קו' יפה של הגרא"ב פינקל זצ"ל.
המנ"ח (מ' תקלב) הוכיח מד' הגמ' (קידושין כא:) דההיתר של יפת תואר זה גם במצרית, כי הואיל ואישתרי אישתרי.
ובגמ' בקידושין סח. אמר רב פפא חייבי לאוין בהדיא כתיב בהו כי תהיין לאיש שתי נשים האחת אהובה והאחת שנואה וכי יש שנואה לפני המקום ואהובה לפני המקום אלא אהובה אהובה בנישואיה שנואה שנוא' בנישואיה וקאמר רחמנא כי תהיין ולר"ע דאמר אין קידושין תופסין בחייבי לאוין כי תהיין במאי מוקים באלמנה לכ"ג ... ורבנן אדמוקי לה בחייבי לאוין נוקמא בחייבי עשה הני חייבי עשה במאי נינהו אי שתיהן מצריות שתיהן שנואות אי אחת מצרית ואחת ישראלית שתי נשים מעם אחד בעינן.
וק' דהא איכא לאוקמיה בשתיהן מצריות, והאחת שנואה בנישואיה, והשנייה מותרת מדין יפת תואר.
ושמעתי שהרעיש בזה.