פורום אוצר החכמה

צעיר_התלמידים כתב:וידים. וגם אהלות נפ"מ לטומאת מת.

הרוצה להחכים כתב:שמעתי ממורה הוראה שלשלשה עניינים אקטואליים צריכים לדעת את מסכת כלים על בוריה: טהרת כתמים, הכשר מקוואות וסיכוך סוכה.
אם כן אפשר לצרף גם את מסכת כלים.

מבני עליה כתב:וחלה כמובן?
וראה בהקדמת המאירי למסכת זו.

מבני עליה כתב:וחלה כמובן?

עזריאל ברגר כתב:

צעיר_התלמידים כתב:וידים. וגם אהלות נפ"מ לטומאת מת.

אה"נ.

עזריאל ברגר כתב:רגילים לומר שאין בבלי על טהרות - כי אינם נוהגות בימינו.
אבל כפי שיש בבלי על נדה - שחלק עיקרי ממנה נוהג בימינו, כך הייתי מצפה לראות בבלי על מקוואות - שג"כ נוהגים בימינו לטבילת נדה וכלים וגרים!

שאלתי את מורי: מגופה דמשנה דמייתי אגב גררא בשמעתין, מי שייך למיתני גופא כדגרסינן במימרות האמוראים ואמר לי רבי: משום דהך משנה מן הטהרות, שאין מהם שום גמרא בעולם, ולא מפורשת כשאר המשניות - לפיכך נוהג התלמוד לומר גופא כדי לפרש.

וכך עשו חכמי ארץ ישראל, כלומר מה שעשה רב אשי, וחברו התלמוד בירושלמי, ומחברו הוא ר' יוחנן. ונמצא מהירושלמי חמשה סדרים שלמים, אבל סדר טהרות לא נמצא עליו תלמוד כלל לא בבלי ולא ירושלמי אלא מסכת נדה בלבד כמו שאמרנו. אבל אפשר לאדם לפרש אותו הסדר אחרי קושי גדול ויגיעה רבה ולהיעזר בתוספתא והבריתות. ולקוט ההלכות שהובאו ממנו בכל התלמוד, והוצאת כללי המסכתות ועניניהם מאותם ההלכות, כמו שתראה בפירושנו לאותו סדר אם ירצה השם.

אפשר לומר אולי בימים הראשונים שהיה גמרא לטהרות תירצו זאת המשנה בגמרא הכי ומצד אחר, וטהרות היום בעוונותינו היא מאוד יקרות...

פי' גאון וכן ערוך שמצאו תלמוד כלים בארץ רומא ופירשו וכו'.

סליחות כתב:

עזריאל ברגר כתב:רגילים לומר שאין בבלי על טהרות - כי אינם נוהגות בימינו.
אבל כפי שיש בבלי על נדה - שחלק עיקרי ממנה נוהג בימינו, כך הייתי מצפה לראות בבלי על מקוואות - שג"כ נוהגים בימינו לטבילת נדה וכלים וגרים!

אם יש בשאלתך הנחה שלא חובר תלמוד על סדר טהרות, השאלה היא מניין שלא חיברו תלמוד על כך ונעלם?
ההנחה הפשוטה הזאת ניתנת לערעור קצת, הנה קצת מקורות שמצאתי:
....
כמו כן הוא כותב "שו"ר בקובץ אור ישראל חו' טז ע' קסב מהקדמה לספר "החיים" (מהר"י בן יעקב הבבלי בתקופת הרמב"ם): נראה אשר מנעם מזה (לכתוב הגמרא לכ"ו מסכתות) כי רוב הלכותיהן נתבארו בל"ה מסכתות, אשר רשמו עליהן את התלמוד. הלא תראה שמסכת תמיד רשמו גמרא על שלושה פרקים ממנה בלבד ונשארו שלשה פרקים בלא תלמוד, הואיל ונתבארו בכיפורים [מסכת יומא] וברכות וזולתן".
אולי זה יכול לתרץ למה אין גמ' על מקוואות, בהנחה שמלכתחילה לא חובר.

רב ייבי כתב:אולי אפשר לומר, לדעת הגאונים והראשונים דס"ל שזבה צריכה מים חיים, ומשכך גם נדה בזמנינו דהחמירו עליה חומרא דר"ז - להיות בנותינו כזביות בעת נידתן, גם היא צריכה מים חיים, א"כ הרי רוב הל' מקוואות נוגע למקוה של מ' סאה ולא למעין, פסול ג"ל שאובין, זוחלין, צירוף, שיעור, ספק, וכו' וכו'. וא"כ כיון שנדה בזמנינו צריכה מים חיים דווקא משום כך לא שנו תלמוד על מס' מקוואות.

הייתי אומר שבמעיין עיקר הבעיה שהוא לא מפוקח ומימלא הדרך שלו והאשבורן הטכני שטובלים בו יכול להיות בעיה... מה גם שטבילה בשטח יוצרת מגוון בעיות. זה הרעיון. דרך אגב, אחרי שחזרתי משם למדתי שוב מקוואות וראיתי בנוגע למה שהתירו טבילת אישה ביום השמיני משום קור, אריות, גובים, בורות, שערי העיר. ואני היה לי במקווה אחד כל הבעיות האלו יחד...

סליחות כתב:קיימת עבודת הדיסרטציה של פרופ' זוסמן (בעל גנזי הירושלמי): "סוגיות בבליות לסדרים זרעים וטהרות", אולי עסק בנושא האשכול גם כן.

א מבקש כתב:

קיימת עבודת הדיסרטציה של פרופ' זוסמן (בעל גנזי הירושלמי): "סוגיות בבליות לסדרים זרעים וטהרות"

אם יש למישהו ויעלהו לכאן יבוא על שכרו.

במסתרים כתב:https://www.academia.edu/39891034/Yaaco ... 69_Hebrew_