פורום אוצר החכמה

רמב"ם ממרים ב-ח: וכל בית דין שהתיר שני דברים אל ימהר להתיר דבר שלישי.

ומקור דבריו בגמ' ע"ז לז. אמר לו: א"כ, קרו לן בית דינא שריא, דתנן: העיד רבי יוסי בן יועזר איש צרידה על אייל קמצא דכן, ועל משקה בית מטבחיא דכן, ועל דיקרב למיתא מסאב, וקרו ליה יוסף שריא וכו', עי"ש כל הסוג'.

והנה בסוגיא עצמה מבו', שהבעיה של "בית דינא שריא" אינה נמצאת רק בב"ד, ולא רק כלפי תקנות חכמים, אלא גם בפסיקת הלכה ע"י החכם, שאם הוא מתיר 3 פעמים, קרו ליה יוסף שריא.

אלא שהרמב"ם הוסיף והגדיר "אל ימהר", ומשמע דבמתינות אפשר. אבל בגמ' לכאו' לא משמע כן, דהרי ר' יהודה נשיאה לא רצה להתיר את הפת כלל.

ומאידך, מבו' ברמב"ם שיש כאן הלכה, שאין ראוי לעשות כך, ואי"ז קריאת שם בעלמא.

ואני לא שמעתי מעוררים כן על רבנים הנחשבים "מקילים", שאין ראוי להתיר 3 דברים.

וגם לא ידעתי האם מצרפים את כל החיים, או עד שנשתקעו ההיתרים הראשונים, וכו'.

מדובר על דברים שנהגו בהם איסור

גם כיום הרבנים המקלים שנחשבים יש דברים מסוימים שיחמירו מאד, זה לא תמיד מתחלק בכמויות אלא באכויות, ויש קו מידה נפשי של כל פוסק ירא ה' מתי יש לו להקל ומתי יש לו להחמיר לפי הצורך של הציבור שאותו הוא מנהיג ע"פ התורה המסורה.

הרב פרי יהושע, לא הבנתי את האריכות, כמות איכות מידה נפשית וכו', וכי רבי יוסי בן יועזר ורבי יהודה נשיאה היקלו בכל דבריהם, האם להם לא היו חומרות? אבל סו"ס כך היא המידה דקולא ב3 דברים אינה ראויה, כמבו' בגמ' וברמב"ם. וזאת שאילתי.

הרב מן השורה, גם אם נסכים, עדיין זה דבר מאד מצוי שיש רב המיקל ב3 דברים שהוחזקו לאיסור.

(אני שואל שאילה עקרונית, ולא מתכוין לרמוז שום דבר).

האם בית הלל שהיו מקילים עשו שלא כדין ?

עושה חדשות כתב:הרב פרי יהושע, לא הבנתי את האריכות, כמות איכות מידה נפשית וכו', וכי רבי יוסי בן יועזר ורבי יהודה נשיאה היקלו בכל דבריהם, האם להם לא היו חומרות? אבל סו"ס כך היא המידה דקולא ב3 דברים אינה ראויה, כמבו' בגמ' וברמב"ם. וזאת שאילתי.

הרב מן השורה, גם אם נסכים, עדיין זה דבר מאד מצוי שיש רב המיקל ב3 דברים שהוחזקו לאיסור.

(אני שואל שאילה עקרונית, ולא מתכוין לרמוז שום דבר).

בהחלט יתכן שכיום זה נמדד באופן אחר, ומשאלתך אתה לומד שלא מצנו בגדולי המקילים שהיו ויהיו בדורות המאוחרים שמנו אותם על כך, ואם יש לכם פתרון אחר ממני אשמח לשמוע, אבל לפי דעתי אינו יכול להיות פתרון טכני וכמותי, אלא מדידה מסוג שונה ועל זה באתי, ואצא בברכה

בקוצר דעתי אינני מבין את ההשוואה. הרמב"ם ע"פ הגמרא מדבר מהקלה בגזירות שגזרו בי"ד על הציבור ע"י שנמנו וגמרו, כמבואר באורך בגמרא שם. אך כיום אף אחד מהרבנים לא עוסק בהתרת דברים שנגזרו על הציבור, והקלתם מסתכמת בכך שהם נוקטים כדעה המקילה שבפוסקים.

