עמוד 1 מתוך 1

אימתי פסקה טהרת פנויות

פורסם: ד' יולי 13, 2016 9:10 pm
על ידי איש בער
ידוע שבזמן הבית גם נערות שלא ידעו איש טבלו משום טהרות, האם גם לאחריו המשיכו בנוהג זה?
הריב"ש בתשובה סי' תכה הסביר טעם הדבר שאין אנו נוהגין כן, שלא יכשלו בה בנ"א, האם היה מי שחלק עליו בזה, או מי שנהג למעשה לטבול פנויות?
גם שמעתי פעם שהבלניות היו משגיחין ע"כ, האם היתה תקנה מיוחדת ע"ז מגדולי הדור וכו'?
אשמח לכל מידע בנושא

Re: אימתי פסקה טהרת פנויות

פורסם: ד' יולי 13, 2016 9:29 pm
על ידי מצליח
עי' אוצר הפוסקים אבהע"ז סי"כ ס"א אריכות בזה.

Re: אימתי פסקה טהרת פנויות

פורסם: ד' יולי 13, 2016 9:46 pm
על ידי עתניאל בן קנז
איש בער כתב:ידוע שבזמן הבית גם נערות שלא ידעו איש טבלו משום טהרות, האם גם לאחריו המשיכו בנוהג זה?
הריב"ש בתשובה סי' תכה הסביר טעם הדבר שאין אנו נוהגין כן, שלא יכשלו בה בנ"א, האם היה מי שחלק עליו בזה, או מי שנהג למעשה לטבול פנויות?
גם שמעתי פעם שהבלניות היו משגיחין ע"כ, האם היתה תקנה מיוחדת ע"ז מגדולי הדור וכו'?
אשמח לכל מידע בנושא


לאיזה צורך היה להם לטבול בזמן שפסקה טהרות מישראל.

[מזמן שנגמר אפר הפרה, ורוב הציבור היו בחזקת טמאי מתים, שוב לא היה שום אכילת טהרות, וטבילת פנויה לא הביאה שום תועלת מעשית, ולכן הופסקה].

אכן מענין מתי התחילו להקפיד שלא לטבול, שלא תבוא למכשול?

Re: אימתי פסקה טהרת פנויות

פורסם: ד' יולי 13, 2016 9:53 pm
על ידי איש בער
עתניאל בן קנז כתב:לאיזה צורך היה להם לטבול בזמן שפסקה טהרות מישראל.
[מזמן שנגמר אפר הפרה, ורוב הציבור היו בחזקת טמאי מתים, שוב לא היה שום אכילת טהרות, וטבילת פנויה לא הביאה שום תועלת מעשית, ולכן הופסקה].
אכן מענין מתי התחילו להקפיד שלא לטבול, שלא תבוא למכשול?

בזכרוני שהמשיכו, אולי משום זכר (כמו נטילת ידים שלנו), ולא אוכל כעת לאתר המקור. (ועוד, דהא גופא מתי פסקה אפר פרה שנויה במחלוקת).

Re: אימתי פסקה טהרת פנויות

פורסם: ד' יולי 13, 2016 9:56 pm
על ידי בברכה המשולשת
יש על זה דיון לגבי טבילה בערב יו"כ (למיטב זכרוני גם בחת"ס)

Re: אימתי פסקה טהרת פנויות

פורסם: ד' יולי 13, 2016 11:27 pm
על ידי נתן
עתניאל בן קנז כתב:לאיזה צורך היה להם לטבול בזמן שפסקה טהרות מישראל.

[מזמן שנגמר אפר הפרה, ורוב הציבור היו בחזקת טמאי מתים, שוב לא היה שום אכילת טהרות, וטבילת פנויה לא הביאה שום תועלת מעשית, ולכן הופסקה].


האם אין ענין של טבילה בזמנה מצוה?

Re: אימתי פסקה טהרת פנויות

פורסם: ה' יולי 14, 2016 12:27 am
על ידי יבנה
עתניאל בן קנז כתב:
לאיזה צורך היה להם לטבול בזמן שפסקה טהרות מישראל.

[מזמן שנגמר אפר הפרה, ורוב הציבור היו בחזקת טמאי מתים, שוב לא היה שום אכילת טהרות, וטבילת פנויה לא הביאה שום תועלת מעשית, ולכן הופסקה].

אכן מענין מתי התחילו להקפיד שלא לטבול, שלא תבוא למכשול?

