עמוד 1 מתוך 1

ספק קטן ספק גדול

פורסם: ד' ספטמבר 21, 2016 11:30 pm
על ידי רון
אציגה נא בפני הרה"ג דפה שליט"א ספק, והצדדים דיש לדון בזה ואבקש לשמוע חוו"ד.

מה הדין במי שהוא ספק קטן ספק גדול, אם מחוייב בכל המצוות מדין ספיקא דאורייתא לחומרא.
ומה שיש לדון בזה. דמחד גיסא בפשטות הרי שיש לו חובה לחשוש שמא הוא מחוייב מן התורה וממילא חייב לעשות הכל מספק.
אך מאידך גיסא, מי הוא אותו האיש שאנו רוצים שיחשוש לצד של החומרא, הלא שמא הוא קטן וקטן אין לו שום חיובים לחשוש.
ובשלמא באשה שמספ"ל אם חייבת מן התורה בברכת המזון או מדרבנן, בזה שפיר שייך לדון ספד"א לחומרא, דהא היא שייכת בחיוב תורה בעלמא, ולכן צריכה לחשוש שמא היא בת חיוב, אבל אולי בספק קטן אולי שאני.

Re: ספק קטן ספק גדול

פורסם: ד' ספטמבר 21, 2016 11:53 pm
על ידי קראקובער
שאלה יפה,

כמדומני שיש מנחת חינוך בספק אם הוא ישראל או עכו"ם שמצד ישראל יכול לסמוך על רוב שהוא גוי אבל לגוי אין רוב וחוזר חלילה.

Re: ספק קטן ספק גדול

פורסם: ד' ספטמבר 21, 2016 11:55 pm
על ידי בן הרב
הנה אי נימא דהא דספק דאוריתא אסור, היינו שבכלל האיסור נאסר אף הספק, באמת צ"ע בזה האיך יתכן שבגוף האיסור א"א לחייבו ובספקו מחייבינן ליה.
אבל אי נימא שהוא דין בפני עצמו שאף את הספיקות אסרה תורה, ואינו שייך לגוף האיסור, אלא הוא דין בפני עצמו, יתכן לומר דדין נפרד זה הושת אף על ראש הקטן.
ועדיין יש לעיין בזה.

Re: ספק קטן ספק גדול

פורסם: ה' ספטמבר 22, 2016 12:36 am
על ידי אוצר החכמה
לכאורה בשאלה אם ספיקא דאורייתא לחומרא או לקולא מדאורייתא יש גם צד נוסף. שאינו לחומרא או לקולא, אבל מי פתי ויסכן את עצמו בדבר שרעתו קרובה כמו אי רעתו, מי יאכל אוכל שהוא ספק מורעל.
והנה אם ספיקא דאורייתא מן התורה לקולא וילפינן ליה מפסוק (ספק ממזר או אחר) אין את החשש הזה כי התורה התירתו. אבל אם ספיקא דאורייתא לחומרא מלבד שיש דין להחמיר (אם באמת יש לימוד גמור להחמיר ואינו רק דין מי פתי) וודאי אין לימוד להקל וטענת מי פתי קיימת. כך שאותו קטן וודאי צריך לחשוש שמא הוא גדול וייענש על עבירותיו. ומה מועיל בדבר זה שהוא קטן ואינו מחוייב במצוות אבל אינו שוטה וצריך לדאוג לעצמו כפי השכל.

Re: ספק קטן ספק גדול

פורסם: ה' ספטמבר 22, 2016 12:55 am
על ידי יבנה
לתוס' ברכות מח. ד"ה עד רבנן חייבו לקטן שהגיע למצוות בעצמו. וכן למ"ד שסומא פטור מכל המצוות בכ"ז מדרבנן חייבוהו. וזכור לי שר' אלחנן דיבר בזה. וה"ה כאן.

