פורום אוצר החכמה

שמעתי שברוב היקבים, היין (או המיץ ענבים), יורד לבור לאחר הסחיטה, ונשאר כך מגולה כמה שעות, עד שעובר לחביות ולמיכלים.
ולכאורה: נפסל כבר בשעה פורתא שהיה מגולה - לקידוש, כמבואר בשו"ע!!!.

והמשגיחים איים?

אִיךְ-מֶיְין כתב:שמעתי שברוב היקבים, היין (או המיץ ענבים), יורד לבור לאחר הסחיטה, ונשאר כך מגולה כמה שעות, עד שעובר לחביות ולמיכלים.
ולכאורה: נפסל כבר בשעה פורתא שהיה מגולה - לקידוש, כמבואר בשו"ע!!!.

מפורש בפוסקים שבמקום שאין חשש לנחשים - אין בעיה משום גילוי, אא"כ נפגם טעמו או ריחו של היין.

עזריאל ברגר כתב:

אִיךְ-מֶיְין כתב:שמעתי שברוב היקבים, היין (או המיץ ענבים), יורד לבור לאחר הסחיטה, ונשאר כך מגולה כמה שעות, עד שעובר לחביות ולמיכלים.
ולכאורה: נפסל כבר בשעה פורתא שהיה מגולה - לקידוש, כמבואר בשו"ע!!!.

מפורש בפוסקים שבמקום שאין חשש לנחשים - אין בעיה משום גילוי, אא"כ נפגם טעמו או ריחו של היין.

מפורש בפאה"ש בשם אדוננו הגר"א שאיסור גילוי נוהג גם במקום שאין חשש נחשים

אינני בקי בדיני גילוי,
אבל הסברא נותנת שכל דבר שראוי להגיש אותו לאנשים חשובים - אין לחוש בו משום "הקריבהו נא לפחתך"!
אא"כ נאמר שכאן זה דין מיוחד לגבי גילוי.

לא הבנתי מה שכתבו כאן הכותבים הנכבדים.
הרי דין גילוי של יין, אינו קשור לדיני גילוי שחיישנן לנחשים וכו', ואפי' האידנא דלא חישינן לנחשים, בכ"ז לדיני קידוש היין פסול משום שהיה מגולה, ולפחה (למושל) לא היית מגיש כזה יין. (יעויין פרטי הדינים בזה בסימן רע"ב) וכן הביא הטור שם בשם הרי"ץ גיאות.

ואגב: העירוני שגם הגרג"נ עשה כך בתחילה, עד שהעיר לו על זה מרן הגרח"ק ומאז התחיל לכסות את הבור.

אם נכון הדבר שכך עושים כל היקבים הרי שגם לאחשתרנים והפחות מקריבים יין כזה, הלא כן?

בדקתי עם בעל יעקב אחד פרטי ואמר לי שאינו כך. מה שאומר קודם כל שאין זה כלל בכל היקבים.

אולי לפני שנגמרה התסיסה אי"צ להקפיד על הגלוי (וכ"ש אם יש תועלת בגלוי היין אז).

כאן לא מבואר כדברי השואל

שמש כתב:אם נכון הדבר שכך עושים כל היקבים הרי שגם לאחשתרנים והפחות מקריבים יין כזה, הלא כן?

הוא אשר דיברתי, שברור שאין בזה בעיה של "הקריבהו נא לפחתך".

מה שנכון נכון כתב:אולי לפני שנגמרה התסיסה אי"צ להקפיד על הגלוי (וכ"ש אם יש תועלת בגלוי היין אז).

הדעת נוטה לדבריך, שהרי כך היו עושים בזמן הקדום, שהיו דורכים את היין, וכנראה שהיה נשאר משך-זמן בבור, כדמשמע בכ"מ בחז"ל שמדברים "על מי שהיה בורו מלא יין" וכיו"ב.
באמת למה לא חששו לו משום גילוי? צריך לברר, אבל מסתמא מה שהיה טוב להם - טוב גם לנו.

יש להוסיף שלענין סכנת גילוי נאמר במפורש בתלמוד שיין תוסס אין בו משום גלוי, ולכאורה פשוט שגם לכוס של ברכה יהיה כשר ול"א שנמר טעמו וריחו.