יש את הטעם של טבילה בזמנה מצוה, ויש את כל ההרחקות מנדה שנתבארו בהמכונה ברייתא דנדה שבשביל זה גם צריכות לטבול. ועי' שטמ"ק נדה ח"ב עמ' תר"ע ואילך הרבה הרחקות שנהגו, וע"כ שבמקומות אלו גם הפנויות טבלו.
ועי' כאן http://tora.us.fm/tryg/thra/tvilt_rwqot0.html ובמקורות שהביא.

Re: אימתי פסקה טהרת פנויות

פורסם: ה' יולי 14, 2016 4:35 pm
על ידי שיר ורננים
בברכה המשולשת כתב:יש על זה דיון לגבי טבילה בערב יו"כ (למיטב זכרוני גם בחת"ס)

מוזכר בפי' שגם הפנויות נהגו לטבול.

Re: אימתי פסקה טהרת פנויות

פורסם: ה' יולי 14, 2016 7:22 pm
על ידי איש בער
יבנה כתב:יש את הטעם של טבילה בזמנה מצוה, ויש את כל ההרחקות מנדה שנתבארו בהמכונה ברייתא דנדה שבשביל זה גם צריכות לטבול. ועי' שטמ"ק נדה ח"ב עמ' תר"ע ואילך הרבה הרחקות שנהגו, וע"כ שבמקומות אלו גם הפנויות טבלו.
ועי' כאן http://tora.us.fm/tryg/thra/tvilt_rwqot0.html ובמקורות שהביא.

לאור כל הטעמים הנכונים האם לא מוזכר במקורות מאי אלו אנשי מעשה שנהגו סלסול בעצמן לחייב את הטבילה גם לפנויות?
שיר ורננים כתב:
בברכה המשולשת כתב:יש על זה דיון לגבי טבילה בערב יו"כ (למיטב זכרוני גם בחת"ס)

מוזכר בפי' שגם הפנויות נהגו לטבול.
נא לציין מ"מ

Re: אימתי פסקה טהרת פנויות

פורסם: ה' יולי 14, 2016 9:23 pm
על ידי אוצר החכמה
סימן תר"ו מ"ב סקי"ז ואפילו נערים ובתולות מכיוון שהם בני מצוות טובלות. (מ"א)

Re: אימתי פסקה טהרת פנויות

פורסם: ה' יולי 14, 2016 9:24 pm
על ידי צופר הנעמתי
נתן כתב:
עתניאל בן קנז כתב:לאיזה צורך היה להם לטבול בזמן שפסקה טהרות מישראל.

[מזמן שנגמר אפר הפרה, ורוב הציבור היו בחזקת טמאי מתים, שוב לא היה שום אכילת טהרות, וטבילת פנויה לא הביאה שום תועלת מעשית, ולכן הופסקה].


האם אין ענין של טבילה בזמנה מצוה?


אם ננקוט שלהלכה טבילה בזמנה מצווה ושיש חיוב של טבילה בזמנה מצווה גם בזה"ז אז זה לא ענין אלא מ"ע גמורה גם לפנויות וגם לנדה בלא ז"נ (והיא קו' הש"ך בנה"כ סי' קצז על שיטה זו). אמנם לפי"ז גם גברים חייבים מעיקר הדין בטבילת עזרא, וע"כ צ"ל דגם להסוברים כן טבילה בזמנה מצווה רק כשיש בזה איזה נ"מ בטהרה, ולכן גם פנויות לר"ח חשוב שאין בזה נ"מ ולכן אין טבילה בזמנה מצווה וכן לאחר חומרא דר"ז כיוון שמ"מ אסורה לבעלה א"צ לטבול (ובזה מתורץ קו' הש"ך על הב"ח שם).

אמנם לפי"ז ייצא הדין להדרים בא"י בזה"ז שאפשר להם לעלות להר הבית א"כ טעונים טבילה לר"ח לנשים ולאנשים בזמנם... ובשלמא לכל הגודרים עצמם מעלות בהר כלל וכלל, י"ל שאף זה בכלל ההיתר דהוה כמו חומרא דר"ז, וכמו שמטעם מנהג דה' ימים מבטלים טבילה בזמנה ה"ה למנהג זה, אבל העולים בהר א"כ להר"ח חייבים בטבילה בזמנה לעולם הם ונשיהם ובניהם וטפם...)

