עמוד 1 מתוך 1

הצלת חיי שעה

פורסם: ו' יולי 01, 2016 4:24 pm
על ידי ישא ברכה
מצינו בכמה מקומות בתורה שאדם שעמד למות ביקש שיקדימו מיתתו, כמו אצל שאול המלך שביקש מנערו (אמנם יש דעות בראשונים שפירשו באופ"א) ובסוף הרג את עצמו כשעמדו הפלשתים להרוג אותו, כמו אצל ר"ח בן תרדיון, כמו אצל עשרה הרוגי מלכות אצל ר"י ור"ש, וכן מצינו אצל צדקיהו המלך ובניו שביקש שיהרגו לפני בניו.

ולכאו' קשה שהרי מחללין שבת על חיי שעה, ואיך הותר להם לאבד את החיי שעה שלהם. (האם יתכן שאפשר לחלל שבת מחד, ומאידך איסור לא תרצח או אך את נפשותיכם אינו כולל גם חיי שעה? זה חידוש אדיר, ויל"ע הן מקרא והן מסברא, מה יהיה הדין בטריפה אם מותר לו להרוג עצמו).

אודה מאוד לכל מי שיאיר את עיני בישוב או מ"מ העוסק בזה וכדו'. ואדון העולם בורא הנפשות יחננו בינה דעה והשכל להבין ולהשכיל דבריו.

Re: הצלת חיי שעה

פורסם: ו' יולי 01, 2016 4:50 pm
על ידי שלמה בן חיים
ראה בבית יוסף בבדק הבית יו"ד סימן קנז שהביא שנחלקו בזה אי שאול כדין עבד.וראה ריטב"א ע"ז יח א דגם אם עשה כדין היינו משום שהיה ירא שיעבירוהו על דתו.
ולגבי רבי חנינא בן תרדיון ראה אגרות משה חו"מ חלק ב סימן עג ג שעמד בזה וכתב דצריך לומר שהיתה זו הוראת שעה.

Re: הצלת חיי שעה

פורסם: ו' יולי 01, 2016 4:50 pm
על ידי בברכה המשולשת
עסקו בזה רבים. יש על זה תוס' לגבי חנניה מישאל ועזריה
והיה על זה דיון גדול בראשונים מסביב לקדושי תתנ"ו שהרגו את עצמם תחילה
וכמובן הדיון על התשו' המזוייפת בבשמים ראש
ולמיטב זכרוני היה על מאמר מסכם בכה"ע המעיין לפני כמה שנים

Re: הצלת חיי שעה

פורסם: ו' יולי 01, 2016 4:54 pm
על ידי שלמה בן חיים
ראה עוד אגרות משה ח"ב סימן קעד ג באופן אחר

Re: הצלת חיי שעה

פורסם: ש' יולי 02, 2016 9:26 pm
על ידי ישא ברכה
שלמה בן חיים כתב:ראה בבית יוסף בבדק הבית יו"ד סימן קנז שהביא שנחלקו בזה אי שאול כדין עבד.וראה ריטב"א ע"ז יח א דגם אם עשה כדין היינו משום שהיה ירא שיעבירוהו על דתו.
ולגבי רבי חנינא בן תרדיון ראה אגרות משה חו"מ חלק ב סימן עג ג שעמד בזה וכתב דצריך לומר שהיתה זו הוראת שעה.


יש ג' אופנים בביאור הנהגת שאול. יש ראשונים שמפרשים שהענין הוא שהיה ירא שייסרהו לעבוד ע"ז ולכך מסר נפשו קודם, ולא עליהם הנידון. ימ"פ שלא עשה כדין וגם עליהם אין הנידון (אם כי דבריהם צ"ב שא"כ הרי הוא מאבד עצמו לדעת וע"כ של"ח ויל"ע). ימ"פ שהיה מותר לו מפני שהיה אנוס שיהרגו אותו ביסורים, כ"מ ברמב"ן ובשו"ע ובש"ך שם ועל דבריהם הנידון מהו היתר זה סו"ס היה לו חיי שעה.

ולגבי רחב"ת אינני יודע מי נתן לו שם הוראת שעה, וכמדומה שהאג"מ הניח שם בצ"ע, ובכ"א יש עוד מקמות שמצאנו הנהגה זו ומה ניישב שם.

Re: הצלת חיי שעה

פורסם: ש' יולי 02, 2016 9:32 pm
על ידי ישא ברכה
בברכה המשולשת כתב:עסקו בזה רבים. יש על זה תוס' לגבי חנניה מישאל ועזריה
והיה על זה דיון גדול בראשונים מסביב לקדושי תתנ"ו שהרגו את עצמם תחילה
וכמובן הדיון על התשו' המזוייפת בבשמים ראש
ולמיטב זכרוני היה על מאמר מסכם בכה"ע המעיין לפני כמה שנים


הדיון הגדול בראשונים הוא על מי שמפחד שבעתיד יאנסהו לעבור עבירות חמורות וחושש שלא יוכל לעמוד בנסיון אם רשאי להרוג עצמו קודם לכן.

הנידון שלי הוא על מי שעומדים להרוג אותו אם רשאי להקדים ולהרוג עצמו בכך הרי הוא מאבד חיי שעה. (ויש סברא גדולה שגם מי שמתיר בנידון דלעיל אינו מתיר בנידון זה ופשוט).

התשובה של הבשמים ראש והגר"ע זצלל"ה עוסקת במאבד עצמו לדעת מרוב יסורים ואינה ענין לנידון זה.

אשמח אם תוכל להמציא את המאמר המסכם או את האופן להשיגו.

יש"כ

בבקשה מאת האלוקים יחוננו בבינה והשכל לדעת רצונו ית' מעימנו