עושה חדשות כתב:נשאלתי כעת, וזכורני שעסקו בזה. אשמח לקבל הפניות.
כידוע, תערובת של שני מינים, כגון ענבים ובננות, מברכים על הכל כפי הברכה של הרוב.
ואם הכמות שווה, חצי ענבים וחצי בננות, מברך על כל מין בפנ"ע כי אין כאן עיקר וטפל.
ולכאו' ה"ה בג' מינים, וכל אחד הוא שליש בדיוק, שאין כאן עיקר וטפל ומברך על כל מין בפנ"ע. או דלמא, דאף דאין כאן מין שהוא עיקר, מ"מ כ"א בפנ"ע הוא מיעוט וטפל, ומאבד את ברכתו המיוחדת, ומברך על התערובת "שהכל" ותל"מ.
אליהו בן עמרם כתב:בפשטות היסוד הוא שברכת העיקר פוטרת את הטפל, ולא שה"טפל" מאבד ברכתו בגלל היותו "טפל".
פרי יהושע כתב:החקירה של הרב אליהו בן עמרם נמצאת בחזו"א הל' ברכות וכמדומה מצדד מראיה מדברי התוס' שחייב בברכה אלא שנפטר בעיקר, אבל אינה נוגעת לשאלתו של הרב עושה חדשות, שלא נתכוון הכא שטפל זה אינו חייב כלל בברכה אלא שמאבד ברכתו המיוחדת וחייב רק בשהכל, כיון ויש כאן מעין תערובת שא"א לייחס איזה דבר עקרי הברכה היא על כל התערובת שהכל, וזה יתכן.
אליהו בן עמרם כתב:פרי יהושע כתב:החקירה של הרב אליהו בן עמרם נמצאת בחזו"א הל' ברכות וכמדומה מצדד מראיה מדברי התוס' שחייב בברכה אלא שנפטר בעיקר, אבל אינה נוגעת לשאלתו של הרב עושה חדשות, שלא נתכוון הכא שטפל זה אינו חייב כלל בברכה אלא שמאבד ברכתו המיוחדת וחייב רק בשהכל, כיון ויש כאן מעין תערובת שא"א לייחס איזה דבר עקרי הברכה היא על כל התערובת שהכל, וזה יתכן.
א. אשמח לציטוט או לכה"פ ציון מקום בדברי החזו"א זצ"ל.
ב. שאלתי שאלה לעייל שכמדומני לא נתיישבה עדיין: אם אכן יש מושג של "טפל" בלי "עיקר", ו"טפל" זה מחמת טפלותו יורד לש"הכל" א"כ כיש "עיקר" "למה שהבננות ה"טפלות" שאיבדו ברכתם (ו"ירדו" ל"שהכל") נוכל לברך עליהם בורא פרי העץ?"
ולומר שיש "שני דינים": א.) שהטפל מאבד ברכתו המיוחדת, ב.) שה"עיקר" פוטרו,
וכל זאת במקום לומר בפשטות רק ש"עיקר" פוטר את הטפל - וכל טפלותו של הטפל איננה מחמת עצמו אלא רק בגלל שיש "עיקר" לידו, זה לכאו' למה לן?
וגם מסברא: מה באמת הגורם העושה את המין השלישי בתערובת שלושה מינים ל"מין ירוד" שלא נחשב מספיק לברכת עצמו, וכי הבננות פגומות במשהו?
הרי אכילת אותו מין היא זו שמחייבת את הברכה, ולמה רק בגלל שהוא מעורב הופך הוא למין ירוד? הרי אין זה כמו מין שנטחן ואיבד את צורתו?
פרי יהושע כתב:כעת ראיתי שוב את חקירתו של הרב עושה חדשות, ואם הניח שאכן בשני מינים מעורבים בשווה יש לברך על כל אחד בנפרד, איני רואה מקום לחלק בג' וד' מינים, אמנם איני יודע מקורם של דבריו מנ"ל שאכן בב' מינים אין מברך שהכל?
ועיקר השאלה נראה כעת האם הדין של תערובת שהולכים אחר רוב הוא אכן מדין עיקר וטפל, מה שלכא' תמוה טובא דהלא לא תמיד הרוב הוא העיקר, ויותר נראה שהוא כעין דין אזלינן בתר רובא שנקבע ברכת התערובת עפ"י הרוב, [וראיתי בספר וזאת הברכה בבירורי הלכה ס' כ' א' שמציין לגר"א ריש ס' ר"ב עי' שם שאכן הק' על ההשוואה לדין עיקר וטפל, אלא ששם עשה מזה מחלוקת הפוסקים ואני איני משוכנע בזה כ"כ ואכמ"ל], ואם כן כשאין רוב מסתבר לעולם שברכת התערובת היא שהכל, ולדינא צ"ע.
