פורום אוצר החכמה

האם מותר להשתמש בהם בשבת, או שיש בזה איסור של רפואה?
והאם מתאים בזה ההיתר של האחרונים על תרופה שהתחילו אותה קודם השבת?

לכאורה
1. למה שלא יהיה את היתר האחרונים הנ"ל מאי שנא.
2. הוא מאכל בריאים - שהוא גרב ככל הגרביים אלא שיש בה תועלת בריאותית וכל אדם היה מסכים ללבוש זאת, בודאי אם אין לו גרב אחר.
3.אם הכוונה לדליות אין לכך כל סממנים ואינו בכלל גזירת שחיקת סממנים כמבואר בסימן שכח סעיף מג (ואין בזה לכאורה עובדין דחול)
4. אם הכוונה לדליות (וגם למניעת פקקת ורידים וכן לכאורה במניעת בצקת) זה רק מניעת נזק שמותר כבשו"ע או"ח שבת שכח סעיפים כ"ג כ"ד
5. במניעת פקקת ובד"כ למניעת בצקת יש בכך צורך משום מניעת סכנה. ובבצקת האם יתפתח יתכן שיהיה חולה שנפל למשכב שמותר לטפל מעתה. כמו שמותר לו סממנים.

עושה חדשות כתב:...והאם מתאים בזה ההיתר של האחרונים על תרופה שהתחילו אותה קודם השבת?

מה המקור לדברי האחרונים הנ"ל? ולמה זה לא נסתר מהגמ' בשבת דק"מ. על חילתית? אולי כבר נכב"ב?

בפסקי תשובות אורח חיים סימן שכח אות ע' כתב להתיר משום שאין דרך לרפאותן על ידי סמי מרפא, וכיון שאין מלווה בעשייתן שום יגיעה וכח, לכן אין בהם משם 'עובדין דחול', ומותרים אפילו שלא במקום צער.

עושה חדשות כתב:

עושה חדשות כתב:...והאם מתאים בזה ההיתר של האחרונים על תרופה שהתחילו אותה קודם השבת?

מה המקור לדברי האחרונים הנ"ל? ולמה זה לא נסתר מהגמ' בשבת דק"מ. על חילתית? אולי כבר נכב"ב?

קיבלתי מאחד החברים -

עושה חדשות כתב:האם מותר להשתמש בהם בשבת, או שיש בזה איסור של רפואה?
והאם מתאים בזה ההיתר של האחרונים על תרופה שהתחילו אותה קודם השבת?

גרביים אלה אינם רפואה, אלא רק מחזיקים את הרגל ודוחקים את הורידים שלא יבלטו ויכאבו.

בתבונה כתב:לכאורה
1. למה שלא יהיה את היתר האחרונים הנ"ל מאי שנא.
2. הוא מאכל בריאים - שהוא גרב ככל הגרביים אלא שיש בה תועלת בריאותית וכל אדם היה מסכים ללבוש זאת, בודאי אם אין לו גרב אחר.
3.אם הכוונה לדליות אין לכך כל סממנים ואינו בכלל גזירת שחיקת סממנים כמבואר בסימן שכח סעיף מג (ואין בזה לכאורה עובדין דחול)
4. אם הכוונה לדליות (וגם למניעת פקקת ורידים וכן לכאורה במניעת בצקת) זה רק מניעת נזק שמותר כבשו"ע או"ח שבת שכח סעיפים כ"ג כ"ד
5. במניעת פקקת ובד"כ למניעת בצקת יש בכך צורך משום מניעת סכנה. ובבצקת האם יתפתח יתכן שיהיה חולה שנפל למשכב שמותר לטפל מעתה. כמו שמותר לו סממנים.

איזו תשובה יפה!

לגבי היתר האחרונים (1), האם הוא לא דווקא בתרופה שישנו צורך לקחתה ברצף ולא לדלג יום? באלסטיות, לכאו' לא יקרה כלום אם ימנע מלבישתן פעם בשבוע.

לגבי (2), חושבני שאדם רגיל לא יסכים לגרוב אלסטיות, וא''א להגדיר אותן כגרביים לכל דבר. קשה מאד לגורבן, חם איתן מאד והן בלתי נוחות בעליל.

יוסף חיים אוהב ציון כתב:בפסקי תשובות אורח חיים סימן שכח אות ע' כתב להתיר משום שאין דרך לרפאותן על ידי סמי מרפא, וכיון שאין מלווה בעשייתן שום יגיעה וכח, לכן אין בהם משם 'עובדין דחול', ומותרים אפילו שלא במקום צער.

אין דרך לרפאותן ע''י סמי מרפא זו סיבה לומר כנ''ל שלא נגזור בזה משום שחיקת סממנים כמבואר בסו''ס שכ''ח.
אבל לגבי יגיעה וכח... המציאות המוכרת לי היא שגריבת הגרביים הללו אכן מייגעת. קשה לגרוב אותן ולפעמים אפי' נזקקים לסיוע בגריבתן.

פרנקל תאומים כתב:

בתבונה כתב:

יוסף חיים אוהב ציון כתב:בפסקי תשובות אורח חיים סימן שכח אות ע' כתב להתיר משום שאין דרך לרפאותן על ידי סמי מרפא, וכיון שאין מלווה בעשייתן שום יגיעה וכח, לכן אין בהם משם 'עובדין דחול', ומותרים אפילו שלא במקום צער.