Re: אימתי פסקה טהרת פנויות

פורסם: ו' יולי 15, 2016 12:04 am
על ידי ישראל אליהו
הבא"ח כ' שרווקות יטבלו בערב כיפור [או ר"ה] עפ"י זכרוני

Re: אימתי פסקה טהרת פנויות

פורסם: ו' יולי 15, 2016 12:23 am
על ידי יבנה
ישראל אליהו כתב:הבא"ח כ' שרווקות יטבלו בערב כיפור [או ר"ה] עפ"י זכרוני

כ"כ ברב פעלים ח"ד יו"ד סי' ט"ז לענין ערב ר"ה ויוה"כ ע"ש.

Re: אימתי פסקה טהרת פנויות

פורסם: ו' יולי 15, 2016 12:33 am
על ידי קו ירוק
כמדומני שמנהג זה שרווח מאוד גם לפני עשורים בודדים, כמעט לא קיים כיום בכלל.

Re: אימתי פסקה טהרת פנויות

פורסם: א' יולי 17, 2016 1:28 pm
על ידי לעומקו של דבר
קו ירוק כתב:כמדומני שמנהג זה שרווח מאוד גם לפני עשורים בודדים, כמעט לא קיים כיום בכלל.

קיים במי מעדות החסידים אאל"ט

Re: אימתי פסקה טהרת פנויות

פורסם: א' יולי 17, 2016 2:26 pm
על ידי קו ירוק
כעת שאלתי מנהל מחלקת מקוואות אחד, ואמר לי שאכן המנהג של עיו"כ התמעט מאוד, ואמנם אצל החסידים יש יותר, אבל גם התמעט, ואצל ה'ליטאים' עוד יותר התמעט,
ובעיקר מבוגרות.
ובכל אופן כל המקוואות בעירו פתוחות וישנן הבאות לטבול.

Re: אימתי פסקה טהרת פנויות

פורסם: א' יולי 17, 2016 2:29 pm
על ידי ביליצר
אימת פסקה ? משרבו המכשולות,,
בזמן הרמ"א כבר היתה יראה לטבול ,,

Re: אימתי פסקה טהרת פנויות

פורסם: א' יולי 17, 2016 9:16 pm
על ידי ונתנו ידידים
קו ירוק כתב:כמדומני שמנהג זה שרווח מאוד גם לפני עשורים בודדים, כמעט לא קיים כיום בכלל.


אצל חמותי הי' נהוג מנהג זה ונמשך לחלק מבנותי',
מסתמא המנהג היקר הזה מתמעט מרוב בלבול המוחין וחוסר הזמן שיש כהיום לדאבונינו בהאי עלמא.

Re: אימתי פסקה טהרת פנויות

פורסם: ב' יולי 18, 2016 1:43 am
על ידי קו ירוק
זה לא טיעון זו פליאה.
אולי כבודו יוכל למחוק את תגובתו העוסקת בעסקי משפחתו שבודאי אינו מנושא האשכול.

Re: אימתי פסקה טהרת פנויות

פורסם: ב' יולי 18, 2016 2:15 am
על ידי איש בער
השלכה מעניינת מכך שפנויות הפסיקו לטבול לטהרתן הוא מה שנהגו הנשואות לגלח שער ראשן, מחשש לסחיטת שער בשב"ק, כך כותב הנצי"ב http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... &pgnum=109

Re: אימתי פסקה טהרת פנויות

פורסם: ב' יולי 18, 2016 11:07 pm
על ידי ונתנו ידידים
קו ירוק כתב:זה לא טיעון זו פליאה[/size]

אני מבקש מחילתך חשבתי שכונתך לקנטר

Re: אימתי פסקה טהרת פנויות

פורסם: ב' יולי 18, 2016 11:50 pm
על ידי יבנה
קו ירוק כתב:כעת שאלתי מנהל מחלקת מקוואות אחד, ואמר לי שאכן המנהג של עיו"כ התמעט מאוד, ואמנם אצל החסידים יש יותר, אבל גם התמעט, ואצל ה'ליטאים' עוד יותר התמעט,
ובעיקר מבוגרות.
ובכל אופן כל המקוואות בעירו פתוחות וישנן הבאות לטבול.

כעת המקואות פתוחות לפנויות כל השנה בעקבות הבג"ץ שהורו שאין למנוע אותן מלטבול כל השנה, אך הרבנות שמים שלטים שאין לפנויות לטבול.