ואף ששם נאמר שהיינו עד ג' ימים, י"ל שרק לענין סכנת נחש חיישינן לאחר מכן כי כבר אינו "מתיירא מבעבוע המשקה ומן ההבל" (כל' הר"מ). אך לענין טעמו של היין יתכן שמכיון שהוא עדיין בהתהוות לא שייך לומר שהגלוי מפיג טעמו.

מה שנכון נכון כתב:יש להוסיף שלענין סכנת גילוי נאמר במפורש בתלמוד שיין תוסס אין בו משום גלוי, ולכאורה פשוט שגם לכוס של ברכה יהיה כשר ול"א שנמר טעמו וריחו.

ואף ששם נאמר שהיינו עד ג' ימים, י"ל שרק לענין סכנת נחש חיישינן לאחר מכן כי כבר אינו "מתיירא מבעבוע המשקה ומן ההבל" (כל' הר"מ). אך לענין טעמו של היין יתכן שמכיון שהוא עדיין בהתהוות לא שייך לומר שהגלוי מפיג טעמו.

לא הבנתי למה אתה כ"כ בטוח בצושטעל. הלא מילתא בטעמא נאמר בגמרא.

איפה אמרתי שאני בטוח, ועל איזה צושטעל מדובר?
בגמרא לא נאמר מה טעם שלא נפסל בגלוי דג' ימים משום הקריבהו נא לפחתך, אלא מכללא שמעינן מינה שכן הדין. ומאידך ההגבלה של ג' ימים שנאמרה היא לענין בעבוע וסכנה, ואין הכרח שגם לענין טעם היין זה הגבול. יתכן שעד מ' יום שאז יצא מכלל יין מגתו, ובזמנינו יתכן שיותר, כל יין לפי ענינו ולפי זמן תסיסתו.

דרך אגב, טעם היין לא נפגם גם אם יהיה פתוח כמה שעות, ודווקא יין פתוח שעה משביח טעמו.
וודאי שאין לחוש מטעם זה [לא גילוי משום נחשים] ליין שפתוח כמה דקות.

יאיר1 כתב:דרך אגב, טעם היין לא נפגם גם אם יהיה פתוח כמה שעות, ודווקא יין פתוח שעה משביח טעמו.
וודאי שאין לחוש מטעם זה [לא גילוי משום נחשים] ליין שפתוח כמה דקות.

אני לא כ"כ מבין, אבל לפי מה שידוע לי מה שהיין משתבח בפתיחה הוא דווקא בבקבוק, שהיין סגור בוואקום, ואז הטעמים והגוונים השונים לא נפתחים. הלא כן?

שומע ומשמיע כתב:

יאיר1 כתב:דרך אגב, טעם היין לא נפגם גם אם יהיה פתוח כמה שעות, ודווקא יין פתוח שעה משביח טעמו.
וודאי שאין לחוש מטעם זה [לא גילוי משום נחשים] ליין שפתוח כמה דקות.

אני לא כ"כ מבין, אבל לפי מה שידוע לי מה שהיין משתבח בפתיחה הוא דווקא בבקבוק, שהיין סגור בוואקום, ואז הטעמים והגוונים השונים לא נפתחים. הלא כן?

אכן אכן.
כתבתי ביחס ליין מגולה השכיח, לא לגבי הבור. [פשוט בדידי הוי עובדא שחששתי לזה....]

יאיר1 כתב:דרך אגב, טעם היין לא נפגם גם אם יהיה פתוח כמה שעות, ודווקא יין פתוח שעה משביח טעמו.
וודאי שאין לחוש מטעם זה [לא גילוי משום נחשים] ליין שפתוח כמה דקות.

בהלכה כתוב אחרת.

עזריאל ברגר כתב:

שמש כתב:אם נכון הדבר שכך עושים כל היקבים הרי שגם לאחשתרנים והפחות מקריבים יין כזה, הלא כן?

הוא אשר דיברתי, שברור שאין בזה בעיה של "הקריבהו נא לפחתך".

מה שנכון נכון כתב:אולי לפני שנגמרה התסיסה אי"צ להקפיד על הגלוי (וכ"ש אם יש תועלת בגלוי היין אז).

הדעת נוטה לדבריך, שהרי כך היו עושים בזמן הקדום, שהיו דורכים את היין, וכנראה שהיה נשאר משך-זמן בבור, כדמשמע בכ"מ בחז"ל שמדברים "על מי שהיה בורו מלא יין" וכיו"ב.
באמת למה לא חששו לו משום גילוי? צריך לברר, אבל מסתמא מה שהיה טוב להם - טוב גם לנו.

