עמוד 1 מתוך 1

מקורות חזלי"ם על ת"ח שמת שלא בעונתו - בקשת עזרה

פורסם: ש' ספטמבר 03, 2016 9:45 pm
על ידי איש_ספר
אני נצרך באופן דחוף לדברי חז"ל על ת"ח צעיר שמת, גודל ההפסד, וכו'.


מקורות מראשונים וחשובי האחרונים גם הם יואילו מאד.

נא ונא עזרתכם.

אם יש ספר שיש בו ריכוז דברים בענין, או כל מאמר וביטוי בודדים.

Re: מקורות חזלי"ם על ת"ח שמת שלא בעונתו - בקשת עזרה

פורסם: ש' ספטמבר 03, 2016 10:06 pm
על ידי עושה חדשות
ירושלמי הוריות: כד דמך רבי סימון בר זביד עאל רבי הילי ואפטר עלוי [איוב כח א ב] כי יש לכסף מוצא וגו' ברזל מעפר יקח וגו' אילו אם אבדו יש להן חליפין אבל תלמיד חכם שמת מי מביא כיוצא בו [שם יב] והחכמה מאין תמצא וגו' ונעלמה מעיני כל חי וגו' אמר רבי לוי מה אם אחי יוסף על שמצאו מציאה יצא ליבם דכתיב [בראשית מב כח] ויצא לבם אנו שאבדנו רבי סימון בר זביד על אחת כמה וכמה.

תנא דבי אליהו: וכל ת"ח שמת ולא הניח תמורה ראוי להתאנח עליו לעולמי עולמים.

קרה משהו?

Re: מקורות חזלי"ם על ת"ח שמת שלא בעונתו - בקשת עזרה

פורסם: ש' ספטמבר 03, 2016 10:10 pm
על ידי עזריאל ברגר
כמדומני שיש גם על חכמי ישראל שנפטרו להם בנים, כגון ריב"ז שנכנסו תלמידיו לנחמו (ראוי לשים לב שכתוב שם "רבי שמעון" ואיננו רשב"י אלא רשב"נ, ועד"ז רבי יוסי ורבי אלעזר), ורבי מאיר ושני בניו, ועוד כיו"ב, וכמדומני שחלקם דיברו על מעלת הנפטר.

Re: מקורות חזלי"ם על ת"ח שמת שלא בעונתו - בקשת עזרה

פורסם: ש' ספטמבר 03, 2016 10:49 pm
על ידי ערער בערבה
ב"ר סב ב וראה מפרשים שם
מה בין מיתת נערים למיתת זקנים רי"א הנר הזה בשעה שהוא כבה מאיליו יפה לו ויפה לפתילה ובשעה שאינו כבה מאליו רע לו ורע לפתילה רבי אבהו אמר התאינה הזו בשעה שהיא נלקטת בעונתה יפה לה ויפה לתאינה ובשעה שהיא מתלקטת שלא בעונתה רע לה ורע לתאינה ר' חייא רבה ותלמידוי ואית דאמרי ר"ע ותלמידוי ואית דאמרי ר' יוסי בן חלפתא ותלמידוי היו למודים להיות משכימין ויושבין ושונין תחת תאינה אחת והיה בעל התאינה משכים ולוקטה אמרו שמא הוא חושדינו מה עבדון חלפון אתרון אזל לגבייהו ואמר להון רבותי חדא מצוה דהויתון יתבין זכיין בי יושבין ושונין תחת תאינתי ביטלתם אמרו ליה אמרנו שמא את חושדינו פייסן וחזרו למקומן מה עשה השכים בשחרית ולא ליקטה וזרחה עליה החמה והתליעו אמרו בעל התאינה יודע אימת היא עונתה של תאינה ללקוט ולוקטה כך הקב"ה יודע אימתי היא עונותן של צדיקים להסתלק מן העולם ומסלקן הה"ד (שיר ז) דודי ירד לגנו לערוגת הבושם

