עמוד 1 מתוך 1

הבריכה שהכשיר הגרמ"פ שתהא ראויה לטבילה

פורסם: א' יולי 10, 2016 2:16 am
על ידי גם זו לטובה
ידוע שטרח הרבה הגרמ"פ שהבריכה שנבנתה ע"י השלטונות תהיה כשרה לטבילה, אולם הוא עצמו לעצמו החמיר בזה
אשמח לדעת עוד פרטים, ובעיקר למה הגרמ"פ החמיר לעצמו.

Re: הבריכה שהכשיר הגרמ"פ שתהא ראויה לטבילה

פורסם: א' יולי 10, 2016 7:47 am
על ידי בברכה המשולשת
יעויין במאן מלכי רבנן תיאור המקרה,
ומי שיראה תשובתו יבין היטב למה החמיר לעצמו

Re: הבריכה שהכשיר הגרמ"פ שתהא ראויה לטבילה

פורסם: א' יולי 10, 2016 9:32 pm
על ידי שלמה בן חיים
כוונת הברכה המשולשת, להקדמת נכדי מרן האגרות משה חלק ח הנקרא 'מאן מלכי רבנן' עמוד 18 שם. וראה אגרות משה חלק ט יו"ד סימן כד, אולי זה היה הקולא שהיקל שם.

Re: הבריכה שהכשיר הגרמ"פ שתהא ראויה לטבילה

פורסם: א' יולי 10, 2016 9:33 pm
על ידי שלמה בן חיים
בברכה המשולשת כתב:יעויין במאן מלכי רבנן תיאור המקרה,
ומי שיראה תשובתו יבין היטב למה החמיר לעצמו

מה התכוונת 'מי שיראה תשובתו' על איזה תשובה התכוונת?

Re: הבריכה שהכשיר הגרמ"פ שתהא ראויה לטבילה

פורסם: ב' יולי 11, 2016 1:19 am
על ידי גם זו לטובה
בברכה המשולשת כתב:יעויין במאן מלכי רבנן תיאור המקרה,
ומי שיראה תשובתו יבין היטב למה החמיר לעצמו

מאן מלכי רבנן
אהד המהנדסים הממונים שם הסכים לעשות בסתר שינוי בדרך אספקת המים למרחץ על פי
הוראות רבנו כך שאפשר היה להכשירו בשעת הדחק. רבנו כתב שתי תשובות לאהיו הגאון רבי
מרדכי הי״ד על אפשרויות בניית מקווה בשעת הדהק, ונדפסו באגרות יו״ד ח״א סימן קי״ט וק״כ.

הרבנית שהיתר. רגילה למקוה שנבנה בכל ההומרות וההידורים לא טבלה במקוה זה מכל מקום הורה רבנו לרבנית לטבול במקוה מדי הודש משום מראית העין. כך שהם פרשו זה מזו למשך המש שנים, עד שלהי תרצ״ו כאשר עזבו את רוסיא. כמה מתלמידיו שנודע להם
הדבר בקשו גם הם לנהוג בהומרא זו, ורבנו הורה להם שאסור להם לנהוג כך. לדבריו הרבנית נישאה
כשהשנים היו כתיקונן, ולכן קבלה על עצמה את כל ההומרות בדיני טבילה. ברם נשות התלמידים נישאו
להם בזמנים הללו, שאי אפשר לנהוג בהן הומרות כלל, ולא נישאו על דעת לנהוג חומרות או לפרוש, ולכן
אין הם רשאים להחמיר על נשותיהם.


בתשובה קיט' דן בדינא ד"נתן סאה ונטל סאה" וחידוש בעיני למימר שפרש האגרו"מ מאשתו חמש שנים בגלל חומרא זו.
תשובה קכ עוסקת בדין מקוה העשוי מהשלג.

