פורום אוצר החכמה

נאמר לפי כמה נוסחים בברכת רחם "מידך המלאה הקדושה והרחבה שלא נבוש וכ
לכאורה המילה הקדושה לא כ"כ ברורה מה זה שייך לעניין הבקשה הזו,
ושמעתי פעם שיש גירסא "הגדושה" והמדפיסים שינו לקדושה
האם ידוע ליודעי דבר בעניין.

בסידור של מרן הבעש"ט זי"ע היה כתוב "הגדושה" וכן מובא בליקוטי מהרי"ח שכן מקובל מסידור הבעש"ט, וכהיום שהסידור בנמצא ראיתי צילום (נדפס כלפני שנה או יותר בערך בקובץ "היכל הבעש"ט") ושם כתוב "הגדושה", ויש לציין דבזמירות "מפי ספרים וסופרים" של הג"ר אליעזר דוד פריעדמאן שליט"א (רב מכנובקה בעלז לונדון) יש שם הגהות מא' מבני הפני מנחם זי"ע והוא מביא שאביו הדגיש תיבות אלו והיה נראה שהוא אומר "הגדושה" ולא הקדושה ע"ש.

באדרת שמואל מובא ממהג הגר"ש סלנט לומר "הגדושה", עי"ש.

מתוך הספר "יקבי הכרם" לרבי עקיבא הכרמי זצ"ל רבה של קרית שמואל -חיפה.

מספרים על הצדיק ר' יוסף יוזל מנובהרדוק, שהחזיק הרבה ישיבות והיה זקוק באופן תמידי לכסף, שהיה מנהגו לחוס על כל פרוטה של הישיבה, ולכן היה הולך ברגל כדי לאסוף את התרומות.
היה לו ידיד עשיר ברוסיה שהיה עוזר לו בממון. פעם אחת הוא ביקש תרומה מהנדבן הזה, והוא השיב לו שהוא לא יכול לתת, כי עכשיו גם הוא נמצא במצוקה כספית.
כששמע ר' יוסף את הדבר, מיד הזמין מרכבה שתיקח אותו הביתה.
שאל אותו אחד התלמידים: יצאת בידיים ריקות ואתה שוכר מרכבה, שלא כפעם בפעם?
הסביר לו הצדיק: כשקבלתי כסף סמכתי על זה ולא רציתי להפסיד כלום, אבל הפעם כשהוא לא נתן לי, אני סומך על הקב"ה.
בבנק של הקב"ה יש כסף בלי סוף, אני לא צריך לחסוך.
כמו שאנחנו אומרים בברכת המזון, בנוסחה שאולי היא יותר נכונה: "ידך המלאה, הפתוחה, הגדושה והרחבה". ידו של הקב"ה מלאה ויש בה מספיק לכל הצרכים.

המילה קדושה קשורה מאוד

המילים הם מול מתנת והלוואת בשר ודם שתמיד אין סיבת המתנה קדושה לחלוטין ולכך מתבייש המקבל.

אבל לקבל מהקב"ה [אע"פ שזה נהמא דכיסופא כשמקבל חינם היינו לפני שיש תורה ומצוות אבל לאחר מכן אין נהמא דכיסופא שקיומינו מוצדק גם לתפיסתינו] שידו פתחוה וקדושה ונותן לנו בצורה קדושה שהיא רחוקה מאינטרסים ובקשות לקבל טובת הנאה הרי מבקשים אנו מתנה כזו ולא כבשר ודם.

הצעיר באלפי כתב:בסידור של מרן הבעש"ט זי"ע היה כתוב "הגדושה" וכן מובא בליקוטי מהרי"ח שכן מקובל מסידור הבעש"ט, וכהיום שהסידור בנמצא ראיתי צילום (נדפס כלפני שנה או יותר בערך בקובץ "היכל הבעש"ט") ושם כתוב "הגדושה", ויש לציין דבזמירות "מפי ספרים וסופרים" של הג"ר אליעזר דוד פריעדמאן שליט"א (רב מכנובקה בעלז לונדון) יש שם הגהות מא' מבני הפני מנחם זי"ע והוא מביא שאביו הדגיש תיבות אלו והיה נראה שהוא אומר "הגדושה" ולא הקדושה ע"ש.

הערה היסטורית:
בסידור הבעש"ט נכתבה ברכת המזון פעמיים (אחת לחול ואחת בתוך הגדה של פסח). באחת מהן (כמדומני לחול) נכתב הקדושה, ובשניה - הגדושה.

