שלח כתב:שיש כללי פסיקה במחלוקת הפוסקים ,כמו מי פוסקים , ויש הכרעה ללכת אחר פוסק מסויים,כמו בין פוסקים משנה ברורה חיי אדם וערוך השלחן וכדומה, או בין הקצות לנתיבות, או בין שך טז וכו, ויש כללים לפי מי פוסקים, מה הכוונה?האם פוסקים במחלוקת לפי הפוסק הגדול יותר או המעמיק יותר או כך הציבור נהג לפסוק או כך נהגו גדולי הדור לפסוק וכדומה, השאלה בכללי הפסיקה לפי מה הם נקבעו?
קודם הנחת הנחה שיש כללי פסיקה, אחר כך יישמת את זה עד אחרוני האחרונים ממש ואח"כ שאלת מה הכללים.
האמת דבר ראשון שהכללים גם אם ישנם הן בערבון מוגבל ידוע מש"כ כבר חזו"א על "השכל שהוא המלאך בין יצור ליוצרו", כמובן לא כל אחד הוא חזו"א אדם צריך להכיר את עצמו, ואם הוא לא, אחרים יעשו זאת בשבילו. עד כמה שיש כללים הן מתחלקים לכמה סוגים, סוג אחד מי הוא המרא דשמעתתא של עניין זה, ומי הוא שהתקבל בכלל ישראל בגלל אישיותו, או לפעמים בגלל הענווה שלו או בגלל שלא היה כ"כ מחדש באופן יחסי וכדו' ויש גם הלכה כבתראי, בסופו של דבר הפרספקטיבה של זמן היא שקובעת, וכמובן יש גם עניין של עשה לך רב כל אחד ורבותיו וסגנון דרכו ועדתו מה שמתאים לו והאנשים הנערצים בעיניו. ויש גם כמובן עוד כללים נקרא להם טקסטואלים בספרי הפוסקים שהן מעין סימנים מה הם מתכוונים לפסוק וכהשו"ע לענין סתם ויש וכדו' מי שחשוב לו הכללים חשוב לו לדעת אותם, זה גם בכלל מה שהתקבל, ויש כמובן ספק דרבנן לקולא ספק מדאו' לחומרא, אבל הכל הכל בערבון מוגבל לכל כלל יש יותר מאחד יוצא מהכלל, והכל כראות עניו של הפוסק, שוב למשל החזו"א ידוע מחמיר בדרבנן לפעמים יותר מה"ת כיון ורצה להראות את הרלבנטיות שלהם בדורינו, לו באופן מיוחד יש הרבה מאד שיקולים חוץ הלכתים, שנמצאים במרומי המרומים קודם שלומד הסוגי'.
בקשר לדמיות ספצפיות שהזכרת ט"ז מג"א וכדו' באמת שוב אין כללים ולא יתכן שיהיו אלא שאיך שהוא המג"א היה נערץ מאד על הדורות שבאו אחריו וישרותו ניכרת ולכן התקבל, למשל ש"ך וט"ז זה משהו אחר, גם במקרה הזה האחרון יותר מנצח דהיינו הש"ך אבל באמת הן שני סוגי ספרים זה מפרש וזה מביא שו"ת אחרונים כמובן יש את חלק הפסק אבל.., זה לדידי, יבאו הבקיאים דכאן ויפנו אותך למליון ספרים ומאמרים מסכמים וכדו'.