ידוע שטרח הרבה הגרמ"פ שהבריכה שנבנתה ע"י השלטונות תהיה כשרה לטבילה, אולם הוא עצמו לעצמו החמיר בזה
אשמח לדעת עוד פרטים, ובעיקר למה הגרמ"פ החמיר לעצמו.
בברכה המשולשת כתב:יעויין במאן מלכי רבנן תיאור המקרה,
ומי שיראה תשובתו יבין היטב למה החמיר לעצמו
בברכה המשולשת כתב:יעויין במאן מלכי רבנן תיאור המקרה,
ומי שיראה תשובתו יבין היטב למה החמיר לעצמו
אהד המהנדסים הממונים שם הסכים לעשות בסתר שינוי בדרך אספקת המים למרחץ על פי
הוראות רבנו כך שאפשר היה להכשירו בשעת הדחק. רבנו כתב שתי תשובות לאהיו הגאון רבי
מרדכי הי״ד על אפשרויות בניית מקווה בשעת הדהק, ונדפסו באגרות יו״ד ח״א סימן קי״ט וק״כ.
הרבנית שהיתר. רגילה למקוה שנבנה בכל ההומרות וההידורים לא טבלה במקוה זה מכל מקום הורה רבנו לרבנית לטבול במקוה מדי הודש משום מראית העין. כך שהם פרשו זה מזו למשך המש שנים, עד שלהי תרצ״ו כאשר עזבו את רוסיא. כמה מתלמידיו שנודע להם
הדבר בקשו גם הם לנהוג בהומרא זו, ורבנו הורה להם שאסור להם לנהוג כך. לדבריו הרבנית נישאה
כשהשנים היו כתיקונן, ולכן קבלה על עצמה את כל ההומרות בדיני טבילה. ברם נשות התלמידים נישאו
להם בזמנים הללו, שאי אפשר לנהוג בהן הומרות כלל, ולא נישאו על דעת לנהוג חומרות או לפרוש, ולכן
אין הם רשאים להחמיר על נשותיהם.
גם זו לטובה כתב:בברכה המשולשת כתב:יעויין במאן מלכי רבנן תיאור המקרה,
ומי שיראה תשובתו יבין היטב למה החמיר לעצמו
מאן מלכי רבנן
אהד המהנדסים הממונים שם הסכים לעשות בסתר שינוי בדרך אספקת המים למרחץ על פי
הוראות רבנו כך שאפשר היה להכשירו בשעת הדחק. רבנו כתב שתי תשובות לאהיו הגאון רבי
מרדכי הי״ד על אפשרויות בניית מקווה בשעת הדהק, ונדפסו באגרות יו״ד ח״א סימן קי״ט וק״כ.
הרבנית שהיתר. רגילה למקוה שנבנה בכל ההומרות וההידורים לא טבלה במקוה זה מכל מקום הורה רבנו לרבנית לטבול במקוה מדי הודש משום מראית העין. כך שהם פרשו זה מזו למשך המש שנים, עד שלהי תרצ״ו כאשר עזבו את רוסיא. כמה מתלמידיו שנודע להם
הדבר בקשו גם הם לנהוג בהומרא זו, ורבנו הורה להם שאסור להם לנהוג כך. לדבריו הרבנית נישאה
כשהשנים היו כתיקונן, ולכן קבלה על עצמה את כל ההומרות בדיני טבילה. ברם נשות התלמידים נישאו
להם בזמנים הללו, שאי אפשר לנהוג בהן הומרות כלל, ולא נישאו על דעת לנהוג חומרות או לפרוש, ולכן
אין הם רשאים להחמיר על נשותיהם.
בתשובה קיט' דן בדינא ד"נתן סאה ונטל סאה" וחידוש בעיני למימר שפרש האגרו"מ מאשתו חמש שנים בגלל חומרא זו.
תשובה קכ עוסקת בדין מקוה העשוי מהשלג.
שלמה בן חיים כתב:זו ודאי טעות של נכדי מרן זצ"ל אין שום קשר בין תשובות אלו להיתר שלו, תשובות אלו לא עסוקות בבעיות ששייכות להיתר של מרחץ, ויותר נראה שהתשובה שהבאתי לעיל מאגרות משה חלק ט יו"ד סימן כד שייך להיתר זה וכמו שציינתי לעיל
מה שנכון נכון כתב:שלמה בן חיים כתב:זו ודאי טעות של נכדי מרן זצ"ל אין שום קשר בין תשובות אלו להיתר שלו, תשובות אלו לא עסוקות בבעיות ששייכות להיתר של מרחץ, ויותר נראה שהתשובה שהבאתי לעיל מאגרות משה חלק ט יו"ד סימן כד שייך להיתר זה וכמו שציינתי לעיל
התשובה שם נכתבה על אודות המקוה בסטראבין, ראה בסוף הסימן, ואין כל רמז לשייך אותה גם למקוה בליובאן. [יש סיבה להניח שהבעיה שהיתה במקוה זה צריכה להיות נזכרת לפחות בעקיפין באיזה מקום באג"מ?].
היא גם נכתבה בסוף תרצד, והמקוה בליובאן נעשה בתרצב או בתרצג, ראה בתולדות שם, ובאג"מ או"ח א סימן קכו.
שלמה בן חיים כתב:מה שנכון נכון כתב:שלמה בן חיים כתב:זו ודאי טעות של נכדי מרן זצ"ל אין שום קשר בין תשובות אלו להיתר שלו, תשובות אלו לא עסוקות בבעיות ששייכות להיתר של מרחץ, ויותר נראה שהתשובה שהבאתי לעיל מאגרות משה חלק ט יו"ד סימן כד שייך להיתר זה וכמו שציינתי לעיל
התשובה שם נכתבה על אודות המקוה בסטראבין, ראה בסוף הסימן, ואין כל רמז לשייך אותה גם למקוה בליובאן. [יש סיבה להניח שהבעיה שהיתה במקוה זה צריכה להיות נזכרת לפחות בעקיפין באיזה מקום באג"מ?].
היא גם נכתבה בסוף תרצד, והמקוה בליובאן נעשה בתרצב או בתרצג, ראה בתולדות שם, ובאג"מ או"ח א סימן קכו.
לא התכוונתי שזו היתה התשובה על מקוה זה, אלא שיתכן שמדובר באותו נושא
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 281 אורחים