מהיכא תיתי שהבור היה מגולה?

לעומקו של דבר כתב:

יאיר1 כתב:דרך אגב, טעם היין לא נפגם גם אם יהיה פתוח כמה שעות, ודווקא יין פתוח שעה משביח טעמו.
וודאי שאין לחוש מטעם זה [לא גילוי משום נחשים] ליין שפתוח כמה דקות.

בהלכה כתוב אחרת.

מעניין מאד! היכן?

יאיר1 כתב:

לעומקו של דבר כתב:

יאיר1 כתב:דרך אגב, טעם היין לא נפגם גם אם יהיה פתוח כמה שעות, ודווקא יין פתוח שעה משביח טעמו.
וודאי שאין לחוש מטעם זה [לא גילוי משום נחשים] ליין שפתוח כמה דקות.

בהלכה כתוב אחרת.

מעניין מאד! היכן?

על הלכה זו מדברים מתחילת האשכול.
ב"ב צז ע"ב, שו"ע רעב ס"א.

מה שנכון נכון כתב:על הלכה זו מדברים מתחילת האשכול.
ב"ב צז ע"ב, שו"ע רעב ס"א.

איפה כתוב במ"מ הללו שיין שפתוח שעה נפסל?

יאיר1 כתב:

מה שנכון נכון כתב:על הלכה זו מדברים מתחילת האשכול.
ב"ב צז ע"ב, שו"ע רעב ס"א.

איפה כתוב במ"מ הללו שיין שפתוח שעה נפסל?

איך הדין בשעה מועטת, ואיך הדין בזה"ז שלא קפדי יעו"ש במ"א ומ"ב וש"פ.
מה שכתבת אתה היה בהעלם דבר ותל"מ.

ברים כתב:

עזריאל ברגר כתב:

שמש כתב:אם נכון הדבר שכך עושים כל היקבים הרי שגם לאחשתרנים והפחות מקריבים יין כזה, הלא כן?

הוא אשר דיברתי, שברור שאין בזה בעיה של "הקריבהו נא לפחתך".

מה שנכון נכון כתב:אולי לפני שנגמרה התסיסה אי"צ להקפיד על הגלוי (וכ"ש אם יש תועלת בגלוי היין אז).

הדעת נוטה לדבריך, שהרי כך היו עושים בזמן הקדום, שהיו דורכים את היין, וכנראה שהיה נשאר משך-זמן בבור, כדמשמע בכ"מ בחז"ל שמדברים "על מי שהיה בורו מלא יין" וכיו"ב.
באמת למה לא חששו לו משום גילוי? צריך לברר, אבל מסתמא מה שהיה טוב להם - טוב גם לנו.

מהיכא תיתי שהבור היה מגולה?

ראה רש"י ריש פרשת האזינו (לב,ב).

מה שנכון נכון כתב:

יאיר1 כתב:

מה שנכון נכון כתב:על הלכה זו מדברים מתחילת האשכול.
ב"ב צז ע"ב, שו"ע רעב ס"א.

איפה כתוב במ"מ הללו שיין שפתוח שעה נפסל?

איך הדין בשעה מועטת, ואיך הדין בזה"ז שלא קפדי יעו"ש במ"א ומ"ב וש"פ.
מה שכתבת אתה היה בהעלם דבר ותל"מ.

ומהו שיעור שעה מועטת ודבר נחמד מהרה"ח רמ"צ נאה ופלפול בזה נתבאר כאן.

בן הרב כתב:כאן לא מבואר כדברי השואל

עברתי על רוב הדברים ולא מצאתי שדיבר בזה, אולי תוכל לפרט כונתך?

אגב: קונטרס זה מצויין גם מבחינת המציאות,וגם מבחינה ההלכתית, עבודה מקיפה וראויה לציון.

אִיךְ-מֶיְין כתב:

בן הרב כתב:כאן לא מבואר כדברי השואל

עברתי על רוב הדברים ולא מצאתי שדיבר בזה, אולי תוכל לפרט כונתך?

אגב: קונטרס זה מצויין גם מבחינת המציאות,וגם מבחינה ההלכתית, עבודה מקיפה וראויה לציון.

בימים הקרובים אמורה לצאת מהדורה נוספת ומשופצת.

לעומקו של דבר כתב:בימים הקרובים אמורה לצאת מהדורה נוספת ומשופצת.

הרי היא לפניך