Re: אימתי פסקה טהרת פנויות

פורסם: ד' יולי 20, 2016 1:31 am
על ידי ש. ספראי
יבנה כתב:
קו ירוק כתב:כעת שאלתי מנהל מחלקת מקוואות אחד, ואמר לי שאכן המנהג של עיו"כ התמעט מאוד, ואמנם אצל החסידים יש יותר, אבל גם התמעט, ואצל ה'ליטאים' עוד יותר התמעט,
ובעיקר מבוגרות.
ובכל אופן כל המקוואות בעירו פתוחות וישנן הבאות לטבול.

כעת המקואות פתוחות לפנויות כל השנה בעקבות הבג"ץ שהורו שאין למנוע אותן מלטבול כל השנה, אך הרבנות שמים שלטים שאין לפנויות לטבול.


הרבנות מפרסמת זאת כנראה בגלל דברי הריב"ש שפנויה א"צ טבילה, מחשש שאם יירד ממנה איסור נדה החמור, ישנו חשש שתעבור על איסור זנות הקל. והו"ד בבאה"ט סי' קפ"ג.

כשנבחנתי בשעתו במבחני הרבנות על נדה, שאלו שאלה זו. אז בהכרח שהרבנות מכירה את הריב"ש הזה...

Re: אימתי פסקה טהרת פנויות

פורסם: ד' יולי 20, 2016 8:00 pm
על ידי חיים שיש בהם
ש. ספראי כתב:
הרבנות מפרסמת זאת כנראה בגלל דברי הריב"ש שפנויה א"צ טבילה, מחשש שאם יירד ממנה איסור נדה החמור, ישנו חשש שתעבור על איסור זנות הקל. והו"ד בבאה"ט סי' קפ"ג.

כשנבחנתי בשעתו במבחני הרבנות על נדה, שאלו שאלה זו. אז בהכרח שהרבנות מכירה את הריב"ש הזה...


אינו מדויק. הגם שכך העתיק הבאה"ט, אך בריב"ש עצמו כתוב טעם זה כתשובה לשאלה מדוע לא תיקנו חז"ל טבילה לפנויה כדי שלא יכשלו בה רבים.

אגב, מעניין להשוות דברי חכמי קושטא לגבי מנהג יהודה שמייחדים את החו"כ בזמן האירוסין (שו"ת בנימין זאב סימן שה):

"ומענין הארוס הנכנס לבית המנוגע כי הנגע עמד בעיניו ורבו המכשלות מגונה הדבר מאד ומעולם לא נהגנו בבנינו ובבנותינו כמנהג הרע הזה ועם היות שמנהג קדום היה ברומניא בקצת להכניס הארוס בבית הארוסה לא כאלה חלק יעקב שהם היו נוהגין לברך ברכת חתנים בשעת אירוסין כדי שלא תהא כלה בלא ברכה והיו טובלות לנדותן שלא יבואו לידי איסור"...

Re: אימתי פסקה טהרת פנויות

פורסם: ד' יולי 20, 2016 8:26 pm
על ידי ישראל גד
לגוף העניין כיום לא שייך כלל טבילה בזמנה מצוה היות שאנחנו לא בקיאים במראות ואם אשה תרצה לטבול בזמנה תצטרך במשך כמה ימים רצוף לטבול דאולי התחילה הראיה מהיום הזה ואולי מהיום הזה, וזוהי הסיבה שכיום נשים לא טובלות ביו"כ עצמו כשחל טבילתם אז.

Re: אימתי פסקה טהרת פנויות

פורסם: ד' יולי 20, 2016 8:34 pm
על ידי צורב מתחיל
מספר קדוש ישראל - ספר הזכרון להגרי"ס עמו' כ'
לכידה.PNG
לכידה.PNG (75.79 KiB) נצפה 6960 פעמים

Re: אימתי פסקה טהרת פנויות

פורסם: ד' יולי 20, 2016 8:49 pm
על ידי לעומקו של דבר
ישראל גד כתב:לגוף העניין כיום לא שייך כלל טבילה בזמנה מצוה היות שאנחנו לא בקיאים במראות ואם אשה תרצה לטבול בזמנה תצטרך במשך כמה ימים רצוף לטבול דאולי התחילה הראיה מהיום הזה ואולי מהיום הזה, וזוהי הסיבה שכיום נשים לא טובלות ביו"כ עצמו כשחל טבילתם אז.

לא בקיאים מתי מתחיל המחזור?!

Re: אימתי פסקה טהרת פנויות

פורסם: ד' יולי 20, 2016 8:51 pm
על ידי לעומקו של דבר
חיים שיש בהם כתב:י שלא יכשלו בה רבים.