אין דרך לרפאותן ע''י סמי מרפא זו סיבה לומר כנ''ל שלא נגזור בזה משום שחיקת סממנים כמבואר בסו''ס שכ''ח.
אבל לגבי יגיעה וכח... המציאות המוכרת לי היא שגריבת הגרביים הללו אכן מייגעת. קשה לגרוב אותן ולפעמים אפי' נזקקים לסיוע בגריבתן.

כל פעולה הדורשת קצת כח, אסורה בשבת מדין עובדין דחול?

פרנקל תאומים כתב:

בתבונה כתב:לכאורה
1. למה שלא יהיה את היתר האחרונים הנ"ל מאי שנא.
2. הוא מאכל בריאים - שהוא גרב ככל הגרביים אלא שיש בה תועלת בריאותית וכל אדם היה מסכים ללבוש זאת, בודאי אם אין לו גרב אחר.
3.אם הכוונה לדליות אין לכך כל סממנים ואינו בכלל גזירת שחיקת סממנים כמבואר בסימן שכח סעיף מג (ואין בזה לכאורה עובדין דחול)
4. אם הכוונה לדליות (וגם למניעת פקקת ורידים וכן לכאורה במניעת בצקת) זה רק מניעת נזק שמותר כבשו"ע או"ח שבת שכח סעיפים כ"ג כ"ד
5. במניעת פקקת ובד"כ למניעת בצקת יש בכך צורך משום מניעת סכנה. ובבצקת האם יתפתח יתכן שיהיה חולה שנפל למשכב שמותר לטפל מעתה. כמו שמותר לו סממנים.

איזו תשובה יפה!

לגבי היתר האחרונים (1), האם הוא לא דווקא בתרופה שישנו צורך לקחתה ברצף ולא לדלג יום? באלסטיות, לכאו' לא יקרה כלום אם ימנע מלבישתן פעם בשבוע.

יש בזה דעות יש מתירים כל שלקחו מבעוד יום , יש באורחות רבינו מהסטייפלר בזה וכמדומני גם מר' גדליה נדל שם.

בתבונה כתב:
3.אם הכוונה לדליות אין לכך כל סממנים ואינו בכלל גזירת שחיקת סממנים כמבואר בסימן שכח סעיף מג (ואין בזה לכאורה עובדין דחול)

דילול דם (ע"י כדורים/זריקות) מועיל לדליות/ פקקת.

כמעיין המתגבר כתב:

עושה חדשות כתב:האם מותר להשתמש בהם בשבת, או שיש בזה איסור של רפואה?
והאם מתאים בזה ההיתר של האחרונים על תרופה שהתחילו אותה קודם השבת?

גרביים אלה אינם רפואה, אלא רק מחזיקים את הרגל ודוחקים את הורידים שלא יבלטו ויכאבו.

הדם מטבעו במשך הזמן מתמסמס, ולכן הפקקת במשך הזמן פחותת והולכת.
עמידה על הרגלים בלא גרביים גורמת לפקקת לגדול, בקצב הגדול מהתמוססות הטבעית.
הגרבים מונעות את גידול הפקקת, וכך המיסמוס הטבעי גובר ובמשך הזמן הפקקת מתקטנת.

האם זה נקרא שהגרביים מרפאות?

עושה חדשות כתב:

עושה חדשות כתב:...והאם מתאים בזה ההיתר של האחרונים על תרופה שהתחילו אותה קודם השבת?

מה המקור לדברי האחרונים הנ"ל? ולמה זה לא נסתר מהגמ' בשבת דק"מ. על חילתית? אולי כבר נכב"ב?

בגמ' איתא "לשתות לא קמיבעיא לי" והיה אפ"ל שהיינו מטעם זה גופא שכבר התחיל מקודם, אולם רש"י פירש "דבלאו רפואה משקה הוא"
והנה לעיל מינה איתא "שותה אדם קב או קביים ואינו חושש" הגמ' הביאה רק קטע של ברייתא, וצריך להבין במאי עסקינן ומה טעם ההיתר, ואולי לפי ההקשר ע"כ שקאי החילתית ולכ' יותר נראה שאין הכוונה דוקא במי שהתחיל מער"ש אלא הברייתא מתירה באופן גורף לשתות וכמה שרוצים, והינו כדפרש"י "משום דבלאו רפואה משקה הוא" [אגב, יש להעיר שרש"י כתב את הטעם רק בהמשך דברי הגמ' "על לא קמיבעיא לי" ולא על הברייתא שהובאה לעיל מינה "שותה אדם וכו'"]

גם זו לטובה כתב:הדם מטבעו במשך הזמן מתמסמס, ולכן הפקקת במשך הזמן פחותת והולכת.
עמידה על הרגלים בלא גרביים גורמת לפקקת לגדול, בקצב הגדול מהתמוססות הטבעית.
הגרבים מונעות את גידול הפקקת, וכך המיסמוס הטבעי גובר ובמשך הזמן הפקקת מתקטנת.

האם זה נקרא שהגרביים מרפאות?

למיטב ידיעתי על פי הרפואה זה לא מרפא, מה שהיה היה. זה רק מונע החמרה.