וְלֹא עֲצָבוֹ אָבִיו מִיָּמָיו לֵאמֹר מַדּוּעַ כָּכָה עָשִׂיתָ - האם יש עניין להוכיח בנו דוקא בלשון זו?

[אִיךְ-מֶיְין]

מלכים א פרק א (ה'-ו')

"וַאֲדֹנִיָּה בֶן חַגִּית מִתְנַשֵּׂא לֵאמֹר אֲנִי אֶמְלֹךְ וַיַּעַשׂ לוֹ רֶכֶב וּפָרָשִׁים וַחֲמִשִּׁים אִישׁ רָצִים לְפָנָיו: וְלֹא עֲצָבוֹ אָבִיו מִיָּמָיו לֵאמֹר מַדּוּעַ כָּכָה עָשִׂיתָ וְגַם הוּא טוֹב תֹּאַר מְאֹד וְאֹתוֹ יָלְדָה אַחֲרֵי אַבְשָׁלוֹם"

האם יש מי שכתב שיש עניין להוכיח את בנו דווקא בלשון זו - מַדּוּעַ כָּכָה עָשִׂיתָ?

[פרי יהושע]

מהכי תיתי?

[אִיךְ-מֶיְין]

הרי הפסוק לא מדבר על תוכחה ספציפית על משהו מסויים שעשה, אלא 'ולא עצבו אביו מימיו'.
וא"כ מהו ההמשך 'מדוע ככה עשית' אם לא ללמדנו לשון תוכחה, באיזו לשון להוכיח.

[איש גלילי]

הרי הפסוק לא מדבר על תוכחה ספציפית על משהו מסויים שעשה, אלא 'ולא עצבו אביו מימיו'.
וא"כ מהו ההמשך 'מדוע ככה עשית' אם לא ללמדנו לשון תוכחה, באיזו לשון להוכיח.

לכאורה בא להדגיש שלא הוכיחו כלל, ואפילו לא בצורת שאלה - למה ככה עשית?