אגב, מעניין להשוות דברי חכמי קושטא לגבי מנהג יהודה שמייחדים את החו"כ בזמן האירוסין (שו"ת בנימין זאב סימן שה):

"ומענין הארוס הנכנס לבית המנוגע כי הנגע עמד בעיניו ורבו המכשלות מגונה הדבר מאד ומעולם לא נהגנו בבנינו ובבנותינו כמנהג הרע הזה ועם היות שמנהג קדום היה ברומניא בקצת להכניס הארוס בבית הארוסה לא כאלה חלק יעקב שהם היו נוהגין לברך ברכת חתנים בשעת אירוסין כדי שלא תהא כלה בלא ברכה והיו טובלות לנדותן שלא יבואו לידי איסור"...


אולי לידי איסור המכוון איסור קורבה.

Re: אימתי פסקה טהרת פנויות

פורסם: ד' יולי 20, 2016 9:06 pm
על ידי חיים שיש בהם
שו"ת "תשובות והנהגות" (ח"ב סי' רנז):

שו''ת תשובות והנהגות ב, רנז.JPG
שו''ת תשובות והנהגות ב, רנז.JPG (36.91 KiB) נצפה 6952 פעמים

Re: אימתי פסקה טהרת פנויות

פורסם: ד' יולי 20, 2016 9:29 pm
על ידי לעומקו של דבר
צורב מתחיל כתב:מספר קדוש ישראל - ספר הזכרון להגרי"ס עמו' כ'
לכידה.PNG

מישהו מתנדב להסביר לי את כוונת הגרי"ס? לא הבנתי למה כמעט בטל טעם הריב"ש.

Re: אימתי פסקה טהרת פנויות

פורסם: ד' יולי 20, 2016 9:39 pm
על ידי חיים שיש בהם
לעומקו של דבר כתב:
חיים שיש בהם כתב:י שלא יכשלו בה רבים.

אגב, מעניין להשוות דברי חכמי קושטא לגבי מנהג יהודה שמייחדים את החו"כ בזמן האירוסין (שו"ת בנימין זאב סימן שה):

"ומענין הארוס הנכנס לבית המנוגע כי הנגע עמד בעיניו ורבו המכשלות מגונה הדבר מאד ומעולם לא נהגנו בבנינו ובבנותינו כמנהג הרע הזה ועם היות שמנהג קדום היה ברומניא בקצת להכניס הארוס בבית הארוסה לא כאלה חלק יעקב שהם היו נוהגין לברך ברכת חתנים בשעת אירוסין כדי שלא תהא כלה בלא ברכה והיו טובלות לנדותן שלא יבואו לידי איסור"...


אולי לידי איסור המכוון איסור קורבה.


מנהג "רומניא", [היא האימפריה הביזנטית, או 'ביצאנץ'], הלא הוא מנהג מקומות מסוימים ביהודה המוזכר בכתובות (יב.), שמחמתו "האוכל אצל חמיו ביהודה אינו יכול לטעון טענת בתולים".

טעם למנהג הביא השיטמ"ק (שם) בשם רבינו יהונתן וז"ל: "כלומר דרכן של בני יהודה היה לייחד החתן עם הכלה קודם שנכנסו לחופה כדי שיהא לבו גס בה שתאהב הכלה את החתן לפי שאין האשה כורתת ברית אלא למי שעשאה כלי ואם ח"ו תבעל להגמון אחר כך תבעל לה באונס, א"נ כדי שימצאנה ההגמון בעולה ויבטל גזרתו שגזר כל בתולה שנשאת ברביעי תבעל להגמון תחלה, ומשום הכי היה מנהג ביהודה יותר משאר מקומות לפי שרוב גזרותיו ביהודה, משום שיודע שממנו עתיד לצאת משיח שיושיע את ישראל וישפוט את הר עשו". ומקור הדברים בירושלמי (כתובות פ"א ה"ה).

רבינו ישעיה דטראני מעיד להדיא על טיבו של מנהג "רומניא" זה:

שות הרי''ד סי' מז.JPG
שות הרי''ד סי' מז.JPG (126.92 KiB) נצפה 6944 פעמים

Re: אימתי פסקה טהרת פנויות

פורסם: ד' יולי 20, 2016 9:42 pm
על ידי לעומקו של דבר
חיים שיש בהם כתב:.

יופי.
השתא לפי הדברים שהבאת, חלק גדול מהמכוון ביהודה היה בשביל שיעשה מעשה. לפי"ז אין שייך זה כלל לענייננו.