הרוצה להחכים כתב:בקוצר דעתי אינני מבין את ההשוואה. הרמב"ם ע"פ הגמרא מדבר מהקלה בגזירות שגזרו בי"ד על הציבור ע"י שנמנו וגמרו, כמבואר באורך בגמרא שם. אך כיום אף אחד מהרבנים לא עוסק בהתרת דברים שנגזרו על הציבור, והקלתם מסתכמת בכך שהם נוקטים כדעה המקילה שבפוסקים.

אם אתה באמת רוצה להחכים, תעיין בגמ' שם כראוי.
(זמנו של שטר מוכיח עליו, סימני חגבים, ועוד. לא רק ביטול תקנות אלא גם נידונים הילכתיים טהורים).

את יוסף בן יועזר לא קראו יוסף שריא כי הוא חלק במחלוקת הלכתית גרידא, כי אם הקיל בדברים שאיסורם פשט בכל ישראל.
וזה היה גם חששו של רבי יהודה נשיאה, להקל בהלכות שאיסורם פשט בכל ישראל.
ככה היה נראה לענ"ד בלימוד הסוגיא.

הרב יוסף אליהו הנקין כותב בתשובה שהוא מפחד להתיר משהו (מעליות שבת כמדומני) שלא יקראו אותו יוסף שריא.

הפוך, הרב הנקין כותב שבד"כ מפחד להיות בי"ד שריא, אלא שכאן אין כלל למה לחשוש

נראה שיש לחלק בין רב שמהפך בדבר כדי להקל לבין זה שלמד את הסוגיא וכך פשוט ליה.

מצינו בחז"ל שא' החמיר בענין א' בכל הלכותיו יותר מחביריו
עי' נדה ה. תוד"ה ר"מ שכ' ונראה לפרש ר' מאיר היא דמחמיר בכתמים שהוא רגיל להחמיר בכתמים טפי מרבנן
וכזה נדרים מח: ר' אליעזר היא דאמר אפילו ויתור אסור במודר הנאה וכ' הר"ן לאו דשייך הכא דין ויתור אלא דלדמיון בעלמא נקטיה 'דכי היכי דמחמיר ר' אליעזר בנדרים טפי מבדיני ממונות וכו' ה"נ נהי דקני ע"מ להקנות לענין דינא קני משום חומרא דנדרים אמרי' דלא קני ע"ש.
ויש עוד דוגמאות
אלא שאין כאן מי שמעוניין בזה לכך לא אכתוב

מעוניינים לראות תשובה ברורה לשאלה עם קצת מקורות בסוף..

לא הרבה מקורות?
איזה תמהוני הוא זה

העיקר בתשובה זה התוכן, והמקורות הם ההצדקה לתוכן לכן ברור שהעיקר הוא לבאר את התשובה כמו שצריך ובסוף להצדיק את הדברים ע"י הבאת מקורות תומכים וכן אין לענ"ד חשיבות לכ"כ הרבה מקורות כשכולם בערך בעלי אותה חשיבות פסיקתית, ודי בשניים שלושה מקורות מקובלים וראויים.
(מזל"ט על האלף ויוסף עליכם ככם אלף פעמים מתוך בריאות ונחת)

אין הכי נמי
כבר אמרו ז"ל ב"ב לו: רבותא למיחשב גברי
(אכי"ר וכן למר)

אש משמים כתב:נראה שיש לחלק בין רב שמהפך בדבר כדי להקל לבין זה שלמד את הסוגיא וכך פשוט ליה.

מה דעתו על מש"כ??