פורום אוצר החכמה

הרודף אחר בהמה אין מצילין אותו בנפשו (סנהדרין ע"ג א'). ונסתפקתי מדוע, האם פשוט משום שכל טעם הדין של מצילין הוא כדי להציל הנרדף, וזה לא שייך בבהמה, או שמא שיש איזה גריעותא בביאת בהמה, וכעין מה שמצינו שאין אשה נעשית זונה בביאת בהמה. ונפק"מ לכאורה באופן של אדם הרודף אחר חבירו כדי להדביקו בבהמה או להיפך, האם מצילין בנפשו. חפשתי וחפשתי ולא מצאתי גלוי מפורש לדין זה.

אשמח לכל תגובה מקרא או מסברא.

מבין ריסי עיניך נראה שפשיטא לך שהרודף אחר חבירו להדביקו בערוה [שאינה בהמה] מצילין אותו בנפשו. יש לך לזה מקור מגמ' וכדו' או מסברא?.

עוד יהודי כתב:מבין ריסי עיניך נראה שפשיטא לך שהרודף אחר חבירו להדביקו בערוה [שאינה בהמה] מצילין אותו בנפשו. יש לך לזה מקור מגמ' וכדו' או מסברא?.

מסברא. שהרי כל הטעם של דין זה הוא להציל הנרדף מהפגם.

רש"י על אתר כתב דמצילין אותו בנפשו היכא דאיכא קלון או פגם לנרדף מה שאין כן בבהמה,

ביליצר כתב:רש"י על אתר כתב דמצילין אותו בנפשו היכא דאיכא קלון או פגם לנרדף מה שאין כן בבהמה,

הלשון מה שאין כן בבהמה לא מצאתי ברש"י. אבל איך שיהיה, האם מוכח מרש"י כהצד הראשון? שמא כוונתו דאין פגם גם מחמת שביאת בהמה לא הויא פגם?

על אף שלא מצאתי משהו מפורש בזה, קצת ראיה מצאתי לכאורה. דיעוין בריטב"א פסחים כ"ה שכתב דאין בבהמה דין מסירות נפש משום דאין מצילין. ותמה באור גדול סי' א' דלגבי מסירות נפש ברצון האשה מבואר מהריטב"א עצמו דיש בזה הדין דיהרג ואל יעבור, ומ"ש הא מהא. וביאר האו"ג גדר הדברים דאע"פ שאין יהרג ואל יעבור מטעם פגם, מ"מ ס"ל להריטב"א דעכ"פ בעינן עבירה שיש בה פגם, והביא כעין זה משו"ת פנ"י, יעו"ש בכל דברי האו"ג. ולכאורה מבואר כהצד השני, דהא לפי הצד הראשון דבבהמה יש פגם אלא דאין מצילין משום שאין נרדף שיש להצילו, היה צריך להיות הדין בבהמה דיהרג וא"י מטעם עבירה שיש בה פגם. ובאמת שהתעוררתי להסתפק בהנ"ל מכח הסבר האו"ג, והדבר היה חדוש בעיני שזהו הטעם שבבהמה אין מצילין. אשמח מאוד לעזרה בעניין.