Re: הבריכה שהכשיר הגרמ"פ שתהא ראויה לטבילה

פורסם: ב' יולי 11, 2016 1:29 am
על ידי שלמה בן חיים
גם זו לטובה כתב:
בברכה המשולשת כתב:יעויין במאן מלכי רבנן תיאור המקרה,
ומי שיראה תשובתו יבין היטב למה החמיר לעצמו

מאן מלכי רבנן
אהד המהנדסים הממונים שם הסכים לעשות בסתר שינוי בדרך אספקת המים למרחץ על פי
הוראות רבנו כך שאפשר היה להכשירו בשעת הדחק. רבנו כתב שתי תשובות לאהיו הגאון רבי
מרדכי הי״ד על אפשרויות בניית מקווה בשעת הדהק, ונדפסו באגרות יו״ד ח״א סימן קי״ט וק״כ.

הרבנית שהיתר. רגילה למקוה שנבנה בכל ההומרות וההידורים לא טבלה במקוה זה מכל מקום הורה רבנו לרבנית לטבול במקוה מדי הודש משום מראית העין. כך שהם פרשו זה מזו למשך המש שנים, עד שלהי תרצ״ו כאשר עזבו את רוסיא. כמה מתלמידיו שנודע להם
הדבר בקשו גם הם לנהוג בהומרא זו, ורבנו הורה להם שאסור להם לנהוג כך. לדבריו הרבנית נישאה
כשהשנים היו כתיקונן, ולכן קבלה על עצמה את כל ההומרות בדיני טבילה. ברם נשות התלמידים נישאו
להם בזמנים הללו, שאי אפשר לנהוג בהן הומרות כלל, ולא נישאו על דעת לנהוג חומרות או לפרוש, ולכן
אין הם רשאים להחמיר על נשותיהם.


בתשובה קיט' דן בדינא ד"נתן סאה ונטל סאה" וחידוש בעיני למימר שפרש האגרו"מ מאשתו חמש שנים בגלל חומרא זו.
תשובה קכ עוסקת בדין מקוה העשוי מהשלג.

זו ודאי טעות של נכדי מרן זצ"ל אין שום קשר בין תשובות אלו להיתר שלו, תשובות אלו לא עסוקות בבעיות ששייכות להיתר של מרחץ, ויותר נראה שהתשובה שהבאתי לעיל מאגרות משה חלק ט יו"ד סימן כד שייך להיתר זה וכמו שציינתי לעיל

Re: הבריכה שהכשיר הגרמ"פ שתהא ראויה לטבילה

פורסם: ב' יולי 11, 2016 1:33 am
על ידי מה שנכון נכון
ג"א רציתי לציינם אתמול ע"פ הרשום בתולדות שבאג"מ ח"ח, ולא צינתי כי סימן קיט מדבר על המקוה בעירו של אחיו.

Re: הבריכה שהכשיר הגרמ"פ שתהא ראויה לטבילה

פורסם: ב' יולי 11, 2016 8:34 am
על ידי בברכה המשולשת
אכן, טעות שלי (הסתמכתי על הזכור לי ממאן מלכי רבנן)
אמנם, על דיון דומה באותו הדור יעויין בשו"ת חיי עולם נטע ובדברי הגאון הצ"פ לרב המחבר

Re: הבריכה שהכשיר הגרמ"פ שתהא ראויה לטבילה

פורסם: ב' יולי 11, 2016 8:31 pm
על ידי שלמה בן חיים
זכור לי גם כי סופר [אני לא זוכר מה המקור לדברים] כי מרן זצ"ל היה הולך לבדוק את ההכשר של המקוה באישון ליל, והיה הדבר סכנת נפשות ממש, מרן זצ"ל היה אומר וידוי כל פעם טרם שיצא לבדוק את כשרות המקוה והיה נפרד מאשתו וילדיו.
דרך אגב מקריאה בירחונים מתחילת שהותו של מרן זצ"ל באמריקה נראה שהיה פעיל מאד בנושא זה גם באמריקה וכפי הנראה הרבה מתיקון המקוואות באמריקה החל על ידו.
גם אחיו הגאון ר' מרדכי זצ"ל מסר נפשו על בניית מקוה וראה במצו"ב [ודרך אגב כפי הנראה אין זה ר' ישראל דזיקבסאן אלא ר' יוסף מאיר].