Re: ספק קטן ספק גדול

פורסם: ה' ספטמבר 22, 2016 1:20 am
על ידי חייא
ויש לדון עד"ז בכלל האם אי ידיעה אם הגברא בר עונשין כקטן אם זה כמו ספק אם יש כאן חיוב. ונפ"מ אם חטא במזיד וכסבור שהוא קטן אם נחשב שוגג [היינו שגגת לאו או רק שגגת קרבן] ובשלמא בסבור שהוא עכו"ם ס"ס אין לגביו הלאו כלל אבל קטן ודאי בכלל המצוות אלא שהוא פטור מהם ומנין שזה ג"כ עושה שגגה ? דהרי אינו דומה לשגגה שנתבאר בתורה שחסר בעצם ידיעת האיסור.

Re: ספק קטן ספק גדול

פורסם: ה' ספטמבר 22, 2016 2:58 am
על ידי אבןטובה
החילוק הוא מי שבודאי בר חיוב הוא אלא שספק אי יצא ידי חיובו אז חייב בספיקא דאורייתא, אבל אי הספק הוא א"ה בכלל מחוייב בדבר אז ל"ש ספד"א לחומרא. וכ"ה בירו' פאה פ"ד ה"ד יחשראל שעיקרו חייב ספיקו חייב וגוי שעיקרו פטור ספיקו פטור, וראה בת' מחנה חיים ח"א ססי' צג ובס' תרועת מלך סי' עג ד"ה אבל לענ"ד וד"ה והנה. ובאמת כבר קדם להם הח"ס יו"ד סי' שט בת' להג"ר בצלאל רגנהשבורג ז"ל בסברא זו לחלק בין הספק הוא אם כבר יצא יד"ח ובין ספק שהוא בכלל בר חיוב ע"ש

Re: ספק קטן ספק גדול

פורסם: ה' ספטמבר 22, 2016 11:40 am
על ידי רון
לכבוד הרה"ג שליט"א
הנה לגוף הנידון אי ספק קטן ספק גדול מחוייב במצוות מדין ספד"א לחומרא,
בעוונותי נזכרתי באמצע שמונה עשרה שזו לכאורה גמ' מפורשת ביבמות פ' בפלוגתא דרב ושמואל דמי שאכל חלב בהיותו לאחר יג' ולא הביא שערות, ונמצא אח"כ שהוא סריס דלפי הדין גדול הוא מלמפרע בלי שערות רק בשנים. ונחלקו רב ושמואל אם צריך להביא קרבן על מה שאכל באותו זמן שלא ידע שהוא גדול. והש"ש בש"א הביא שלכאורה זה תלוי בנידון אם ספיקא דאורייתא לחומרא מן התורה או לא, הרי שנקט לדבר פשוט שיש על אותו אחד שהוא ספק קטן או גדול דין ספיקא דאורייתא, ולענין קרבן הוא דתלוי אם לחומרא מן התורה או רק מדרבנן

ואחי שליט"א הראה לי במשנה ברורה בסימן נה' לענין מי שאביו נפטר ואינו יודע מתי הוא גדול וז"ל משנה ברורה סימן נה ואם מת אביו ואינו יודע אימתי נעשה בן י"ג שנה לכאורה דינא הוא דמכיון שהביא ב' שערות חייב ליזהר במצות התורה כדין שאר גדול דספיקא דאורייתא הוא ועיין:

Re: ספק קטן ספק גדול

פורסם: ה' ספטמבר 22, 2016 2:56 pm
על ידי בן הרב
רון כתב:ואחי שליט"א הראה לי במשנה ברורה בסימן נה' לענין מי שאביו נפטר ואינו יודע מתי הוא גדול וז"ל משנה ברורה סימן נה ואם מת אביו ואינו יודע אימתי נעשה בן י"ג שנה לכאורה דינא הוא דמכיון שהביא ב' שערות חייב ליזהר במצות התורה כדין שאר גדול דספיקא דאורייתא הוא ועיין:

המבואר בזה, דכל הספק דלעיל נכלל בתיבה אחת במשנ"ב 'ועיין'. דו"ק בזה.