כשישראל חוטאים א"י נעשה קצרה דארץ צבי כתיב בה עי' גיטין נז.

בענין זה ראוי לציין לדברי החכם המופלא ר' אליקים המילזאהגי, ראביה, אובן תקצ"ז, דף כז ע"א בהערה:

עזריאל ברגר כתב:

הצעיר באלפי כתב:בסידור של מרן הבעש"ט זי"ע היה כתוב "הגדושה" וכן מובא בליקוטי מהרי"ח שכן מקובל מסידור הבעש"ט, וכהיום שהסידור בנמצא ראיתי צילום (נדפס כלפני שנה או יותר בערך בקובץ "היכל הבעש"ט") ושם כתוב "הגדושה", ויש לציין דבזמירות "מפי ספרים וסופרים" של הג"ר אליעזר דוד פריעדמאן שליט"א (רב מכנובקה בעלז לונדון) יש שם הגהות מא' מבני הפני מנחם זי"ע והוא מביא שאביו הדגיש תיבות אלו והיה נראה שהוא אומר "הגדושה" ולא הקדושה ע"ש.

הערה היסטורית:
בסידור הבעש"ט נכתבה ברכת המזון פעמיים (אחת לחול ואחת בתוך הגדה של פסח). באחת מהן (כמדומני לחול) נכתב הקדושה, ובשניה - הגדושה.

לא ממש מדוייק.

הנוסח "הגדושה" מובא בברכת המזון שבליל שבת קודש. (ולא בברכת המזון בליל פסח, כפי שכתבת וכפי שכתבו וטעו אחרים). ונוסח זה כתוב בגוף הסידור, ולא כמי שכתב שהוא רשום בגליון הסידור בגוף כתיבת ידו של הבעש"ט (ובמאמר המוסגר יש לציין, שהיו ונהגו - כהרבי מביאלא - להגיד באמת 'הגדושה')

וראו אצל א' כהנא בספרו 'רבי ישראל בעל שם טוב' ובמאמרו המפורסם של מונדשיין אודות סידור הבעש"ט.

מהגדה שיח הפסח להגרח"ק שליט"א

מצליח כתב:מהגדה שיח הפסח להגרח"ק שליט"א

ובנוסף לכך ולגירסא בסידור הבעש"ט שכתבתי לעיל. מצאתי שגם הרג"נ גרס שיש לומר "הגדושה"

וכעת מצאתי גם אצל הר' סולובייצ'יק

יעוין שו"ת נהרות איתן של הרב אברהם ישראל רובין חלק א סימן י
ישנו כאן -
https://tablet.otzar.org/pages/?&restor ... ook=143824

הגיונות כתב:וכעת מצאתי גם אצל הר' סולובייצ'יק

IMG_20200106_172119__01.jpg

מהיכן הציטוט/צילום?

שומע ומשמיע כתב:

הגיונות כתב:וכעת מצאתי גם אצל הר' סולובייצ'יק

IMG_20200106_172119__01.jpg

מהיכן הציטוט/צילום?

מאחד מספרי הגר"צ שכטר שליט"א על רבו הגריד"ס זצ"ל (כמדומני שהצילום הזה הוא מנפש הרב)

מצליח כתב:מהגדה שיח הפסח להגרח"ק שליט"א

סיפר בזה הגה"ח רבי מנשה ישראל רייזמאן (שיעור יום א' פר' שמות תשע"ו): בשבת קודש הייתי בבני ברק, שמעתי מהאדמו"ר מטשערנוביל שליט"א על מה שאומרים בברכת המזון אנו מבקשים פרנסה 'מידך הפתוחה והמלאה הקדושה והרחבה', ויש להבין בשלמא הפתוחה המלאה והרחבה, ניחא, אך מה יש לקדושה עם פרנסה, ויש גורסים 'הגדושה' משום קושיא זאת, אך רוב אומרים 'הקדושה'.
ותירץ שאם הפרנסה באה מידך המלאה הפתוחה בלי הקדושה, איני רוצה פרנסה כזאת. לכן הכניס את הקדושה בין המלאה לבין הרחבה, שהקדושה תהיה במרכז העסקים, אם אין הצינור קדוש, אם הפרנסה באה רק ע"י אינטרנט בלי סינון, איני צריך פרנסה כזאת. לא חשיד קוב"ה לתת פרנסה ליהודי דווקא באופן שהוא מתנגד לקדושה וטהרה עכ"ד הנפלאים.