פורום אוצר החכמה

קשה: דלכאורה מדוע לא היה מעקה לגג המזבח (אמנם בזבחים סב איתא שהיה שם חריץ להילוך רגלי הכהנים "כי היכי דלא נישתרקו" (שלא יחליקו) אבל לא היה שם מעקה כדינו י' טפחים כמבואר ברמב"ם פי"א מרוצח הל' ג' "גובה המעקה אין פחות מי' טפחים").

ואולי י' טפחים זה דרבנן ומדאורייתא סגי בכל דהו?

וראיתי בספרי כי תצא:

האם ניתן להסיק מדברי הספרי שרק לכבש לא היה מעקה אבל למזבח אכן היה?

(וחוץ מזה ראיתי מציינים לתרגום יונתן ביחזקאל מ"ג י"ג "וגבולה אל שפתה סביב זרת האחד" ומתרגם שם בתרגום יונתן וגדנפא מקף לה על שפתיה סחור סחור זירתא חדא ונראה שר"ל שהיה כעין מעקה ומסגרת סביב המזבח [אמנם רש"י שם פירש שקאי על הקרנות אבל התרגום חולק])

האם יש לאחד הידענים דפה מידע נוסף בנושא?

מסברא,
המזבח לא היה חייב במעקה, כיון שאין לו דין בית, וא"ת דמ"מ יש בזה סכנה, צ"ל דכהנים זריזים הם וכדברי רש"י בשבת י"א א', ועוד דהכל בכתב וגו'.
ובדברי הספרי הן אמנם דפשטות דבריו מכוונים לכבש המזבח, מ"מ אין לזה כ"כ הכרח, ויתכן דכוונתו דכבש המוליך לגג דעלמא פטור ממעקה.

עייין מנחת חינוך תקמ"ו ס"ק ט'.

מפני מה אין מעקה למזבח?

אלחנן כהן כתב:מפני מה אין מעקה למזבח?

ספרי (דברים, פרשת כי תצא, פיסקא רכט) "ועשית מעקה לגגך, אין לי אלא גג מנין לרבות בורות שיחים ומערות חריצים ונעיצים תלמוד לומר ולא תשים דמים בביתך, אם כן למה נאמר גג פרט לכבש, בית לרבות היכל, גג פרט לאולם. חדש, רבי אומר משעת חדשו עשה לו מעקה. כמה הוא מעקה מעגילו שלשה טפחים בית דורסו עשרה".


אלא דצ"ע דתיפוק ליה מספרי "יכול אף הבונה בית שער אכסדרה ומרפסת - תלמוד לומר:'בית'. מה בית מיוחד שהוא בית דירה, יצאו אלו שאינם בית דירה". ואכן הנצי"ב מתקשה בזה ,

כד הוינא טליא, שאלתי זאת את הרב'ה, ולא ידע להשיב. ושאלתי זאת את הגאון רבי יעקב יוסף זצ"ל, ונהנה מהשאלה, ואף הביא לי מטבע עשרה ש"ח על השאלה..
הוא אמר לי מיד את הספרי הנ"ל, והסביר לי דברי הספרי, שזה מפני שכהנים זריזין הם, ולא יבואו ליפול. וצ"ע.

ובאמת אחר זמן התקשתי כנ"ל, דתיפוק ליה שאינו בית דירה. ושאלה לדעת, הרב ביליצר, היכן הנצי"ב?

ובאמת כי בזבחים סב סע"א, מבואר, דחד כרכוב דלא נשתרקו, דהיינו כעין מעקה קטן שלא יחליקו.

עי' חזו''א חו''מ ליקוטים סי' י''ח ס''ק ב' ותו''ד בערך הם שלאו כל גג חייב במעקה כ''א גג של בית דירה, וכל שיש גג ואינו בית דירה לא חייבה תורה במעקה

כאן פלפל בזה רבינו המהר"ם שיק.

שו"ת חבל נחלתו יח, נב, "מעקה בבית המקדש ובמזבח".

התפארת ישראל (צורת המזבח אות י"ד) כותב :
"ול"מ היה נ"ל שהיה בשפת המזרחי והמערבי של כבש כעין שפה גבוה קצת, כדי שלא יפלו הכהנים מעליו והיינו כעין השפה הגבוה קצת שהיה בראש המזבח וכו' ואף שיש לחלק קצת דהם מקום ההילוך צר משא"כ הכא אפ"ה מדרצין ועולין בכבש כהנים רבים למיחש מיהא בעי, וכ"ש שהיה נצרך שפה גבוה קצת סביב לשפת סובב שאין מקום ההילוך שם רחב רק ה' טפחים והכהנים סובבים שם לזריקת דמים, ודאי צריכים שמירה שם לבלי ימוטו רגלים, אלא שלא מצאתי שום מחבר שדבר מזה, עכ"ל.

בשאלה האם מותר יהיה בבית שלישי להוסיף מעקה מצד "הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל", דנו בשערי היכל על זבחים, ובספר מזבח אלהים של הרב יהושע פרידמן