פורום אוצר החכמה

רשב"ם ב"ב קיז.

ליוצאי מצרים נתחלקה הארץ - כלומר לבאי הארץ נתחלקה הארץ כפי חשבון של יוצאי מצרים שנטלוה בתורת ירושה מאבותיהם דלפי חשבון הראשון שנמנו בשנה שניה לצאתם ממצרים נתחלקה הארץ כאילו ירשוה הן עצמן ומי שהיה לו עתה בביאת הארץ בן אחד נטל כל חלקו ומי שהיו לו עשרה בנים נמי לא נטלו בין כולם אלא חלק אחד.

כבר עמדו בזה (עי' רש"ש) שהרשב"ם תלה הדבר במנין של השנה השנית ולא במה שהיה ביציאת מצרים ממש, וכן כבר הביאו מכמה ראש' שכ' להדיא ל"כ,
אבל רצוני לדעת, מה טעם, דהיינו מה המשמעות המיוחדת של חשבון הראשון דשנה שנייה שהארץ תיחלק דוקא לאלו שנכחו בו.

זה היה המנין המקורי לכיבוש הארץ

עושה חדשות כתב:רשב"ם ב"ב קיז.

ליוצאי מצרים נתחלקה הארץ - כלומר לבאי הארץ נתחלקה הארץ כפי חשבון של יוצאי מצרים שנטלוה בתורת ירושה מאבותיהם דלפי חשבון הראשון שנמנו בשנה שניה לצאתם ממצרים נתחלקה הארץ כאילו ירשוה הן עצמן ומי שהיה לו עתה בביאת הארץ בן אחד נטל כל חלקו ומי שהיו לו עשרה בנים נמי לא נטלו בין כולם אלא חלק אחד.

כבר עמדו בזה (עי' רש"ש) שהרשב"ם תלה הדבר במנין של השנה השנית ולא במה שהיה ביציאת מצרים ממש, וכן כבר הביאו מכמה ראש' שכ' להדיא ל"כ,
אבל רצוני לדעת, מה טעם, דהיינו מה המשמעות המיוחדת של חשבון הראשון דשנה שנייה שהארץ תיחלק דוקא לאלו שנכחו בו.

בפשטות נראה לענ"ד בביאור דברי רשב"ם, שבאמת מצד הדין, היה ראוי שתתחלק הארץ לאותם שנכנסים אליה. הם אלו שמקבלים את הארץ בפועל, והארץ צריכה להתחלק ביניהם, ומה הטעם שתתחלק לפי אבותם?
אלא, שסובר מאן דאמר ליוצאי מצרים נתחלקה הארץ, שמאחר והארץ היתה אמורה להתחלק בפועל ליוצאי מצרים, שהרי היו אמורים להכנס בשנה השניה לארץ, ורק מחמת חטא המרגלים לא נכנסו, ראתה התורה שלא להתחשב בשינוי זה, אלא רק כלפי הכניסה בפועל, אבל כלפי הזכות, הזכות לא נלקחה מהם, אלא בניהם ירשו את זכותם מהם.
וכל זה כלפי אותם שינויים שארעו מחמת מה שנשנתה הכניסה לארץ, שבמקום להכנס לארץ בשניה השניה נכנסו בשנת הארבעים. אבל השינויים שחלו בין יציאת מצרים לבין המנין השני, אינם נחשבים, כי כך היה צריך להיות באמת, שהארץ תתחלק לפי המצב הקיים בזמן שנכנסים אליה.

יש"כ.
אני 'חופר' בסברא הזו כי שמעתי בשם הג"ר ישעי' קוסובסקי שליט"א שרצה לחלק בזה, דכ"ד הרשב"ם הם רק למ"ד ליוצאי מצרים וכו', אבל למ"ד לבאי הארץ וכו', אף שדנים את הכל כאילו זה חזר ליוצאי מצרים, מ"מ זה תלוי ביוצאים ממש ולא במנין של השנה השנית. (וביאר בזה ד' רש"י התמוהים בפ' פנחס פכ"ו פנ"ה, ואף הוסיף לדייק כן בלשונו שם שכ' "שאחר שנטלו הבנים חלקוה לפי האבות שיצאו ממצרים, ואלו מתחלה חלקוה למנין יוצאי מצרים לא היו נוטלין אלו הארבעה, אלא שני חלקים"). ולפיכך ראיתי לחקור בשורש סברת הרשב"ם האם יש מקום לחלק כן.
אגב, למ"ד לבאי הארץ, באיזה זמן במדוייק זה תלוי? ג"כ במנין האחרון המבו' בפ' פנחס או בנכנסים בפועל?

עושה חדשות כתב:יש"כ.
אגב, למ"ד לבאי הארץ, באיזה זמן במדוייק זה תלוי? ג"כ במנין האחרון המבו' בפ' פנחס או בנכנסים בפועל?

הא לך דברי הגמרא ב"ב שם:

ר' יונתן אומר לבאי הארץ נתחלקה הארץ שנאמר לאלה תחלק הארץ בנחלה
רשב"ם: לאלה תחלק - דכתיב לעיל אלה פקודי בני ישראל שש מאות אלף ואלף שבע מאות ושלשים וסמיך ליה וידבר ה' אל משה לאמר לאלה תחלק הארץ אלמא לבאי הארץ נתחלקה.

חכמה בגוים כתב:

עושה חדשות כתב:יש"כ.
אגב, למ"ד לבאי הארץ, באיזה זמן במדוייק זה תלוי? ג"כ במנין האחרון המבו' בפ' פנחס או בנכנסים בפועל?

הא לך דברי הגמרא ב"ב שם:

ר' יונתן אומר לבאי הארץ נתחלקה הארץ שנאמר לאלה תחלק הארץ בנחלה
רשב"ם: לאלה תחלק - דכתיב לעיל אלה פקודי בני ישראל שש מאות אלף ואלף שבע מאות ושלשים וסמיך ליה וידבר ה' אל משה לאמר לאלה תחלק הארץ אלמא לבאי הארץ נתחלקה.

יש"כ. אבל בזה לכאו' ל"ש ההסבר שכתבת לעיל בדברי הרשב"ם?

עושה חדשות כתב:

חכמה בגוים כתב:

עושה חדשות כתב:יש"כ.
אגב, למ"ד לבאי הארץ, באיזה זמן במדוייק זה תלוי? ג"כ במנין האחרון המבו' בפ' פנחס או בנכנסים בפועל?

הא לך דברי הגמרא ב"ב שם:

ר' יונתן אומר לבאי הארץ נתחלקה הארץ שנאמר לאלה תחלק הארץ בנחלה
רשב"ם: לאלה תחלק - דכתיב לעיל אלה פקודי בני ישראל שש מאות אלף ואלף שבע מאות ושלשים וסמיך ליה וידבר ה' אל משה לאמר לאלה תחלק הארץ אלמא לבאי הארץ נתחלקה.

יש"כ. אבל בזה לכאו' ל"ש ההסבר שכתבת לעיל בדברי הרשב"ם?

עי' רש"י על התרה:

לאלה תחלק הארץ - ולא לפחותים מבן עשרים, אף על פי שבאו לכלל עשרים בטרם חלוק הארץ, שהרי שבע שנים כבשו ושבע חלקו, לא נטלו חלק בארץ אלא אלו שש מאות אלף ואלף

ומשמע שיש כאן איזה גזירת הכתוב מיוחדת על הענין הזה, וצ"ע באמת הטעם.