Re: מקורות חזלי"ם על ת"ח שמת שלא בעונתו - בקשת עזרה

פורסם: א' ספטמבר 04, 2016 12:16 am
על ידי י. אברהם
חגיגה ה, א
ההוא תלמידא

Re: מקורות חזלי"ם על ת"ח שמת שלא בעונתו - בקשת עזרה

פורסם: א' ספטמבר 04, 2016 12:35 am
על ידי לאנגע צדיק
נדב ואביהוא... (ופרש"י שם על "בקרובי אקדש")

Re: מקורות חזלי"ם על ת"ח שמת שלא בעונתו - בקשת עזרה

פורסם: א' ספטמבר 04, 2016 12:46 am
על ידי ברזילי
ירושלמי ברכות, כד דמך רבי בון

Re: מקורות חזלי"ם על ת"ח שמת שלא בעונתו - בקשת עזרה

פורסם: א' ספטמבר 04, 2016 3:30 am
על ידי מבקש לדעת
בעז"ה
ייתכן שזה קשור:
שיר השירים רבה ו:
כד דמך חייא בר אויא בר אחתיה דבר קפרא אמרין לר' יוחנן עול ואפטר עילוי, אמר לון ייעול ריש לקיש דהוא תלמידיה, והוא ידע חייליה, עאל ר' שמעון ואפטר עילוי דודי ירד לגנו, הקדוש ברוך הוא יודע במעשיו של רבי חייא בר אויא וסלקו מן העולם.
כד דמך ר' סימון בר זבדי עאל רבי אילא ואפטר עלוי (איוב כ"ח) והחכמה מאין תמצא ואי זה מקום בינה, תהום אמר לא בי היא, וים אמר אין עמדי, ונעלמה מעיני כל חי ומעוף השמים נסתרה, ארבעה דברים שהם תשמישו של עולם, ואם אבדו יש להן חליפין, ואלו הן, כי יש לכסף מוצא ומקום לזהב יזוקו ברזל מעפר יוקח ואבן יצוק נחושה, תלמיד חכם אם מת מי מביא לנו תמורתו, אנו שאבדנו את ר' סימון מאיכן נמצא כמוהו, אמר רבי לוי שבטים מציאה מצאו וכתיב ויצא לבם ויחרדו, אנו שאבדנו את ר' סימון בר זבדי מאיכן אנו מוצאים תמורתו, הוי והחכמה מאין תמצא.


כד דמך ר' בון ברבי חייא עאל ר' זירא ואפטר עילוי מתוקה שנת העובד, נימר לכון למה רבי בון דומה, למלך שהיה לו כרם ושכר עליו פועלים, והיה שם פועל אחד מתכשר במלאכתו יותר מכולן כיון שראהו המלך כשר במלאכתו יותר מדאי, אחזו בידו והתחיל מטייל עמו ארוכות וקצרות, לעתותי ערב באו הפועלים ליטול שכרן, ובא אותו פועל ליטול שכרו עמהם, ונתן לו המלך שכרו כמותן, התחילו הפועלים מצירים אמרו לו אדוננו המלך אנו שיגענו כל היום, וזה לא יגע אלא שתים או שלש שעות ביום והוא נוטל שכרו כמותינו, אמר להם המלך מה אתם מצירין יגע זה בשתים או בשלש שעות מה שלא יגעתם אתם כל היום כלו, כך יגע רבי בון בר חייא לעשרים ושמנה שנה בתורה מה שלא יגע תלמיד ותיק למאה שנה, אמר ר' יוחנן כל מי שהוא עוסק בתורה בעולם הזה, אף לעתיד לבא אין מניחין אותו לישן, אלא מוליכין אותו לבית מדרשו של שם ועבר, ושל אברהם יצחק ויעקב, ושל משה ואהרן, ועד היכן עד ועשיתי לך שם גדול כשם הגדולים אשר בארץ.