה מציב לו "יד" ויסוב ויעבור וירד הגלגל, כי שאול לא הרג את אגג מלך עמלק, שדן ק"ו מעגלה ערופה שלא כדין ובכך עבר את דבר ה', ופירש תלמיד רבינו הרשב"א ז"ל שחשב שאול כי כבר קיים מצות הי"ד, כי יד על כס יה [שהיא מלחמת עמלק], א"נ דשאול עיכב מחיית עמלק עד שיבא משיח שיהיה בי"ד ניסן, או ששאול גרם צרת המן והתחילו ישראל בתענית ביום י"ד בניסן, או כי המ"ן במספר קטן בגימטריא י"ד, והוא גרם שיבא המן לצער ישראל, ושאול גרם לכל הצרה ההיא, ודוד תיקן זאת המדה, על כן שמו גימ' י"ד, שתיקן כל זאת.

ד.
עוד כתב החיד"א שם, שכתב האריז"ל בליקוטי תורה עה"פ ודוד מנגן בי"ד, דיש לו י"ד עתים טובות. ולפי זה אפשר לרמוז דלכך נקרא דוד גימט' י"ד.

ה.
במקום אחר מביא החיד"א (שמואל א יט ט), מתיקוני זוה"ק, ודוד מנגן בי"ד, סתרי תורה. [ואולי יש בזה רמז בשמו שבגימ' י"ד כנ"ל]

ו.
הגר"א בספרו קול אליהו על תהלים (לא טז) פירש הכתוב בידך עתותי הצילני מיד אויבי ומרודפי, עפימ"ד במדרש, שכל ימי דוד היה לו י"ד טובות וי"ד רעות, וזהו שכוון שלמה ע"ה בכ"ח עתים שבקהלת י"ד לטובה וי"ד לרעה, ודוד בסיהרא כידוע, והענין כי י"ד דורות מאברהם עד דוד, ואז נתעלו הדורות, וי"ד דורות שממנו עד צדקיהו היה הלוך וחסור, ולכן דוד בגימטריא י"ד, שהוא מרומז נגד הלבנה במילואה, והיה לו עתים שונים, וזהו בידך עתותי הצילני מי"ד אויבי ומרודפי.

ז.
כמה פנינים מס' בניהו בן יהוידע בביאור שמו של דוד שבגימ' י"ד.

בפסחים דף ב' ע"א, פירש מאמר דוד המלך ע"ה (תהלים קלט יא) ולילה אור בעדני, ואמרו בגמרא הכי קאמר דוד עולם הזה שהוא דומה ללילה אור בעדני, נמצא דוד המלך ע"ה מצפה היה לאור להתחבר עמו. ולכך אמר דוד (שם כג ה) דשנת בשמן ראשי כוסי רויה, ואמר אביי שמע מינה כסא דברכתא דדויד לעתיד מחזיק רכ"א לוגין, רויה בגימטריא הכי הוי, ויש סוד עמוק ברכ"א לוגין הנזכר שהוא מספר אר"ך אורות, והיינו דוד מספרו י"ד, ועם מספר אור עולה רכ"א, לכך אמר אור בעדני שהוא מצפה לאור.

ח.
במס' תענית (דף כ"ט ע"א) כתב בבן יהוידע, דבחורבן ביהמ"ק אשתכח דהוה כתיב אנת צבית לחרובי ביתא וידך אשלימת ליה, מה שנעשית הנקמה בסמל בקטיעת ידו ולא באבר אחר, שנקטעה ידו של הסמל בזכות דוד המלך ע"ה שמספר שמו י"ד, שבזכותו תהיה פליטה בכותל המערבי, ולזה אמר לקמן יצאה כעין פסת יד.

ח.
במס' קידושין (דף ב' ע"ב) כתב בבן יהוידע,
דרכו של איש לעשות מלחמה ואין דרכה של אשה. דהנה היתר הנשים דעמון ומואב, לדעת רבי שמעון דדריש טעמא דקרא, על דבר אשר לא קדמו אתכם, איש דרכו לקדם ואין אשה דרכה לקדם [יבמות ע"ג ע"א], אין נסמך טעם זה על פסוק [תהלים מ"ה י"ד] כל כבודה בת מלך פנימה, דיש לומר זה לא נאמר אלא בישראל, אבל באומות העולם, גם אשה דרכה לקדם, והוא הדין לענין מלחמה, אך טעם זה נסמך על פסוק בדרך אחד יצאו, דאיירי באומות העולם, ונקיט לשון זכר אחד ולא אחת, ובזה הותרו שתי נשים רות המואביה ונעמה העמונית.
וזהו רמז הכתוב [קהלת ד ט] טובים השנים מן האחד, היינו השנים שהם רות ונעמה, מן האחד, מן פסוק של אחד דכתיב בדרך אחד לשון זכר, ולפי זה לדעת רבי שמעון ההיתר הוא מן אות ד' דאחד, דלא כתיב אחת בתי"ו, ולדעת רבי יהודה הוא מן אות יו"ד דעמוני ודמואבי, ובזה יובן רמז הכתוב [שמואל א יט ט] ודוד מנגן ביד, רצה לומר באותיות י"ד, שהם יוד דמואבי, ודלת דאחד אשר בפסוק בדרך אחד יצאו, ולכן מספר שם דוד הוא י"ד. ולכן נכתב בדברי הימים דויד ביוד, שיש בשמו אותיות יד, ועל זה התפלל עשה עמי אות לטובה ויראו שונאי ויבושו [תהלים פו יז].

