פרי יהושע כתב:הלא ברור ששם שונה כיון שקיבל בדרך נס מיעט כביכול בתפישה הרוחנית שלו מעוה"ב וכימת אותה לגשמיות וממילא איבד מהעולם הבא שלו.
ביליצר כתב:מקור הרמבם דונתתי גשמכם בעתם ושכר מצוה בהאי עלמא ליכא ולכן הוי רק היכי תימצי לרוחניות יוכל לסייע,
מעשה בתלמיד אחד של רבי שמעון בן יוחאי שיצא חוצה לארץ ובא עשיר והיו התלמידים רואין אותו ומקנאין בו והיו מבקשים הן לצאת לחוצה לארץ וידע ר"ש והוציאן לבקעה אחת של פגי מדון ונתפלל ואמר בקעה בקעה מלאי דינרי זהב התחילה מושכת דינרי זהב לפניהן אמר להם אם זהב אתם מבקשים הרי זהב טלו לכם אלא היו יודעין כל מי שהוא נוטל עכשיו חלקו של עוה"ב הוא נוטל שאין מתן שכר התורה אלא לעוה"ב הוי "וַתִּשְׂחַק לְיוֹם אַחֲרוֹן".
מעשה ברבי שמעון בן חלפתא שבא ערב שבת ולא היה לו מאן להתפרנס יצא לו חוץ מן העיר והתפלל לפני האלהים וניתן לו אבן טובה מן השמים נתנה לשולחני ופרנס אותה שבת אמרה אשתו מהיכן אלו אמר לה ממה שפרנס הקב"ה אמרה אם אין אתה אומר לי מהיכן הן איני טועמת כלום התחיל מספר לה אמר לה כך נתפללתי לפני האלהים וניתן לי מן השמים אמרה לו איני טועמת כלום עד שתאמר לי שתחזירה מוצאי שבת אמר לה למה אמרה לו אתה רוצה שיהא שולחנך חסר ושולחן חבירך מלא והלך ר' שמעון והודיע מעשה לרבי אמר לו לך אמור לה אם שולחנך חסר אני אמלאנו משלי הלך ואמר לה אמרה לו לך עמי למי שלמדך תורה אמרה לו ר' וכי רואה אדם לחבירו לעוה"ב לא כל צדיק וצדיק הוה ליה עולם בעצמו שנאמר (קהלת יב, ה): "כי הולך האדם אל בית עולמו וסבבו בשוק הסופדים" עולמים אין כתיב אלא עולמו כיון ששמע כן הלך והחזיר. (שמות רבה נ"ב, ג')
צדיק613 כתב:פרי יהושע כתב:הלא ברור ששם שונה כיון שקיבל בדרך נס מיעט כביכול בתפישה הרוחנית שלו מעוה"ב וכימת אותה לגשמיות וממילא איבד מהעולם הבא שלו.
על אף שזה מילתא דמסתבר האם יש מי מהקדמנים שכתבו סברא זו.
ובכלל יש מאמר העולם שאי אפשר לקבל גם וגם למשל יש אנשים שאומרים שעשיות היא על החשבון הנחת או אריכות ימים. או שגשמיות בעוה"ז זה על חשבון עוה"ב האם יש לזה מקור או זה סיפורי סבתא.
צדיק613 כתב:ביליצר כתב:מקור הרמבם דונתתי גשמכם בעתם ושכר מצוה בהאי עלמא ליכא ולכן הוי רק היכי תימצי לרוחניות יוכל לסייע,
אין כוונתי על שכר כוונתי האם כשמתפללים על שפע גשמי זה מוריד מדברים אחרות.
עצם לרצות דברים גשמיים האם זה על חשבון דברים אחרים
אשר ברא כתב:מעשה בתלמיד אחד של רבי שמעון בן יוחאי שיצא חוצה לארץ ובא עשיר והיו התלמידים רואין אותו ומקנאין בו והיו מבקשים הן לצאת לחוצה לארץ וידע ר"ש והוציאן לבקעה אחת של פגי מדון ונתפלל ואמר בקעה בקעה מלאי דינרי זהב התחילה מושכת דינרי זהב לפניהן אמר להם אם זהב אתם מבקשים הרי זהב טלו לכם אלא היו יודעין כל מי שהוא נוטל עכשיו חלקו של עוה"ב הוא נוטל שאין מתן שכר התורה אלא לעוה"ב הוי "וַתִּשְׂחַק לְיוֹם אַחֲרוֹן".
מעשה ברבי שמעון בן חלפתא שבא ערב שבת ולא היה לו מאן להתפרנס יצא לו חוץ מן העיר והתפלל לפני האלהים וניתן לו אבן טובה מן השמים נתנה לשולחני ופרנס אותה שבת אמרה אשתו מהיכן אלו אמר לה ממה שפרנס הקב"ה אמרה אם אין אתה אומר לי מהיכן הן איני טועמת כלום התחיל מספר לה אמר לה כך נתפללתי לפני האלהים וניתן לי מן השמים אמרה לו איני טועמת כלום עד שתאמר לי שתחזירה מוצאי שבת אמר לה למה אמרה לו אתה רוצה שיהא שולחנך חסר ושולחן חבירך מלא והלך ר' שמעון והודיע מעשה לרבי אמר לו לך אמור לה אם שולחנך חסר אני אמלאנו משלי הלך ואמר לה אמרה לו לך עמי למי שלמדך תורה אמרה לו ר' וכי רואה אדם לחבירו לעוה"ב לא כל צדיק וצדיק הוה ליה עולם בעצמו שנאמר (קהלת יב, ה): "כי הולך האדם אל בית עולמו וסבבו בשוק הסופדים" עולמים אין כתיב אלא עולמו כיון ששמע כן הלך והחזיר. (שמות רבה נ"ב, גז')
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 529 אורחים