הודעהעל ידי ישא ברכה » ג' אוגוסט 16, 2016 9:38 pm
באמת יש פלא ברס"ג שהוא לא מעמיד באופן מיוחד את מעמד הר סיני, הוא לא רואה בזה אירוע מיוחד בו אלוקים התגלה לבני ישראל בגילוי הרבה יותר נשגב מאותות ומופתים. והוא מעמיד את המושג נבואה די בשווה למושג אותות ומופתים. (יש הרבה מקומות לאורך הספר שכך זה נראה, לדוגמא בהתחלה הוא מציין מאד בחשיבות את נס המן ואילו נס המעמד הוא לא מגדיל באופן מיוחד. וכן בכמה מקומות לאורך הספר).
הגישה הזו לא ניכרת בתנ"ך, בהרבה מקומות בתנ"ך רואים שהתגלות ה' במעמד הר סיני היא התגלות גדולה בהרבה מההתגלות ע"י אותות ומופתים. לדוגמא אחת אני מצטט מנחמיה 'ועל הר סיני ירדת ודבר עמם מן השמים'. וזה גם ההתיחסות של רוב מוחלט מחכמי ישראל הידועים לנו.
קשה לי מאוד לקבל שהרס"ג חלק על דבר שמאד משמע בתנ"ך ומקובל אצל עם ישראל וחכמי ישראל באופן ברור. ולכן צריך לדחוק וליישב את הרס"ג ביחד עם המסורת הזו.
אם בכ"ז נלך שהרס"ג תופס בזה דרך חדשה, מסתבר שהוא לא מתכוין שאנו מקבלים את הנביא רק בדברים המתקבלים על הדעת, אלא שאדרבא אנחנו מקבלים את הדברים כל עוד הם אינם משוללים לחלוטין (כמו לדוגמא לנאוף ולרצוח סתם וכו'). ובזה יתבאר ענין מצוות השמעיות.
ובאשר לסיבת עדיפות נבואת משה, א' למשה ה' עשה ניסים בסדר גודל אדיר, ולכן משה ברור שזה היה אלוקים שדיבר איתו והוא נתן לו תורה נצחית ככתוב בתורה בהרבה מקומות (הרס"ג עצמו מונה אותם). ואחרים שעושים ניסים הם ניסים קטנים, הרבה פעמים הם לא באמת ניסים אלא מעשה להטוטים כמו מעשה החרטומים (שזו שיטת הרס"ג על מעשה החרטומים שהיה זה להטוטים בעלמא), ולכן הם אם לא סותרים את תורת משה ה' ציוה לשמוע בקול הנביא (אף שאין לנו יכולת לאמת אותם באופן מוחלט, וכעין מש"כ הרמב"ם רק בלי כישופים אלא בלהטוטים), ואם הם סותרים את תורת משה ודאי אינם אמת כי זה להטוטים או תחכום וכו'.
יתכן להוסיף עוד הבחנה בדעת הרס"ג, וכשאפנה אשנה.
כתבתי כ"ז דרך הצעה בעלמא, אלו ודאי דברים מחודשים. והעיקר הוא כפי המסורת שבידי כל ישראל, פשטות התנ"ך חז"ל מסורת עם ישראל וחכמי ישראל לדורתיהם. (ושוב מסתבר יותר שהרס"ג אינו חולק ע"ז, ולא הדגיש את ענין המעמד משום סיבה כל שהיא, אבל הוא מסכים לעליונות של מעמד הר סיני והמושג נבואה ע"פ אותות ומופתים).