Re: ספק קטן ספק גדול

פורסם: ה' ספטמבר 22, 2016 3:12 pm
על ידי חייא
רון כתב:לכבוד הרה"ג שליט"א
הנה לגוף הנידון אי ספק קטן ספק גדול מחוייב במצוות מדין ספד"א לחומרא,
בעוונותי נזכרתי באמצע שמונה עשרה שזו לכאורה גמ' מפורשת ביבמות פ' בפלוגתא דרב ושמואל דמי שאכל חלב בהיותו לאחר יג' ולא הביא שערות, ונמצא אח"כ שהוא סריס דלפי הדין גדול הוא מלמפרע בלי שערות רק בשנים. ונחלקו רב ושמואל אם צריך להביא קרבן על מה שאכל באותו זמן שלא ידע שהוא גדול. והש"ש בש"א הביא שלכאורה זה תלוי בנידון אם ספיקא דאורייתא לחומרא מן התורה או לא, הרי שנקט לדבר פשוט שיש על אותו אחד שהוא ספק קטן או גדול דין ספיקא דאורייתא, ולענין קרבן הוא דתלוי אם לחומרא מן התורה או רק מדרבנן

ואחי שליט"א הראה לי במשנה ברורה בסימן נה' לענין מי שאביו נפטר ואינו יודע מתי הוא גדול וז"ל משנה ברורה סימן נה ואם מת אביו ואינו יודע אימתי נעשה בן י"ג שנה לכאורה דינא הוא דמכיון שהביא ב' שערות חייב ליזהר במצות התורה כדין שאר גדול דספיקא דאורייתא הוא ועיין:

כמדומה לא דק כ"כ שבגמרא לא מבואר לענין קרבן אלא השמעתתא מבאר כן ומוסיף לחדש שגם אם זה דרבנן להחמיר ל"ח אונס
עכ"פ יש"כ על המ"מ וראיתי שם בשיעורי ר"ד שדן בזה על קושית הש"ש והעתקתי
שיעורי ר' דוד יבמות דף פ עמוד א
"אכן בעיקר קושיתו יש ליישב, דכל מה דסובר הרמב"ם דספק מותר מה"ת, היינו כשהספק הוא על הדבר אם הוא איסור או לא, דבזה הוי דין דספק מותר.
אבל הכא דהחלב הוא ודאי איסור, וכל הספק הוא רק על האדם האוכל אם הוא גדול או קטן, בזה י"ל דלא חשיב ספק כלל דאף אם הוא קטן נמי הוי איסור עבורו, דהא כל האיסורין אסורין אף לקטן כדחזינן דאין מאכילין לקטן, ורק דהוי דין דקטן לאו בר עונשין הוא"

Re: ספק קטן ספק גדול

פורסם: ד' ינואר 15, 2020 1:24 am
על ידי אליהו בן עמרם
רון כתב:אציגה נא בפני הרה"ג דפה שליט"א ספק, והצדדים דיש לדון בזה ואבקש לשמוע חוו"ד.

מה הדין במי שהוא ספק קטן ספק גדול, אם מחוייב בכל המצוות מדין ספיקא דאורייתא לחומרא.
ומה שיש לדון בזה. דמחד גיסא בפשטות הרי שיש לו חובה לחשוש שמא הוא מחוייב מן התורה וממילא חייב לעשות הכל מספק.
אך מאידך גיסא, מי הוא אותו האיש שאנו רוצים שיחשוש לצד של החומרא, הלא שמא הוא קטן וקטן אין לו שום חיובים לחשוש.
ובשלמא באשה שמספ"ל אם חייבת מן התורה בברכת המזון או מדרבנן, בזה שפיר שייך לדון ספד"א לחומרא, דהא היא שייכת בחיוב תורה בעלמא, ולכן צריכה לחשוש שמא היא בת חיוב, אבל אולי בספק קטן אולי שאני.

מאי שנא מטומטום, שהוא ספק זכר ספק נקיבה, וחייב במצוות כזכר מטעם ספיקא, כדאיתא במשנה פ'ג דר'ה. ודו'ק דלעניין מצוות דזכר הוא כ'קטן' שאינו בר חיובא.
ואדרבה, טבעו של הקטן'', שיגדיל ויתחייב.
והתייחסות מפורשת לענין אפשר למצוא במג'א וברעק'א או'ח סי' ל'ט בענין מי שישנו בקשירה ישנו בכתיבה, שכתבו שם שהוא ספק דאורייתא.