ז.
בספה"ק קדושת לוי (למס' אבות) כתב:
הנה דוד הוא דור י"ד מהאבות, וגם דוד מספרו י"ד. וזהו הרמז כי יד על כס י"ה (שמות יז טז), כי דוד הוא שאמר ואנחנו נברך י"ה מעתה כו' (תהלים קטו יח), כי דוד הוא יעשה מלחמת עמלק.

כן יהי רצון, הרחמן יזכנו לזה בקרוב.

קושר כתרים כתב:

לייטנר כתב:סביר שפירוש השם דוד קשור לאהוב (השווה לדמיון לשם 'ידידיה': "ותלד בן ... וה' אהבו. וישלח ביד נתן הנביא ויקרא שמו ידידיה").[/size]

זה נאמר על שלמה בנו של דוד.

אה, טוב שחידשת.

פרי יהושע כתב:אגב, משהו יש לו מושג אם נכתב באיזה מקום אילו שמות נכנסנו בזמן התנאים והאמו' ואלו לא, והלא שמות יצחק יעקב [וישמעאל אפי'] כן, ולעומת כן שם אברהם וכמובן משה לא היו שכיחים כלל עד זמן הגאו', אולי מפני שחיפשו שימות עם תוכן וישמעאל יש לו תוכן בשפתינו יותר מאברהם ואפי' משה, שרק נקראים ע"ש הגדול, אבל אין לו תוכן של ישמע הקל או יצחק שיש בו רמז להשגחה וכדו', ואכתי צ"ע ותלמוד.

בצעירותי סיפרו לי שנכתב על כך מחקר אוניברסיטאי, אך אינני זוכר אם דובר על תזה או על דוקטורט.

כל הרמזים הנ"ל היו מתאימים גם אם היה שמו זהב

לייטנר כתב:

פרי יהושע כתב:אגב, משהו יש לו מושג אם נכתב באיזה מקום אילו שמות נכנסנו בזמן התנאים והאמו' ואלו לא, והלא שמות יצחק יעקב [וישמעאל אפי'] כן, ולעומת כן שם אברהם וכמובן משה לא היו שכיחים כלל עד זמן הגאו', אולי מפני שחיפשו שימות עם תוכן וישמעאל יש לו תוכן בשפתינו יותר מאברהם ואפי' משה, שרק נקראים ע"ש הגדול, אבל אין לו תוכן של ישמע הקל או יצחק שיש בו רמז להשגחה וכדו', ואכתי צ"ע ותלמוד.

בצעירותי סיפרו לי שנכתב על כך מחקר אוניברסיטאי, אך אינני זוכר אם דובר על תזה או על דוקטורט.

בזמנו היה על זה (חקר השמות היהודיים) כתב עת, ואחד מהמאמרים שבו עסק בנושא זה

להאיר:

אות דל''ת - רומזת לדלות ושפלות
ואות גימ''ל - פותחת את המלה גאוה

וכך התנגד ''דואג'' ל''דוד''

ו''גוג'' ומגוג קמים על משיח בן דוד

וכמבואר כל זה בספרי אמת,
ואכמ''ל.

בברכה המשולשת כתב:

לייטנר כתב:

פרי יהושע כתב:אגב, משהו יש לו מושג אם נכתב באיזה מקום אילו שמות נכנסנו בזמן התנאים והאמו' ואלו לא, והלא שמות יצחק יעקב [וישמעאל אפי'] כן, ולעומת כן שם אברהם וכמובן משה לא היו שכיחים כלל עד זמן הגאו', אולי מפני שחיפשו שימות עם תוכן וישמעאל יש לו תוכן בשפתינו יותר מאברהם ואפי' משה, שרק נקראים ע"ש הגדול, אבל אין לו תוכן של ישמע הקל או יצחק שיש בו רמז להשגחה וכדו', ואכתי צ"ע ותלמוד.

בצעירותי סיפרו לי שנכתב על כך מחקר אוניברסיטאי, אך אינני זוכר אם דובר על תזה או על דוקטורט.

בזמנו היה על זה (חקר השמות היהודיים) כתב עת, ואחד מהמאמרים שבו עסק בנושא זה

אני מניח שכוונתך ל'ואלה שמות' בעריכת אהרן דמסקי.

לייטנר כתב: אני מניח שכוונתך ל'ואלה שמות' בעריכת אהרן דמסקי.

אכן כן, ייש"כ.

ידוע לאי מי מחו"ר על קפידה בנתינת שם לתינוק 'דוד' לבד, ושצריך להוסיף עוד שם?

ידוע על הרבה מגדולי ישראל שנתנו לבניהם את השם דוד בלא עוד שם כגון רבי אברהם בן הרמב"ם (או בנו, איני זוכר בדיוק),רבי מרדכי מטשערנוביל, הבני יששכר ועוד רבים