פורום אוצר החכמה

?

כן, כל זמן שאין נפ"מ להלכה. עי' תפא"י ריש ב"מ.

היה כאן אשכול ישן בנוגע לספר 'פשוטה של משנה'.

השאלה היותר חזקה היא בשביל מה זה טוב ומה זה מועיל?

תשח"ח לה"פלתי" על המקור הנכבד.
אח"כ מצאתי שבתוי"ט נזיר פ"ה מ"ה כתב ג"כ להתיר, אם אינו סותר דין מהגמ'.
ולהרב הצעיר שיחי', על מה הקצף? תורה היא וללמוד אני צריך, וכשם שרבו מפרשי הפשט במקרא, ואין איש שישאל "בשביל מה זה טוב ומה זה מועיל", שכך היא דרכה של תורה, ופשוט.

הכל כבר נתברר באשכול אליו הפנה הרב חד"ב שליט"א, רק יש להעיר שרבים חלקו על התוי"ט ורבים הסכימו עמו

עי' תוס' (סוכה כד. ד"ה רבי) דאשכחן טובא שאין הגמרא חושב עיקר טעם, אותו טעם המפורש במשנה.

האם ידוע למי אם בעלי הכללים דברו בדעת שאר הראשונים בזה?

ברמב"ן מכות (יג, ב ד"ה ולהך לישנא) קשיא לי' מאי טעמא קאמר רבי אבהו טעמא דרבי עקיבא משום גז"ש, א"נ משום רשעה המסורה לבי"ד, ור"ע גופיה נקט טעמא משום שאם עשו תשובה ב"ד של מעלה מוחלין להם. משמע דלא ס"ל כתוס' סוכה הנ"ל.
ואף דהרמב"ן מיירי בברייתא ולא במשנה, לכאו' לא שנא.

viewtopic.php?f=19&t=39001&p=443880&hilit=%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA+%D7%A4%D7%A9%D7%98#p443880
יחסית בתחילת העמוד שם, דברים בשם ר"י מאיר ודיון ע"ז בהמשך

לכאו' הדיון לא קשור לאו"ה

עיין מהרש"ל סנהדרין נ"ב ב' ד"ה טעה בדרב מתנא

י. אברהם כתב:ברמב"ן מכות משמע דלא ס"ל כתוס' סוכה הנ"ל.

שם בא רבי עקיבא לנמק מה טעם מודה הוא לרבי ישמעאל בחייבי כריתות (בעוד שהוא חולק עליו בחייבי מיתות ב"ד), ובכגון דא אין שייך לומר שאין הנימוק עיקר טעמו.

ראיתי פעם, שהרמב"ם רגיל לפסוק כהירושלמי משום שהוא מפרש את המשנה בדרך פשוטה יותר מהבבלי. וצ"ע.

תלמיד-חכמים כתב:ראיתי פעם, שהרמב"ם רגיל לפסוק כהירושלמי משום שהוא מפרש את המשנה בדרך פשוטה יותר מהבבלי. וצ"ע.

ודאי שהב"י חולק על זה, אם יש מקור לאמירה זו.

הערה כללית: בדרך כלל שייך ב' טעמים\מניעים לפרש משנה שלא כפירוש הגמ', וההבדל כרחוק מזרח ממערב.
א' כפי הטעם שנמסר מבית מדרשו של רבנו הגר"א, כי כמו שיש כמה וכמה פנים לפסוקים, כך יש כמה פירושים למשניות, שגם בהם שייך פרד"ס. (אגב, ראיתי ס' מעשה רקח לגדול בזמנו הגר"א רקח ז"ל שמפרש את המשניות בדרך סוד.) א"כ, שייך לעשות כן להגדיל תורה ולהאדירה.
ב' דרך מחקר. וכל המונח בזה.

חגי פאהן כתב:

תלמיד-חכמים כתב:ראיתי פעם, שהרמב"ם רגיל לפסוק כהירושלמי משום שהוא מפרש את המשנה בדרך פשוטה יותר מהבבלי. וצ"ע.

ודאי שהב"י חולק על זה, אם יש מקור לאמירה זו.

שו"ת מהרי"ק סי' ק':
"דבר ידוע שרבינו משה רגיל לפסוק על פי הירושלמי יותר מכל הפוסקים הידועים אצלינו ואפי' במקום שאין תלמודינו מוכיח כדברי הירושלמי לפעמים יפסוק כמותן היכא שתלמודינו מעמיד משנה או ברייתא בשינוי דחיקא והירושלמי מפרשא בפשטא תופס לו שיטת הירושלמי".