שלמה בן חיים כתב:פרי יהושע כתב:כעת ראיתי שוב את חקירתו של הרב עושה חדשות, ואם הניח שאכן בשני מינים מעורבים בשווה יש לברך על כל אחד בנפרד, איני רואה מקום לחלק בג' וד' מינים, אמנם איני יודע מקורם של דבריו מנ"ל שאכן בב' מינים אין מברך שהכל?
ועיקר השאלה נראה כעת האם הדין של תערובת שהולכים אחר רוב הוא אכן מדין עיקר וטפל, מה שלכא' תמוה טובא דהלא לא תמיד הרוב הוא העיקר, ויותר נראה שהוא כעין דין אזלינן בתר רובא שנקבע ברכת התערובת עפ"י הרוב, [וראיתי בספר וזאת הברכה בבירורי הלכה ס' כ' א' שמציין לגר"א ריש ס' ר"ב עי' שם שאכן הק' על ההשוואה לדין עיקר וטפל, אלא ששם עשה מזה מחלוקת הפוסקים ואני איני משוכנע בזה כ"כ ואכמ"ל], ואם כן כשאין רוב מסתבר לעולם שברכת התערובת היא שהכל, ולדינא צ"ע.
מה ההבדל בין חצי חצי לשליש שליש שליש, כל שאין אחד יותר מחבירו אין כאן עיקר וטפל וברור שברכת כל אחד נשארת במקומה!!! הרעיון בחצי חצי שאין אחד שמטפיל את חבירו. וממילא גם בשלוש סוגים שכל אחד שליש אין כאן מה שמטפיל וכל אחד נשאר חשוב ומברך על כל אחד מהם בנפרד. אם אין אחד מהם יותר חשוב מהאחרים. ואין זה שייך כלל לחקירת החזון איש האגרות משה והעמק ברכה אם הטפל נפטר בברכת העיקר או שמאבד את חשיבות ברכתו.
פרי יהושע כתב:שלמה בן חיים כתב:פרי יהושע כתב:כעת ראיתי שוב את חקירתו של הרב עושה חדשות, ואם הניח שאכן בשני מינים מעורבים בשווה יש לברך על כל אחד בנפרד, איני רואה מקום לחלק בג' וד' מינים, אמנם איני יודע מקורם של דבריו מנ"ל שאכן בב' מינים אין מברך שהכל?
ועיקר השאלה נראה כעת האם הדין של תערובת שהולכים אחר רוב הוא אכן מדין עיקר וטפל, מה שלכא' תמוה טובא דהלא לא תמיד הרוב הוא העיקר, ויותר נראה שהוא כעין דין אזלינן בתר רובא שנקבע ברכת התערובת עפ"י הרוב, [וראיתי בספר וזאת הברכה בבירורי הלכה ס' כ' א' שמציין לגר"א ריש ס' ר"ב עי' שם שאכן הק' על ההשוואה לדין עיקר וטפל, אלא ששם עשה מזה מחלוקת הפוסקים ואני איני משוכנע בזה כ"כ ואכמ"ל], ואם כן כשאין רוב מסתבר לעולם שברכת התערובת היא שהכל, ולדינא צ"ע.
מה ההבדל בין חצי חצי לשליש שליש שליש, כל שאין אחד יותר מחבירו אין כאן עיקר וטפל וברור שברכת כל אחד נשארת במקומה!!! הרעיון בחצי חצי שאין אחד שמטפיל את חבירו. וממילא גם בשלוש סוגים שכל אחד שליש אין כאן מה שמטפיל וכל אחד נשאר חשוב ומברך על כל אחד מהם בנפרד. אם אין אחד מהם יותר חשוב מהאחרים. ואין זה שייך כלל לחקירת החזון איש האגרות משה והעמק ברכה אם הטפל נפטר בברכת העיקר או שמאבד את חשיבות ברכתו.
הוא שאמרתי שאין הבדל בין חצי חצי וכו', ושגם אין זה נוגע לחקירתם של האחרו' וכו', מה שכן אמרתי, שאם הברכה על הרוב אינה מכוח שהוא נחשב העיקר -מה שקשה מאד מסברא- אלא מכוח דין רוב שקובע שם הדבר, אם כן בשווה אין לנו זאת, ואם נראה שתערובת היא דבר חדש שהם איבדו את שמם כמו שזה נראה לכא' מזה שהלכנו אחר הרוב אף שאינו העיקר באמת, א"כ תהיה ברכתו של כל תערובת השווים שהכל, האם הסברתי את עצמי?.
שלמה בן חיים כתב:ברוך שכיוונתי לדבריך!!! אך ברור לענ"ד שאין דין רוב אלא כהכרעה מה העיקר, אכן בגוונא שיש תערובת ממש ולא ניכר כל אחד בפני עצמו וכגון שריסקום [לא לגמרי שלא איבדו ברכתם] ועשו תערובת מהכל יחד אז באמת עומד הספק במקומו, ובכהאי גוונא ממש צע"ג מה יברך. ואולי גם זו כוונתך במה שכתבת.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 397 אורחים