Re: הבריכה שהכשיר הגרמ"פ שתהא ראויה לטבילה

פורסם: ב' יולי 11, 2016 9:00 pm
על ידי מה שנכון נכון
שלמה בן חיים כתב:זו ודאי טעות של נכדי מרן זצ"ל אין שום קשר בין תשובות אלו להיתר שלו, תשובות אלו לא עסוקות בבעיות ששייכות להיתר של מרחץ, ויותר נראה שהתשובה שהבאתי לעיל מאגרות משה חלק ט יו"ד סימן כד שייך להיתר זה וכמו שציינתי לעיל

התשובה שם נכתבה על אודות המקוה בסטראבין, ראה בסוף הסימן, ואין כל רמז לשייך אותה גם למקוה בליובאן. [יש סיבה להניח שהבעיה שהיתה במקוה זה צריכה להיות נזכרת לפחות בעקיפין באיזה מקום באג"מ?].
היא גם נכתבה בסוף תרצד, והמקוה בליובאן נעשה בתרצב או בתרצג, ראה בתולדות שם, ובאג"מ או"ח א סימן קכו.

Re: הבריכה שהכשיר הגרמ"פ שתהא ראויה לטבילה

פורסם: ב' יולי 11, 2016 10:38 pm
על ידי שלמה בן חיים
מה שנכון נכון כתב:
שלמה בן חיים כתב:זו ודאי טעות של נכדי מרן זצ"ל אין שום קשר בין תשובות אלו להיתר שלו, תשובות אלו לא עסוקות בבעיות ששייכות להיתר של מרחץ, ויותר נראה שהתשובה שהבאתי לעיל מאגרות משה חלק ט יו"ד סימן כד שייך להיתר זה וכמו שציינתי לעיל

התשובה שם נכתבה על אודות המקוה בסטראבין, ראה בסוף הסימן, ואין כל רמז לשייך אותה גם למקוה בליובאן. [יש סיבה להניח שהבעיה שהיתה במקוה זה צריכה להיות נזכרת לפחות בעקיפין באיזה מקום באג"מ?].
היא גם נכתבה בסוף תרצד, והמקוה בליובאן נעשה בתרצב או בתרצג, ראה בתולדות שם, ובאג"מ או"ח א סימן קכו.

לא התכוונתי שזו היתה התשובה על מקוה זה, אלא שיתכן שמדובר באותו נושא

Re: הבריכה שהכשיר הגרמ"פ שתהא ראויה לטבילה

פורסם: ב' יולי 11, 2016 10:39 pm
על ידי מה שנכון נכון
שלמה בן חיים כתב:
מה שנכון נכון כתב:
שלמה בן חיים כתב:זו ודאי טעות של נכדי מרן זצ"ל אין שום קשר בין תשובות אלו להיתר שלו, תשובות אלו לא עסוקות בבעיות ששייכות להיתר של מרחץ, ויותר נראה שהתשובה שהבאתי לעיל מאגרות משה חלק ט יו"ד סימן כד שייך להיתר זה וכמו שציינתי לעיל

התשובה שם נכתבה על אודות המקוה בסטראבין, ראה בסוף הסימן, ואין כל רמז לשייך אותה גם למקוה בליובאן. [יש סיבה להניח שהבעיה שהיתה במקוה זה צריכה להיות נזכרת לפחות בעקיפין באיזה מקום באג"מ?].
היא גם נכתבה בסוף תרצד, והמקוה בליובאן נעשה בתרצב או בתרצג, ראה בתולדות שם, ובאג"מ או"ח א סימן קכו.

לא התכוונתי שזו היתה התשובה על מקוה זה, אלא שיתכן שמדובר באותו נושא

ועל זה בדיוק שאלתי איזו סיבה יש לשער כך יותר מבעיות אחרות שמוזכרות באג"מ או שלא מוזכרות בו?

Re: הבריכה שהכשיר הגרמ"פ שתהא ראויה לטבילה

פורסם: ג' יולי 12, 2016 1:56 am
על ידי גם זו לטובה
בספר "טהרת מים" (סימן מ') כתב שהגרמ"פ השתמש במי העיר למקוה בעירו.

מסתבר שההגרמ"פ סידר שהמים יעברו המשכה.